5 דקות תורה ביום: מדוע אוכלים מאכלי חלב בחג השבועות?

א. חוֹבָה לֶאֱכוֹל לֶחֶם בִּסְעוּדוֹת הַחַג בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם. וּמִצְוָה לֶאֱכוֹל בְּשַׂר בְּהֵמָה לְקַיֵּם מִצְוַת שִׂמְחַת הֶחַג, וּמִי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לֶאֱכוֹל בְּשַׂר בְּהֵמָה רַשַּׁאי לֶאֱכוֹל בְּשַׂר עוֹף, וְכֵן מִצְוָה לִשְׁתּוֹת יַיִן לְשִׂמְחַת הַחַג. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלְּכַתְּחִלָּה יֵשׁ לֶאֱכוֹל בָּשָׂר גַּם בַּלַּיְלָה וְגַם בַּיּוֹם, וְהַמַּחְמִיר תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה.

ב. חוּץ מִמַּאֲכָלֵי בָּשָׂר נוֹהֲגִים לֶאֱכוֹל בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת גַּם מַאַכְלֵי חָלָב. מַדּוּעַ? טַעַם אֶחָד: כֵּיוָן שֶׁכְּשֶׁאוֹכְלִים מַאֲכָלֵי חָלָב וּמַאֲכָלֵי בָּשָׂר אוֹכְלִים כָּל אֶחָד מֵהֶם מִכִּכַּר לֶחֶם נִפְרָד, וְזֶה זֵכֶר לִשְׁנֵי הַלֶּחֶם שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִים בְּשָׁבוּעוֹת. ב. בְּיוֹם זֶה מָשְׁתָה בַּת פַּרְעֹה אֶת מֹשֶׁה מֵהַמַּיִם וּלְזֵכֶר הַדָּבָר שֶׁהוּא לֹא רָצָה לִינוֹק חָלָב מֵאִשָּׁה מִצְרִית אֶלָּא רַק מֵאִמּוֹ, אוֹכְלִים דִּבְרֵי חָלָב. ג. עַד מַתָּן תּוֹרָה הָיָה מֻתָּר לֶאֱכוֹל לְלֹא שְׁחִיטָה, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה נֶאֱסַר עֲלֵיהֶם, וּמִכֵּיוָן שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לְהַגְעִיל אֶת כָּל כְּלֵיהֶם בִּכְדֵי לְבַשֵּׁל, לָכֵן, אָכְלוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם מַאֲכָלֵי חָלָב. ד. חָלָב – בְּגִמַטְרִיָה אַרְבָּעִים! כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה בָּהָר לְהָבִיא אֶת הַתּוֹרָה. וְעוֹד סִבּוֹת נוֹסָפוֹת.

ג. יֵשׁ נוֹהֲגִים לֶאֱכוֹל אֶת הַסְּעוּדָה הַחֲלָבִית בְּלֵיל הַחַג, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ לֶאֱכוֹל אֶת הַסְּעוּדָה הַחֲלָבִית בַּיּוֹם. וְהִנֵּה, כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הַמִּנְהָג מַסְפִּיק לֶאֱכוֹל חֲתִיכַת עוּגָה אוֹ גְּלִידָה חֲלָבִית לִפְנֵי הַסְּעוּדָה. אוּלָם, כָּל אֶחָד יַעֲשֶׂה מָה שֶּׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וַהֲכִי חָשׁוּב שֶׁלֹּא יִסְתַּבֵּךְ עִם אִשְׁתּוֹ...

ד. מָה מְבָרְכִים עַל עוּגַת גְּבִינָה? אִם אֵין לָהּ שִׁכְבַת בָּצֵק מִלְּמַטָּה - יְבָרֵךְ "שֶׁהַכֹּל". אוּלָם, אִם יֵשׁ לָעֻגָּה שִׁכְבַת בָּצֵק יְבָרֵךְ עָלֶיהָ בִּתְחִלָּה "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת", מֵאַחַר וְהַדָּגָן קוֹבֵעַ אֶת הַבְּרָכָה, אוּלָם, בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה יְבָרֵךְ "בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת" מִשּׁוּם שֶׁלֹּא אוֹכְלִים מֵהַבָּצֵק כַּמּוּת שֶׁל כַּזַּיִת בְּתוֹךְ אַרְבַּע דַּקּוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ הַרְבֵּה קֶמַח בָּעוּגָה שֶׁאָז יְבָרֵךְ עַל הַמִּחְיָה. גַּם בֶּחָג הַשָּׁבוּעוֹת יֵשׁ לְהַקְפִּיד לְהַמְתִּין שֵׁשׁ שָׁעוֹת בֵּין אֲכִילַת בָּשָׂר לְחָלָב.

