איך מתמודדים עם צפיפות בבית?

אנחנו גרים בדירה קטנה בת שלושה חדרים. יש לנו ארבעה ילדים מגיל שנה וחצי ועד גיל עשר. אנחנו מסתדרים מצוין בדירה. לא חסר לנו כלום, אבל אנו מרחמים כל הזמן על הילדים שישנים באותו חדר, שמתלוננים שצפוף להם, שמביאים חברים ואין להם איפה לארח אותם. האם אנחנו מזיקים לילדים בכך שאנחנו מצופפים אותם בדירה קטנה?

מנוחה פוקס משיבה:

אולי תתפלאו לשמוע, אך צפיפות בדירה, לא רק שלא אמורה להביא להישגים נמוכים ולחיים פחות איכותיים, כי אם להפך. ילדים שלומדים לחיות זה לצד זה, קרובים קרובים, זוכים לחברים קרובים ואמיתיים. חברים, שגם לאחר שנים, לא שוכחים את החום ואת הקרבה.

אבל, כדי להוציא מהצפיפות את היופי ואת האיכות, יש להשליך את הקליפות ואת הפסולת. מובן שאם הצפיפות מביאה למריבות אין סופיות בין האחים, לגערות ולצעקות מצד ההורים, לתלונות חוזרות ונשנות מצד כל המשתתפים, כי אז מה שייזכר מכל הקרבה הזו זה רק הרע.

בדירה צפופה קשה יותר להסתדר באופן פיזי, אבל אם יודעים איך לנווט את הנפשות הפועלות, כי אז מצליחים לחזק את הקשר בין הילדים, לאסוף חוויות משותפות במשך השנים, ללמוד מהיחסים הקרובים ולזכות בסדנת התמודדות חברית ובין אישית חינם.

נכון שהצפיפות חייבת להביא גם לחיכוכים, אבל אלו, כשהם בגדר הנורמה, הם בעצמם מועילים ומיטיבים, מוסיפים רבות להסתגלות העכשווית של ילד לאחיו ובוודאי מוסיפים להסתגלות הילדים לאנשים אחרים, שונים ומגוונים בעתיד – עד כדי הקלה על הזוגיות העתידית.

כדי להוציא אך טוב ממשפחה ברוכה בדירה צפופה צריך לנהוג בסבלנות ובחכמה.

מה לעשות?

1. דאגו שלכל ילד תהיה הפינה שלו. ילד בן עשר חייב שטח פרטי ולו קטן כדי שיחוש שלא צר לו המקום ושיש לו גם פינה לחפציו האישיים, להכנת שעורי בית ולשקט הנפשי. ילד בן שנתיים חייב איזו מגירה להניח בה את הציורים שלו, את היצירות שהכין ואת המוצץ שיחכה לו כשהולך לגן. כך בכל גיל צורך הילד איזו שהיא פינה משלו כדי לחוש שהבית הזה הוא שלו ושברגעים שרוצה שקט יש לו לאן להיכנס.

2. הבית קטן, ואתם שואלים את עצמכם איך תכניסו עבור הילד ארון משלו? אינכם חייבים לעשות זאת. שבו יחד עם הילד, שוחחו אתו על כך שאין מקום בבית וחישבו יחד עמו איך בכל זאת היה רוצה שתיראה פינתו. תתפלאו שהוא יחוש טוב עם קופסא מיוחדת מעץ שתקנו לו בחנות ואותה יכניס מתחת למיטתו, או במדף שיהיה מעל למיטתו ויהיה רק שלו. אל תניחו עליו את החפצים שלכם, עוד יתברר לכם שהעיניים שלו הרבה יותר קטנות משלכם...

3. כבדו בקשה של ילד לפרטיות. הרגילו גם את האחים לכבד זאת. הילד הביא חברים הביתה ומבקש מאחיו לצאת מן החדר, למה לא? היום הם יעשו זאת למענו, מחר יעשה זאת למענם.

4. נכון שהמטבח נועד לבישול ולסעוד בו ארוחה, אבל אם צר המקום והילד הביא חברים – נדבו להם את המטבח. ילדיכם האחרים יראו זאת ויבינו שככה זה, בבית קטן, מוותרים.

5. הילדים רבים לעיתים קרובות מדי? בדקו מדוע, לפעמים זו בסך הכול מגירה ששניהם החליטו שהיא שלהם, בדקו אם יש אפשרות להוסיף עוד מגירה, עוד ארונית, עוד מדף.

אולי ליצור לילד מסוים איזו פינה מיוחדת משלו, אם הוא ממש חייב.

6. הביטו בטוב שבשינה משותפת. הילדים משוחחים ביניהם לפני השינה, לפעמים אפילו שואלים חידות ונהנים יחדיו. הילדים אף פעם לא פוחדים בלילה, כי הם רואים את האחים שלידם ונרגעים. לא פעם קם אחד הילדים לתינוק כדי לשים מוצץ בפיו, בלי שביקשו ממנו, אתם מספרים סיפור לכולם יחד. כשתהיו אתם משוכנעים בפלוסים שבשינה הצפופה, תצליחו להעביר את החוויה לילדים.

7. כשהילדים רבים לעיתים על סדר או ניקיון בחדר למדו אותם להתייחס ליופי שבדבר. אמרו להם: "נכון שהאח שלך לא מסדר את המיטה שלו וכל החדר מבולגן, אבל בזה שאתה מבליג אתה מלמד את עצמך להסתדר עם תופעות אחרות בחיים שבהן הדברים אינם לשביעות רצונך". למדו את הילדים שגם מדבר מרגיז, מכעיס וממש "מוציא מן הדעת" – ניתן להוציא את הטוב.

8. השתדלו שהבית הקטן יהיה מקום נעים. החליפו מדי פעם וילונות לא יקרים, השליכו כלים חלודים ורכשו חדשים, הוסיפו שטיחון קטנטון או אגרטל עם פרחים. דאגו שהבית יהיה מלא בחום, זה מה שבני בית צריכים.

9. ספרו לילדים סיפורים הידועים לכם על משפחות ברוכות שגרו כך כל חייהם כילדים, והם לא ישכחו את החיים הללו לעולם.

כלל ברזל

כשאתם חולמים על דירה יותר גדולה, בה יש חדר נפרד לכל ילד וילד -  אל תשכחו את היתרונות והברכות שבדירה קטנה. ייתכן שתבינו עוד בטרם תעברו דירה, שהחלום שלכם כבר התגשם.

לרכישת ספרי מנוחה פוקס לילדים בגיל הרך חייגו להידברות שופס: 073-2221250