כמה כוכבים יש בגלקסיית ''כימה"?

וראה עוד על כך באנציקלופדיה העברית כרך כ' עמ' 674). בתלמוד (ברכות נח, ב) כתוב בלשון זו: ''מאי כימה? אמר שמואל כמאה כוכבי. אמרי לה (יש אומרים) דמכנפי (שהם מקובצים וסמוכים זה לזה), ואמרי לה (ויש אומרים) דמבדרן (שהם פזורים)''. וראה בפירוש רש''י כי כוונת השאלה ''מאי כימה'' על ''כחה של כימה''.

 

כלומר הכוכבים המרכזיים שלה אבל יש אף יותר ממאה. צביר הכוכבים כימה (פליאדות) נמצא בפינה השמאלית העליונה (מסומן בחץ) כפי שנראה בעין רגילה צביר הכוכבים כימה (פליאדות) כפי שנצפה בטלסקופ החלל ע''ש האבל, וצולם במצלמת סי.סי. די. מתוחכמת המחוברת לטלסקופ התלמוד נכתב לפני כאלף וחמש מאות שנה. באותה תקופה לא הומצא עדיין הטלסקופ והנראה לעין במערכת כימה סתר בעליל את דברי התלמוד אשר היו נראים מוגזמים ביותר.

 

משום כך חוקרי האסטרונומיה הלא יהודים לא קיבלו כלל את דברי התלמוד בזה על אף ההערכה המרובה אשר רחשו בדרך כלל לדעותיהם של חכמי תורת ישראל, בפרט במדעי האסטרונומיה. ובכל זאת, חכמי התלמוד עמדו על שלהם בעוז ובגאון. מפני שהם ידעו שמקור המידע שבידם היא תורתו של מי שברא את היקום כולו ובתוכו את מערכת כימה, והוא יודע היטב את אשר קיים במציאות ולא רק את אשר נראה לעין.

 

ומידע זה התקבל על ידי חכמי כל דור מחכמי הדור שלפניהם, והם מסרוה לחכמי הדור שלאחריהם, וכך מדור לדור עד שקבלה זו - כשאר חלקי התורה שבעל פה - נכתבה. אלא שבמשך הדורות נפלה מחלוקת באחד מפרטי המידע הנמסר, האם הכוכבים הרבים הבלתי נראים שבכימה מכונסים או פזורים. והדברים נפלאים.