פרשת בחוקותי

על פרשת בחוקותי ותקציבי הישיבות

התקשורת מתלוננת על תוספת תקציבים למוסדות תורה, אבל בפרשת השבוע מובעת דעה חד משמעית על חשיבותם של לומדי תורה

אא

עם פרוש הממשלה החדשה, החלה התקשורת להיזכר שוב במעלליהם הפיננסיים של החרדים. תחת כל מיקרופון רענן התייצבו דוברים למחות על שוד הקופה הציבורית בידי המפלגות החרדיות, וכל העיתונים ואתרי האינטרנט מלאו דיווחים מבוהלים על מה שיקרה לחוסנה הכלכלי של המדינה עת תתחיל לשלם לחרדים את ההקצאות הנדיבות שהם דורשים. לרגע היה ניתן לחשוב שקריסה כלכלית שתעמיד את זו של יוון בצל עומדת להתרגש עלינו, אך ורק בגלל אותם חרדים תאבי בצע.

האמת, כמובן, רחוקה מאד מהתיאורים הססגוניים בתקשורת. כראש ישיבה, יש לי היכרות בלתי אמצעית עם התקציבים בהם תומכת המדינה במוסדות תורה. נכון להיום, התקצוב לכל בחור ישיבה שתורתו אומנותו עומד על 240 שקלים לחודש. התקצוב לאברך נשוי ששוקד על לימודו הוא 480 שקלים וחודש. הא ותו לא. מיותר לציין שהמדינה מתקצבת בסכומים נדיבים הרבה יותר כל סטודנט – גם אם בחר להתמחות בשירה יפנית מהמאה החמש עשרה או בחיי החברה של שבט אפריקאי נידח. אפילו אם הממשלה הנוכחית תכפיל את התקציבים הנוכחיים עדיין יהיו לומדי התורה בעמדת נחיתות מול סטודנטים, יהיה תחום לימודם זניח ומיותר ככל שיהיה. (לא מיותר לציין, אגב, שגם את הכסף הזעום שנותנת המדינה לישיבות לא תמיד רואים בזמן. מסיבה עלומה כלשהי, למשל, הישיבה שלנו לא קיבלה תקציב כבר חמישה חודשים. תזכרו את זה בפעם הבאה כשמוסד תורה כזה או אחר יתחנן לתרומותיכם)

הטיעון הנכון, עם זאת, הוא לא טיעון המספרים. איננו באים ואומרים: 'אנחנו מקבלים הרבה פחות כסף ממכם, אז מה אתם רוצים?' לאמיתו של דבר הטיעון שלנו צריך להיות אחר, והוא מגובה בדברי פרשת השבוע שלנו: הטיעון שלנו הוא שהממשלה היא זו שאמורה לרדוף אחרינו עם תקציבים ולהתחנן שנקבל אותם. משרד הדתות ומשרד החינוך לא אמורים להיות היחידים שמעורבים בהעברת כספים לישיבות – משרד הביטחון, משרד החוץ והמשרד לאיכות הסביבה אמורים היו לתקצב אותנו גם הם...

נשמע מוזר? הבה נחזור אל מילות הפרשה. "אם בחוקותי תלכו", פותחת פרשת השבוע ומציירת את המצב האידיאלי שישרור בארץ ישראל, אם נמלא אחרי תנאי האלוקים: ישרור ביטחון מדיני ושגשוג כלכלי, הבריאות תהיה איתנה ואפילו מזג האוויר ותנאי הסביבה יהיו מושלמים. ומה פירוש התנאי 'אם בחוקותי תלכו'? אין מדובר בקיום המצוות, כי זהו הרי המשפט הבא: 'ומצוותי תשמורו'. מסביר רש"י: "אם בחוקותי תלכו – שתהיו עמלים בתורה".

פשוט כך. רוצים שלום בארץ, בלי איומי גרעין מאיראן? רוצים כלכלה פורחת, בלי ידיעות על מפעל כיל שנסגר ומאות מפוטרים? רוצים בריאות טובה, בלי דיווחים מדאיגים על מספר חולי הסרטן באזור מפרץ חיפה? רוצים מזג אוויר נאות ומתאים לעונה, בלי בצורות חורף וסופות קיץ? לכו בחוקותי. תהיו עמלים בתורה.

כשמפנימים את העיקרון הזה, שוב אין מתפלאים על שום תקציב שמגיע מהמדינה. גם אם כבשת הרש של הישיבות הייתה מוגדלת לכדי תקצוב של מאת אחוזים על ידי המדינה, לא היה בכך חוסר הגינות. עמלי התורה הם אלה שמבטיחים את קיומו ושגשוגו של עם ישראל בארץ ישראל – זה איננו סלוגן בחירות אלא פסוקים מפורשים בתורה! אם תזכה הממשלה הנוכחית ותשיב מעט את עושק הממשלה הקודמת, אם אכן מדינת ישראל הרשמית תגדיל את תמיכתה בלומדי תורה – כולנו נצא נשכרים. עמל התורה הוא הסיכוי היחיד שלנו לזכות לדבר שאנו נכספים לו כל כך: "אם בחוקותי תלכו", מבטיחה התורה, "...ונתתי שלום בארץ".

מעובד מדברי הרב מנחם יעקובזון, ראש ישיבת 'מאור יצחק' במושב חמד

הטור מתפרסם לעילוי נשמת מנחם ורחל שרעבי ע"ה.

החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>

 

תגיות:פרשת בהר בחוקותיאברכים

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה