כי לי כל הארץ: שנת השמיטה – המדריך ההלכתי

מבוא בקצרה לשנת השמיטה

ראוי לכל אדם ללמוד דיני שביעית, שעל ידי זה יתעורר האדם לקיים את כל דיני השביעית כהלכתה, ובזכות זה נזכה לביאת משיח צדקנו. מרן הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל בהקדמה לספרו אור לציון שביעית, כתב שמעלת עסק התורה וקיום המצוות בשנה השביעית גדולים יותר מבשאר השנים.

כותב הכלי יקר בפרשת בהר, בטעם ויסוד למצות השמיטה שמצווה זו מטרתה להשריש בישראל את מידת האמונה והביטחון, היות שחשש הקב"ה פן בבואם אל הארץ יתעסקו בעבודת האדמה על המנהג הטבעי. וכאשר כביר מצאה ידם, ישכחו את ה' ויסירו בטחונם ממנו, ויחשבו כי כוחם ועוצם ידם עשה להם את החיל הזה ועולם כמנהגו נוהג. ויחשבו שהארץ שלהם היא והם הבעלים ואין זולתם. על כן הוציאם ה' מן המנהג הטבעי לגמרי. כי בשש שנים דרך האומות לעשות שתי שנים זרע ושנה אחת בור כדי שלא להכחיש חילם. והקב"ה אמר, שש שנים תזרע שדך מדי שנה בשנה ואני מבטיחך להוסיף כוחה שלא תכחיש.

ועוד נס בתוך נס, שאחר שזרעת שש שנים, אם בשנה הששית לא יכחיש חילה, הנה לכל הפחות לא יוסיף לה זה כוח. ואמר ה' אדרבה, שבשנה השישית יוסיף לה כוח כל כך עד שנאמר וצוויתי את ברכתי בשנה הששית ועשת את התבואה לשלוש השנים. "ועל ידי כל המופתים הללו אשר שמתי בידך תדע "כי לי כל הארץ". ועל ידי זה יהיו עיניך נשואות אל ה' כמו שמצינו בירידת המן ליומו, כדי שיהיו עיניהם נשואות אל ה' תמיד ויבטחו בו תמיד.

להלן בעזרת ה' הדרכה מפורטת בעניין נטיעת עצי מאכל, עצי סרק, שתילים, וכיו"ב:

א. אסור לנטוע עצי מאכל לאחר יום ט"ו באב של השנה השישית (התאריך חל כבר ביום שני שעבר), והטעם הוא מפני מראית העין. שאם ייטע עצי מאכל לאחר תאריך זה, השנה השביעית תיחשב לשנה ראשונה למניין שנות ערלה, ויבואו לחשוד שנטע בשביעית. ואם עבר ונטע, יעקור. ואם לא עקר ועברו שנות ערלה, הפירות מותרים באכילה כמבואר ברמב"ם (פרק ג משמיטה, הלכה יא).      

ב. האיסור הנ"ל של נטיעת עצי מאכל הוא אף על ידי גוי, ולכן אם הגוי עבר ונטע את העץ חייב לעקור אותו מפני החשד.

ג. הרוצה לנטוע עצי סרק, לכתחילה יש לנטעם עד יד אלולשל ערב שנת השמיטה, כדי שהקליטה באדמה שאורכת ארבעה עשר יום תהיה לפני שנת השמיטה.

ד. זרעים לנוי ופרחים יש לזורעם עד שלושה ימים לפני ראש השנה כדי שתהיה קליטתם באדמה לפני ראש השנה. אבל במקום הצורך אפשר להקל לנטעם עד ראש השנה. והקונה פרחים במשתלות בעציץ קטן שיש בו גוש אדמה, מותר לשותלו באדמה בגושו עד ערב ראש השנה.

ה. יש להקדים קודם שנת השמיטה את כל המלאכות שאפשר לעשותן בשנה השישית, כדי שלא יצטרך לעשותן בשמיטה, או כדי למעט במספר עשיית המלאכות בשנת השמיטה. וכן יש לדחות בסוף שנת שמיטה את כל המלאכות שניתן לדחותן לשנה השמינית כמבואר בחזון איש (שביעית סימן כא סוף ס"ק יז).

ו. יש לדאוג לדישון הקרקע בשנה השישית , ויש אפשרות להשתמש בדישון משולב הנקרא "איטי תמס" שנמס לאט באדמה, וכך ידשנו את האדמה באופן איטי ומבוקר במשך כל שנת שמיטה (ספר קדושת הארץ שביעית עמ' קכו).

ז. בשמיטה אסור לגזום את העצים והשיחים , בין עצי מאכל ובין עצי סרק, לכן יש לדאוג לגיזום מקסימלי של העצים והשיחים בערב שנת שמיטה כדי שלא יהיה צורך לגזום בשמיטה עצמה.

ח. אסור לתמוך את העצים בשנת השמיטה. לכן יש לדאוג להכנת התמיכות קודם שנת השמיטה, והוא הדין בהלבנת הגזעים והכנת צלחות השקאה.

ט. כתב בספר 'משפטי ארץ' בשם החזון איש – חריש בין הגפנים יש לעשותו קודם השביעית, ובשביעית עצמה מותר רק לעדור במעדר במקום צורך בשביל שלא ימות העץ. 

הרב שי עמר הינו רב במדור ההלכה של הידברות

שאלות לרב 054-8448909