סוריה: חרחורי גסיסה

המצב בסוריה מתדרדר. במזרח, העיר תדמור נפלה בידי מדינת האסלאם, וכך הפך הארגון לשליט על כמחצית משטח המדינה כולל אזורי הגבול עם עיראק וירדן. משטר אסד איבד את מעברי הגבול עם עיראק. שדות התעופה הצבאיים במדבר – תדמור וטי-4 – נפלו בידי מדינת האסלאם. מאות אנשים מתושבי העיר ששיתפו פעולה עם השלטון נשחטו בסכיני הג'יהאדיסטים וגופותיהם הושלכו לרחובות. העולם חושש לעתיקות תדמור, שרידי תרבויות העולם העתיק, שמא יהרוס אותן הארגון כמו שהרס עתיקות בעיראק.

במערב המדינה, האזור שבו מתגוררת מרבית האוכלוסייה ומרוכזת התעשייה והחקלאות, מתנהלים כמה מוקדי מאבק בין השלטון לקואליציה של ארגונים, רובם אסלאמיסטים, השואפים להפילו. המוקדים העיקריים הם הרי קלמון ואזור אדליב. בשני האזורים הללו הלחימה אכזרית, ולאורך השבועות האחרונים השלטון וחיזבאללה הנלחם איתו מאבד עוד ועוד חיילים, ציוד ושטח.

המצב המתדרדר בסוריה חייב את חסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה שסיבך את הארגון בביצה הסורית, להופיע ולנאום שלוש פעמים בפני אנשיו, כדי לעמוד בפני ביקורת המופנית כלפיו בקרב העדה השיעית בלבנון. מספר ההרוגים בקרב חיזבאללה העלה את האפשרות של גיוס כללי של בני העדה, וכתוצאה מכך חדלו ההורים של תלמידי הכיתות הגבוהות בבתי הספר של העדה לשלוח את ילדיהם לבית הספר, מתוך חשש שיגויסו בכפייה.

המצב הגרוע של המשטר הסורי הכניס את העדה העלווית ללחץ גדול, שכן בני העדה יודעים היטב מה יהיה גורלם אם יפלו בידי הג'יהאדיסטים, ומה יקרה לקשר בין ראשיהם לכתפיהם. הלחץ גורם לאנשים לחפש את האשם במצב, והמועמד הטבעי הוא בשאר אסד. רבים מבני העדה העלווית מאשימים אותו בהרס המדינה וביצירת המצב שבו כל העדה – כשני מיליון בני אדם – עומדת בפני סכנת השמדה. הם יודעים היטב מה מרגישה כלפיהם עדת הרוב הסונית, אחרי ארבעים וחמש שנים של שלטון משפחת אסד שהתאפיין באכזריות חייתית, בעיקר נגד מתנגדיו הסונים.

העלווים חוששים מהרגע שבו ייפתחו קברי ההמונים – כעשרים אלף איש – ש"נעלמו" בכלא תדמור בשנתיים 1980-81. רובם היו אזרחים שלווים שנרצחו בכלא זה בחשד שהיו פעילים של ארגון "האחים המוסלמים". עד היום השלטון לא סיפר להורים השכולים, לאלמנות וליתומים מה עלה בגורל יקיריהם. גילוי הקברים וחשיפת הגולגולות יגבירו את השנאה לעלווים ואת שאיפות הנקם בקרב העדה הסונית.

בשטח, נמלטים בני העדה העלווית מערים ומשכונות שהוקמו בערים הסוניות – דמשק, חלב, חומס, חמאת – אל האזור המקורי שלהם בצפון מערב המדינה, אך המורדים מתקרבים אל האזור ומאיימים לחסלם. החשדנות בקרב בני העדה זה כלפי זה גדולה מאוד, ויש הנחשדים בשיתוף פעולה עם המורדים או בכוונה לברוח לחו"ל כדי להציל את עצמם. בעיר קרדאחה, מקום המגורים המקורי של משפחת אסד, התפתחה לפני כמה ימים תגרה ונהרגו בה שני בני דוד של בשאר.

גם העדה הדרוזית, שהייתה בת ברית נאמנה לעדה העלווית, החלה להתנער מהמשטר ומעדתו. שיח' חמוד אלחינאווי, אחד המנהיגים הרוחניים של העדה הדרוזית, אמר השבוע ש"אחרי האירועים האחרונים, ההסתמכות על מה שנקרא בעבר 'הצבא הסורי' לא מועילה בכלל". השיח' התייאש מיכולת הצבא הסורי להגן על האזורים הדרוזיים בדרום סוריה, בייחוד לאחר שהצבא העביר לאזורים אחרים – הרי קלמון ומחוז אדליב – את כוחותיו שהגנו על הדרוזים מפני המורדים הסונים. השיח' חינאווי קרא להחזיר לאזור הדרוזי את הנשק הכבד והבינוני ולתת אותו לבני העדה הדרוזית כדי שאלו יגנו על עצמם.

המצב המדורדר של המשטר הסורי גורם לו לאבד את המגבלות על פעולותיו, והוא החל להתנהג בהיגיון של "תמות נפשי עם פלישתים": בשבועיים האחרונים התרבו מקרי הפצצת אזרחים בחביות נפץ עם גז כלור, ושיגור טילי סקאד רבים לפגיעה במקומות יישוב שנפלו בידי המורדים, גם אם יביא הדבר למותם של אזרחים חפים מפשע. התנהגותו זו של השלטון מתרחשת בזמן שבו מתאחדים כמה ארגוני מורדים תחת מטריה אחת, כדי לנצל את המומנטום ולהכות במשטר עד נפילתו.