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי ה', יח'):

"יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ"

סִפּוּר אֲמִתִּי:

שְׁנֵי הַחֲבֵרִים שֶׁסִּיְּמוּ יָחַד אֶת הַשֵּׁרוּת הַצְּבָאִי הִתְכּוֹנְנוּ הַרְבֵּה זְמַן לִקְרַאת הַנְּסִיעָה. הַיּוֹם כֻּלָם נוֹסְעִים, לְהוֹדוּ, לְתַאיְלָנְד... לְמָּה? לְחַפֵּשׂ, לְחַפֵּשׂ דְּבָרִים אֲחֵרִים. וְהִנֵּה מִתְגַּשֵּׁם לָהֶם הַחֲלוֹם, הֵם נוֹחֲתִים שָׁם בַּמִּזְרָח הָרָחוֹק. מַתְחִילִים מַסְלוּל שֶׁקִּבְּלוּ מֵחֲבֵרִים. מְעַנְיֵן, מְעַנְיֵן מְאֹד שָׁם, כָּל מִינֵי תּוֹפָעוֹת מִסְתּוֹרִיּוֹת וּמוּזָרוֹת. בְּאֶחָד הַמְּקוֹמוֹת הִתְלַבְּטוּ לְאָן לְהַמְשִׁיךְ בַּטִּיּוּל. הֵם הִתְוַכְּחוּ מְעַט, הָיוּ חֲלוּקִים בְּדֵעוֹתֵיהֶם, עַד שֶׁהוֹדִי אֶחָד פָּנָה אֲלֵיהֶם וְסִפֵּר לָהֶם שֶׁיֵּשׁ מֵעֵין "מִקְדָּשׁ" קָטָן שֶׁבְּתוֹכוֹ יוֹשֶׁבֶת אִישָׁהּ שֶׁאוֹמֶרֶת דְּבָרִים נִסְתָּרִים לְכָל מִי שֶׁנִּכְנַס אֵלֶיהָ. מֵעֵין מַגֶּדֶת עֲתִידוֹת. אֲבָל צָרִיךְ לִכְתֹּב לָהּ אֶת הַשְּׁאֵלָה עַל נְיָר וְהִיא קוֹרֵאת וְעוֹנָה. הֵם הִתְלַהֲבוּ מֵהָרַעְיוֹן. אֶחָד מֵהֶם יָשַׁב וְכָתַב אֶת הַשְּׁאֵלָה. הוּא חָשַׁב לְעַצְמוֹ, אִם הִיא יוֹדַעַת עֲתִידוֹת אָז לֹא יַזִּיק אִם אֶכְתֹּב לָהּ אֶת הַשְּׁאֵלָה בְּעִבְרִית... הִיא אֲמוּרָה לְהָבִין.. הוּא מָסַר אֶת הַפֶּתֶק לַנָּעַר הַמְּשָׁרֵת וּלְאַחַר שֶׁהִכְנִיס אֶת הַפֶּתֶק לַ"נְבִיאָה", הוּא חָזַר חִוֵּר וְאָמַר שֶׁהִיא קוֹרֵאת לָהֶם פְּנִימָה. כְּשֶׁעָמְדוּ מוּלָה אָמְרָה לָהֶם: "לְפִי הַכְּתָב אֲנִי רוֹאָה שֶׁאַתֶּם שַׁיָּכִים לְעָם יִשְׂרָאֵל - הָעָם הַנִּבְחָר. דְּעוּ לָכֶם שֶּׁאֵין לָכֶם מַה לְחַפֵּשׂ כָּאן. מְקוֹמְכֶם הוּא בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וּבְמָסֹרֶת אֲבוֹתֵיכֶם שֶׁעָמְדוּ בְּהַר סִינָי. לְכוּ הַבָּיְתָה!" הֵם הָיוּ מֻפְתָּעִים וְחָזְרוּ לָאָרֶץ. הָלְכוּ לְסֶמִינָר וּמִשָּׁם לִישִׁיבָה וְהַיּוֹם בָּרוּךְ ה' הֵם אֲנָשִׁים יִרְאֵי שָׁמַיִם וְשׁוֹמְרֵי מִצְווֹת. זֶהוּ סִפּוּר אֶחָד מִתּוֹךְ אַלְפֵי סִפּוּרִים עַל אֲנָשִׁים שֶּׁהָלְכוּ רָחוֹק כְּדֵי לִמְצוֹא אֶת הָאֱמֶת. וְשָׁכְחוּ לִבְדּוֹק אֵת הַמָּקוֹר בַּשֹּׁרֶשׁ שֶׁלָּהֶם שֶׁהוּא הַיַּהֲדוּת. אֲנָשִׁים לוֹמְדִים אִסְלָם, נַצְרוּת, רַק לֹא יַהֲדוּת.. אַבְּסוּרְד! בָּא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵר: יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ@1@133 תִּבְדֹּק אֶת הַמָּקוֹר שֶׁלְּךָ!!! וְתִמְצָא שֶׁהוּא בָּרוּךְ, וּמִמֵּילָא "וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ" - זוֹהִי הַיַּהֲדוּת שֶׁאֵלֶיהָ נוֹלַדְתָּ בְּתוֹר נַעַר. שָׁם שִׂמְחָתְךָ וְשָׁם הַצְלָחָתְךָ.