חומרות? במתינות!

החומרות שאדם מקבל על עצמו הן בדרך כלל טובות ובונות הרבה יראת שמים. עולמו הפנימי הבריא של היהודי עובד השם, מקבל חיזוק ותימוכין בריאים מן החומרות והסייגים שהוא מקבל על עצמו. הרגישות כלפי כל מצווה והלכה הופכת אותה לעדינה יותר, דקה יותר, שואבת את חיותה מעולם האצילות.

יש איזה זיק אלוקי רם ונישא, נשגב ומרומם, באותם אנשים שפורשים להם מהבלי העולם ונדבקים ברקיע השביעי, רחוקים מהמולת החומרנות הדביקה והסינטטית של העולם הזה. אדם עם יראת-שמים, ולו הקטנה ביותר, נשבה מול הקסם הזה של עובדי השם שמקפידים על קלה כבחמורה, מתוך עידון הנפש ואמונה צרופה ונקיה מכל סייגים.

ייאמר מיד, לא כל נפש בנוייה לחומרות וסייגים. כדי לקבל חומרות ודקדוקי מצוות צריכים לבנות את כלי-הנפש, להרחיבם, להקשיחם, ולהכביר עוצמות מחודשות של התמדה, עקביות, והמון לימוד תורה. וגם אז, כאשר אדם כבר מרגיש בשל להוסיף על עצמו חומרות מחומרות שונות, טוב ונכון יעשה אם ייוועץ באחד מגדולי הדור ומחכמיו, כדי שלא יגלה חלילה להוותו, שהחומרה הפכה לקולא, והטהור לטמא, והכוונה הטובה לדבקות, לחורבן ואבדון.

והדברים דקיקין, ודקיקי דקיקין כנימי הדם שבתוך תבלול העין. ומי שאינו מתקדם בסולם החומרות עם תובנה והנחייה מתאימה, ובמתינות הנכונה, עלול לגלות את עצמו באמצעה של הדרך, שבור ונפול ובלי כוחות.

ומה הועלנו בחומרותינו.

אחד מתלמידי הרב מבריסק ידוע ומפורסם היה באדיקותו הרבה. ההתמדה שלו בלימוד היתה לשם ולדבר. "אין ספק" אמרו כל רואיו ומכריו "מדובר בבן עליה שעדיו לגדולות".

ברכותיו היו נישאות על שפתיו כשיר הלל של מלאכי עליון. "ברוך אתה ד", החיתוך והגימור והכוונות שבשמות השם היו לעילא ולעילא.

גם עבודת התפילה שלו היתה מעוררת קינאה. כמו החסידים הראשונים היה עוסק בהכנות שלפניה, לא שלוש שעות, אבל זמן מספיק כדי שיהודי כשר וצדיק יעמוד לפני אלוהיו מרוכז ומעוטף ביראת שמים, במינון המדוייק כדי לעמוד לפני מלכו של עולם.

אך סולם העליה הרוחנית, כידוע, ענק הוא למאד. הוא מוצב ארצה, אך ראשו... בהחלט מגיע השמימה.

אותו תלמיד יקר היה ידוע כמדקדק בהלכות שבת, על כל קוצו של יוד. החל ממלאכת בורר העצומה, וכלה באיסורי שבות אמירה לגוי, ובגוונים השונים והנפלאים של מצוות עונג שבת.

יום אחד ניגש אותו תלמיד יקר לרב מבריסק וביקש ממנו בקשה צנועה. "כבוד הרב" אמר "אני מבקש לקבל על עצמי שבת כבר בצהרי יום שישי, בעוד היום גדול. כך אוכל להאריך את קדושתה ולזכות בנועם ובשפע האינסופי הטמון ביום קדוש זה. כמו-כן אוכל להקדיש את שעותי עד כניסתה בעמל התורה. וכידוע כבוד הרב, עמל התורה ביום השבת, ערכו לאין-ערוך מעמל התורה בימות החול".

הרב מבריסק ידוע היה ביכולותיו העצומות לחדור לעמקי נפשו של כל אדם, וידע לנתח באיבחת סכיני לשונו את המומים הקטנים הצפונים אי שם בעמקי הנפש.