בשאר אסד איבד את האמון שלו באנשי הביטחון שלו מקרב העדה העלווית, והכוח השומר עליו יומם ולילה מורכב מאיראנים בלבד, אנשי "כוח קודס" של משמרות המהפכה, יחידת העילית שנשלחה מאיראן כדי לסייע לאסד.

לאן אסד יברח?

גם בזירה האזורית מתרחשות תנודות על רקע ההתפתחויות בסוריה, והעיקרית היא איחוד המאמצים של סעודיה ותורכיה להפיל את אסד. משמעות האיחוד הזה היא שסעודיה תממן רכש כלי נשק, תחמושת, ציוד תקשורת ואמצעי לחימה אחרים, אלה יישלחו לתורכיה ויועברו לידי המורדים. בנוסף תקל תורכיה על מעבר מתנדבים מרחבי העולם לסוריה, כדי שאלו יצטרפו לארגוני המורדים ויחזקו את יכולתם המבצעית.

בשבועיים האחרונים מתפרסמות ידיעות על המקום שאליו יימלט בשאר אסד, והשמות המועלים הם רוסיה, איראן ושוויץ. רוסיה ואיראן – בזכות החברים, ושוויץ כנראה בשל החשבונות הסודיים שיש למשפחת אסד בבנקים של מדינה זו. המיליארדים שמשפחת אסד גזלה מהעם הסורי לאורך עשרות שנים יאפשרו לבני המשפחה לחיות בכבוד ותחת שמירה חזקה למשך מאות שנים.

אלא שלכול ברור שגם אם אסד יסתלק או יחוסל, לא יגיע הקץ לבעיותיה של סוריה, שכן זו תשקע לתוך ביצה מבעבעת של מאבקים בין ארגונים, בין עדות וקבוצות, ונהרי הדם שאנו רואים היום ימשיכו לזרום בה עד אשר תחולק המדינה לאזורים הומוגניים, ובכל חלק תקום ישות עצמאית: הכורדים בצפון מזרח, העלווים בצפון מערב, הדרוזים בדרום, הבדווים במזרח, בדמשק ובחלב. סביר להניח שחיזבאללה ישתלט על אזור הגבול בין סוריה ללבנון כדי ליצור רצועת ביטחון לעדה השיעית. התפרקות המדינה תחזק גם את מדינת האסלאם, והיא עלולה לאיים גם על ירדן ועל יציבות השלטון בה.

אסד אומר בחדשים האחרונים שאם הוא ומשטרו יפלו, גלי ההדף יגיעו אל המדינות שסייעו להפלתו, ירדן, סעודיה, תורכיה, ישראל ארה"ב ונאטו, והן לא תימלטנה מהגל העכור של התגברות האסלאם הקיצוני, הג'יהאדיסטי, ההורס והשוחט, שיקבל זריקת עידוד מנפילת משטר אסד. מתנדבים מכל רחבי העולם יזרמו באלפיהם אל מה שהיה סוריה, כדי לקחת חלק בשוד, בביזה ובבניית צבא האסלאם שימשיך את דרכו להשתלט על עיראק, תורכיה ושאר מדינות האסלאם שהוקמו על ידי הקולוניאליזם האירופי.

המלחמה בסוריה תמשיך, בדיוק כפי שהמלחמה בלוב נמשכת כבר ארבע שנים אחרי שקד'אפי חוסל. בשאר אסד הוא רק חלק מהבעיה, והוא ישאיר מאחוריו תערובת קטלנית של ארגונים וקבוצות שימשיכו להתקוטט ולהילחם על גופתה המתה של מדינת סוריה. אסור לשכוח שבין הקבוצות הללו נמצא גם כוח איראני, וניתן להניח שכוח זה יישאר בשטח כדי לדאוג לאינטרסים של האייתוללות בשטח. ייתכן אף שהכוח האיראני ישתלט על דמשק כדי לשמור על המקומות הקדושים לשיעה הנמצאים בסביבתה.

לבסוף, יש גם אפשרות שרוסיה תשתלט על העיר לטקיה וסביבתה, "באופן זמני" כמובן, כדי לשמור על האפשרות של עגינת כלי השיט שלה בנמל האחרון שנותר לרוסיה בים התיכון. אם תרחיש זה יתממש, ייתכן שהוא אף יתפשט לערי נמל אחרות בסוריה, טרטוס ובניאס.

משטר אסד הופך בימים אלו לנחלת העבר, ועל מה שפעם היה "מדינת סוריה" תשתלט אנרכיה קטלנית, ג'יהאדיסטית, העלולה להפוך לאפגניסטן נוספת, מקום דגירה לארגוני ג'יהאד עולמי, שיפיצו את בשורת הקיצוניות האסלאמית אל אירופה, אמריקה ושאר חלקי העולם.

העולם עוד יתגעגע לימי אסד, כפי שבלוב מתגעגעים לקדאפי ובעיראק מפנטזים על שיבתו של סדאם חוסיין מהקבר לשלטון. הסדר החדש במזרח התיכון עלול להביא את האזור לא רק אל התקופה האסלאמית הקדומה, אלא אף לתקופת המלחמות השבטיות הבלתי פוסקות שקדמו לאסלאם. ההבדל הקטן הוא שאז השתמשו בסכינים, בחרבות ובגמלים, והיום משתמשים במכונות ירייה, בטילים, בהאמרים ובטנקים, והכול מתוצרת התעשייה המודרנית.

וכל מה שהאזור צריך זה איראן גרעינית כדי להשלים את התמונה הכאוטית של המזרח התיכון, והמוזר הוא שיש בעולם מי שחושב שזו התפתחות שהעולם יוכל לחיות איתה ומוכן להגיע עם איראן להסכם שיאפשר לה להגיע לנשק גרעיני.