הלכה ומצוות
ללא חשש תולעים: איזו נפת קמח עלי לקנות?
מהיכן מגיעות התולעים לקמח? כיצד יש לאחסן את הקמח? מהי נפת משי?
- הרב שי עמר
- פורסם ט"ו סיון התשע"ה
אני רוצה להתחיל לאפות חלות בביתי, ולשם כך יש צורך בנפה. כיצד אוכל לדעת איזו נפה היא המהודרת ביותר?
ראשית אקדים ואומר את הידוע והכתוב כבר, שכיום הקמח המשמש לאפיית הלחם ומוצריו עובר דרך מערכת צנרת ארוכה ומפותלת, ונארז בשקים אטומים, מסלול המהווה כר פורה לגידול תולעים מסוגים שונים. חובה על כן, לברור ולנקות את החיטים ולבצע ניפוי מעולה, ולשמור על תנאי היגיינה קפדניים במהלך אריזת הקמח, אחסונו ושיווקו (ספר הכשרות פ"ז).
א. יש לדעת שכאשר הקמח מאוחסן בחנות או בבית במקום חם תוך ג' ימים כבר יכול להתליע או לקבל חרקים, ולכן יש לאחסנו במקום קר ויבש וחובה לנפות הקמח לפני השימוש בו.
ב. ניפוי הקמח, חובה שייעשה בנפה שתבטיח שלא יעברו דרכה תולעים, אפילו קטנות, והיא הנקראת "נפת משי". את הנפה עצמה יש לנקות היטב לאחר השימוש ויש לבודקה ולנקותה לפני השימוש שנית. ויש שכתבו שיכולה לאחסן את הנפה לאחר השימוש בה במקפיא בתוך שקית ניילון בלי לנקותה.
ג. קמח החייב בניפוי, חובה לבדוק את כולו על ידי ניפוי כדין, ואין להסתפק בבדיקה מדגמית, אפילו נלקחו כמה מדגמים מכלל הכמות ונמצאו נקיים לחלוטין. אכן, כשמנפים הקמח היטב, אפילו נמצא חלקו מתולע, השאר המנופה מותר באכילה לכתחילה.
ד. נפה הנקראת '40 מש', היא נפה שיש בה 40 חורים לאינץ'. אולם הביצים עוברות דרך נפה זו ולכן היא לא עומדת בתנאי הכשרות. אבל נפה שיש בה 80-70 חורים לאינטש, עוצרת גם את הביצים, ויתכן שאף את זחלי העש (הנראים בקמח כקורי עכביש) ולכן נפה זו היא נפה מהודרת.
ה.דין סולת: מעיקר הדין יש לברור טוב טוב לוודא שאין בה חרקים או תולעים. אמנם הרב משה ויא שליט"א המומחה בתחום, מורה להחמיר לסנן את הסולת במסננת לפיזור אבקת סוכר באופן שפירורי הסולת יעברו בדוחק, ומה שנותר במסננת, צריך לבדוק שאין בו תולעים או חרקים ואח"כ טוב להניח הסולת על נייר לבן תחת השמש ואחרי כעשר הדקות למשוך את הנייר הלבן באופן שיישאר הסולת במגש מתחת או ירד לתוך כלי, ובודקים את הנייר הלבן אם נשארו בו תולעים קטנות וכדומה. אם נמצאת נגיעות באחד משלבי הבדיקה אין להשתמש בסולת.
ו. קמח מלא צריך ניפוי בנפת משי כמו קמח רגיל, ואח"כ צריך לברור היטב את הסובין שנשאר בנפה, לוודא שאין בו חרקים או תולעים וצריך לברור טוב טוב, כיוון שהוא רגיש במיוחד לנגיעות חרקים, אם נמצא הסובין נגוע אין להשתמש בו והקמח הלבן שנופה מותר ואם נמצא הסובין נקי כיוון שהופרד מהקמח ע"י הניפוי לא מצטרף לשיעור הפרשת חלה.
ז. כיוון שקשה מאוד לברור את הסולת, שהתולעים הקטנות שמתות מתעגלות ככדור ונראות כגרגיר סולת, וכן את הסובין בקמח מלא, קשה מאוד לברור, לכן בעלי נפש החרדים לדבר ה' קונים סולת וקמח מלא קפוא, משעת טחינה או באריזת ואקום משעת טחינה בלא הקפאה עם הכשר בד"ץ וכך אינו טעון ניפוי כיוון שהוא בחזקת נקי מתולעים.
הרב שי עמר הינו רב במדור ההלכה של הידברות
שאלות לרב 054-8448909
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>