כיצד נבראו הצמחים לפני השמש?

אסנת שואלת: "שלום. יש לי שתי שאלות על פרשת בראשית. השאלה הראשונה: כיצד נבראו הצמחים לפני השמש, אם הצמחים זקוקים לתהליך הפוטוסינתזה של השמש בכדי להתקיים? והשאלה שנייה: שמעתי שהרמב"ן מפרש שהשמש נבראה לפני היום הרביעי, כך שהקב"ה גרם לה להתגלות ביום הרביעי. ואני לא מבינה, מדוע הרמב"ן נצרך לגלות לנו את הפרט הזה, והדבר לא נכתב בתורה עצמה?"

* * *

שלום וברכה אסנת, ותודה על שאלותיך המעמיקות.

לגבי שאלתך הראשונה,

אם ימי הבריאה ארכו שישה ימים כפשוטם, כלומר 24 שעות בכל יום, אז אין ספק שהצמחים יכלו להתקיים יום אחד ללא פוטוסינתזה, ולא היו ניזוקים בגלל מחסור באור לזמן קצר כל כך. כפי שציינת, הרמב"ן מבאר כי השמש התגלתה לעולם ביום הרביעי, ובמילים אחרות - הקב"ה תיקן את האטמוספירה של העולם, כך שקרני האור יוכל לחדור לראשונה לפנים כדור הארץ. זו לשונו של הרמב"ן: "והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ - הוסיף שיהיה אורם מגיע לארץ". גם אור החיים כותב: "פירוש, שיאירו המאורות בכל הקף השמים, וגם יגיע אורם עד למטה לארץ". מסתבר שהשמש והירח לא נראו עד אז מפני הארץ, אולי בגלל שהאטמוספירה היתה עבה מידי. לפי ביאורו של אור החיים ניתן לומר שעד היום הרביעי נראה רק מעט אור בכדור הארץ, אך לא בצורה מסודרת ומאירה "בכל הקף השמים".

שאלתך השנייה היתה, מדוע ביאור זה לא כתוב בפסוקים. מיד נראה שזהו למעשה פשט בפסוקים, רק שבימינו קשה לנו להבחין בכך בגלל ירידת הדורות, ופער הזמן שבינינו לבין חכמי הדורות הקדומים, שהיו קרובים יותר לשפת הקודש. אך אם נדקדק בפסוקים, נוכל להבחין בכך שהתורה מתארת את בריאת האור כבר ביום הראשון - שלושה ימים לפני הופעת השמש והירח ביום הרביעי! בנוסף, התורה מספרת לנו סיומו של כל יום: "ויהי ערב ויהי בוקר"... ביטוי שנאמר שלוש פעמים לפני היום הרביעי, שבו הופיעו המאורות בשמים... כך שגם לפי הפשט, ניתן להבין שהשמש נבראה קודם לכן, ושהקב"ה תיקן את אורה שיגיע לארץ. בסוף היום הרביעי נאמר "והיו לאותות ולמועדים ולימים ולשנים", מה שיכול ללמדנו על מעשה תיקון המאורות וסיבתו, שעד אז האור לא הגיע בצורה מסודרת ועקבית לפני כדור הארץ. גם השימוש המקראי בפועל "עשה" מעיד על תיקון של דבר קיים, ולא על בריאה חדשה של יש מאין. ביצירת השמש והירח נאמר "ויעש אלוקים את שני המאורות" ולא "ברא" (המילה "ברא" היא ביטוי יצירה של יש מאין), מכאן שהקב"ה תיקן את המאורות. עיון ודיקדוק בפסוקים מגלה לנו פירוש זה, שהרמב"ן גילה לנו על פי הפשט. רק בגלל פער הדורות, וחוסר ההתמצאות שלנו במקרא, אנו מתקשים להבין את הפירוש מן הפסוקים, ולכן המפרשים עוזרים לנו להבין את הכתוב.

למרות הנאמר, יש לציין שחז"ל כי מסרו לנו שפסוקים רבים בפרשת בראשית לא נאמרו כפשוטם, ושפרשת הבריאה טומנת בה סודות רבים (הגמרא מכנה זאת בשם: מעשה בראשית, ומעשה מרכבה, ומייחסת אותם לידע בתורת הסוד אשר נמסר לחכמים מעטים בלבד). כך שהתורה מצפינה בתוכה דרגות שונות בהבנת המקרא, ונמצא כי אף פסוק אחד חובן בתוכו ארבע משמעויות ומסרים שונים, ויותר, כיאה לספרו של בורא עולם - הוא פונה ליהודים שונים בדרגות שונות, ומצפין בו מסרים רבים וגם סודות.

ברמת הפשט הבסיסית ביותר, נוכל לראות כי מטרת סיפור הבריאה הוא ללמדנו (גדולים וקטנים כאחד) שהכל נעשה על ידי הקב"ה: הארץ, השמים, השמש, הירח, הכוכבים, בעלי החיים, הכל. כדי שלא נאמין בכוחות נוספים (אלים) ששולטים בבריאה מלבד אלוקים. לכן פרשת בראשית מציינת כל דבר ודבר שנברא בבריאה, ומספרת לנו כיצד ה' יצר את הכל. ההשתלשלות של מעשה הבריאה, הנעשה בעשרה מאמרות, ובשישה ימים, נועד להראות לנו כי הקב"ה יצר הכל לתכלית קיומנו, כך אמרו חז"ל: "אדם נברא בערב שבת מפני מה? כדי שיכנס לסעודה מיד, משל למלך בשר ודם שבנה פלטרין (ארמון), ושיכללן והתקין סעודה, ואחר כך הכניס אורחים" (סנהדרין דף לח). מסרים חשובים אלה נועדו לכולנו, בכל דרגה שהיא, ומהם נלמד מוסר אישי ואמונה לכולנו.