נמאס מה"נאורות": הכנס הבינלאומי שהכריז על חזרה למורשת

מאז המהפכה הצרפתית, שבה השתלטו תלמידיהם של הפילוסופים והנאורים על צרפת, והשליטו בכוח הזרוע טרור משפטי אלים, ניטש במלא עוזו המאבק בין שמרנים לנאורים, בין המאמינים בערכי הדת והעולם הישן, לבין הסבורים כי העולם יתנהל אך ורק על פי תבונה אנושית, בלי סנטימנטים לערכי הדת והשמרנות.

הנאורים בטוחים היו, כי תפיסת העולם שלהם היא אמת מוחלטת הנתמכת במדע. העולם הוא רק חומר, הכל מוסבר בהגיון, ו"ערכי המערב" הם הערכים שעל פיהם העולם צריך להתנהל בדרך הכי טובה וישרה. אלא שבמציאות, שוב ושוב טפחה המציאות על פניהם, המהפכה הצרפתית? אכן היתה טעות להשתמש בכוח מופרז. הקומוניזם? כן, גם שם הגזימו. הניאו-מרקסיזם, שהשתלט על האקדמיות ועל חלקים נרחבים בציבור הנאור? כן, גם הוא כבר נתפס כמוגזם, גם הוא הפך אבסורדי ובלתי נסבל, במשפטיזציה, ברמיסת ערכי הדת, בהריסת מבנה המשפחה ובסגידה לקורבנות ומסכנות של מיעוטים אלימים וטרוריסטיים. שלטון אובמה היה השיא של תפיסה זו, בימי ביידן היא כבר הגחיכה את עצמה.

כ־4,000 איש ואישה בכל רחבי העולם התקבצו לפני כחודש במרכז הכנסים Excel על גדת נהר התמזה בלונדון, לכנס השנתי השני של פורום ARC, "הברית למען אזרחות אחראית". הכנס הוא מיזם של הפסיכולוג וההוגה הקנדי ג'ורדון פיטרסון, שמובילים ידידיו מן האצולה הבריטית.

המשותף לכל הנואמים בכנס הוא הדרישה "לחזור אל המורשת". לאלפים רבים של אנשי עסקים, נמאס מהרוח הליברלית ומשיגעון הפרוגרס. המשפט שחזר על עצמו אצל הנואמים היה: "במדינה שלי אומרים שאני משוגע, פה אני יודע שאני לא משוגע. אדרבה, אני נורמלי ותרבותי, והווק הם משוגעים וברבריים".

נושא מרכזי היה התמעטות המשפחות והילודה באירופה. ג'ורדן פיטרסון דיבר על משבר הילודה והקריסה הדמוגרפית בכל העולם המפותח – "למעט ישראל, מסיבות שאיננו לגמרי מבינים", כלשונו.  נשיאת הונגריה לשעבר, קטלין נובק, תיארה את מדיניות עידוד הילודה ההונגרית, היחידה בעולם שרשמה הצלחה חלקית: בלימת מגמת הקריסה, אך לא היפוך המגמה. ההונגרים נקטו כמה פעולות במקביל, ובהם פרסומות בטלוויזיה. היפנית הינאי ניורי, מייסדת עמותה להדרכת צעירים וצעירות יפנים לחיי נישואין והורות, תיארה כיצד ביפן "איננו יודעים כלל כיצד להתנהל עם תינוקות, כי איננו פוגשים כאלה".

שוב ושוב אמרו הנואמים, מכל קצווי התרבות והעולם המערבי, כי אין סיכוי לתקומה למערב, מבלי לחזור לערכי הדת הישנים, שהנאורים בזו להם כל כך. דאגלס מאריי התבדח בהומור שחור על היוזמות החקיקתיות להמתת חסד בבריטניה: "האם הבירוקרטים שלנו באמת מסוגלים להרוג ביעילות את האזרחים? הם יהרגו את האזרחים, אך דווקא את אלו שאינם רוצים למות". כמה דקות מתוך סרטון־מעבר שהוקרן בכנס הוקדשו לתקיפת יובל נח הררי, שעולמו הרוחני העתידני הוגדר "נטול משמעות וכבוד האדם, עיוור וחסר רחמים, מנוהל בידי 'אוברמנטש טרנס־הומניסטי'".

העיתונאי והסופר האמריקני רוד דרהר הקדיש הרצאה שלמה לטענתו, כי אין סיכוי לחברה שפויה בלי אמונה ותפילה, תחושה כי העולם מנוהל בידי הבורא, ולא בידי קומץ פקידים או אנשי מדע. בין הדוכנים הופצו פליירים המבשרים על מכירה מוקדמת של ספרו החדש של דאגלס מאריי על ישראל וחמאס, "בין דמוקרטיות לכתות מוות", שעתיד לראות אור באפריל. בכנס דיבר גם השר הישראלי רון דרמר, ששוחח עם ההיסטוריון ניל פרגוסון וזכה לתשואות מהקהל.