כיצד להסביר שהבורא אינו צריך בורא?

יוסי שואל: "שלום. ראיתי שכתבת תשובה מדעית לגבי השאלה מי ברא את הבורא, שמסבירה שאלוקים נמצא מחוץ לזמן, ומה שנמצא מחוץ לזמן אין לו התחלה. אמרתי את התשובה הזו למספר אנשים, אך הם לא הצליחו להבין ואמרו שהתשובה מסובכת מידי. האם יש לך תשובה פשוטה יותר, שכל אדם יוכל להבין?"

* * *

שלום וברכה יוסי, ותודה על שאלתך.

אתה אכן צודק שכדי להבין את התשובה הזו, צריך להיכנס לנושאים מדעיים כמו מהי זרימת הזמן והמרחב. אך ניתן להסביר את הנושא גם בצורה פשוטה יותר.

שאל את חברך: מנין אנו יודעים שלמשהו חייב להיות בורא? קח לדוגמה כוס מים שמונחת על השולחן, אולי היא קיימת מנצח נצחים? מה גורם לך לחשוב שיש לכוס הזו יוצר?

התשובה לכך היא: הכוס הזו מוגבלת. יש לה צורה, יש לה גודל ומשקל. דבר זה מוכיח שעומדת מאחוריה סיבה, מישהו שקבע שהכוס הזו תהיה בדיוק בצורה הזו ובגודל הזה. באותה מידה יכולתי לשאול, מדוע יש ביד שלי חמש אצבעות, ולא שש או ארבע? השאלה עצמה מוכיחה שיש סיבה שיצרה אותי, שקיים גורם שקבע את מספר האצבעות ביד שלי.

יצאנו למדים שכל דבר שהוא מוגבל, חייב להיות לו מגביל שיצר אותו, שקבע שהוא יהיה בדיוק כך ולא אחרת. אם אפשר לשאול על משהו "מדוע זה כך ולא אחרת" - מוכרח שיש לו בורא. מה שמוכיח שלעולם שלנו יש בורא: העולם שבו אנו חיים, הוא חומרי ומוגבל, מה שמוכיח שיש בורא שהגדיר את חוקי הטבע של היקום וקבע כיצד יראה עולמנו.

כעת, מדוע אי אפשר לשאול אותה שאלה על אלוקים?

התשובה: בגלל שלאלוקים אין צורה. אם אלוקים היה בעל-גוף עם ידיים ורגליים, אז הוא היה מוגבל, ואז היה ניתן לשאול מי יצר אותו, מי הגביל אותו וקבע שיהיו לו דווקא שתי ידיים ושתי רגליים? בדיוק כפי שאנו שואלים מי הגביל אותנו, כך היינו שואלים מי הגביל אותו. אלא שלאלוקים אין גוף, אין לו צורה גודל או כמות, כי הוא אינסופי. על כן הוא לא צריך שיהיה לו מגביל שיברא אותו. כך אמרו חז"ל על הבורא יתברך: "הוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו" (בראשית רבה, סח). במילים אחרות, כל העולם קיים בתוך המציאות של אלוקים. אלוקים הוא למעשה המציאות האמיתית, כי הוא הדבר היחיד שאיננו מוגבל, הוא האינסוף האמיתי, וכולנו בעצם נמצאים וחיים בתוך מציאותו.

לסיכום: מכיוון שאלוקים איננו חומרי, אין לו גבולות. הוא אינסופי, הוא נצחי כי הוא לא מוגבל למקום ולזמן, כך שהוא אינו משתנה, אין לו התחלה מכו שאין לו סוף, והוא אינו צריך יוצר שיברא אותו בנקודת זמן מסויימת או יגבילו.

ואם ישאלו אותך לגבי הפסוק בבראשית א' שמלמד שאלוקים ברא את האדם בצלמו, השב לו שהכוונה האמיתית היא שהקב"ה יצר את האדם דומה לו במהותו הפנימית. האדם הוא בעל בחירה, שהופכת אותו לבריה שהכי דומה לאלוקים. זוהי כוונת הפסוק, כמו שדוד המלך ע"ה כתב בתהילים: "דמיתי קאת (-ציפור בודדה) במדבר" (תהילים קב, ז), ואין כוונתו של המשורר שיש לו כנפיים ומקור כמו שיש לציפור, אלא שבכך תיאר את הבדידות שחש כמו אותה ציפור מדברית. גם הביטוי "צלם אלוקים" נועד לתאר את הדימוי הרוחני של האדם לאלוקים, את העובדה שהאדם במהותו הוא היצור שהכי דומה לאלוקים בבריאה כולה. בהצלחה