הנכרי הגיע למגיה על מנת שיבדוק את מזוזת ביתו...

מעשה בנכרי שראה כי בבית שכניו היהודים מונחת מזוזה בפתח, והתעניין אצלם לפשר הנהגה זו. כשסיפרו לו שהמזוזה שומרת ומגינה על יושבי הבית, האיש החליט שגם הוא יניח בפתח ביתו מזוזה.

רכש אפוא מחנות לתשמישי קדושה מזוזה, וקבעה בפתח ביתו. יצויין, שמוכר המזוזה לא נהג כדין, שכן הלכה בידינו (ברמ"א ביו"ד סי' רצ"א ס"ב): 'נכרי שביקש שיתנו לו מזוזה, ורוצה לקובעה בפתחו, אסור ליתנו לו', (ורק במקום חשש איבה, מותר ליתן מזוזה לנכרי).

והנה, חלפו מספר שנים, ובבית הנכרי מופיעים כמה אירועים חריגים. כעת נודע לו, כי אצל היהודים, כאשר ניחתות צרות בבית ח"ו, נהוג לערוך בדיקת מזוזות... הלך אפוא למגיה סת"ם, וביקש שיבדוק את מזוזתו.

בליבו של המגיה עלה החשד, שמא האיש אינו מבני עמנו. "כבודו גֵר צדק?", בירר. משהשיב בשלילה, אמר לו המגיה: "כעת לא אוכל לבדוק את המזוזה, תשאיר אותה כאן, ותשוב מחר לקחתה". המגיה חשב בליבו, הרי הלכה בידינו שאין מוסרים מזוזה לנכרי, ואם כן, היאך אשיב לו את המזוזה.

מה עשה? - נטל את מזוזת הנכרי הכשרה, והניח במקומה מזוזה פסולה, שנכתבה על גבי קרטון (ולא נכתב בה שם השם). למחרת, כשהגיע הנכרי, מסר לו המגיה את המזוזה (הפסולה), והודיעו: 'הכל בסדר, קח את מזוזתך, ואינך צריך לשלם לי מאומה'...

כשסיפר המגיה את הדברים לאשתו, התפלאה וטענה כנגדו: 'כיצד עשית זאת, הרי גם את הגוי אסור לגזול?!' (כמבואר בשו"ע חו"מ סי' שנ"ט ס"א).

בא המגיה ושאל: 'האם נהגתי כהוגן, או שמא היה אסור לי לנהוג כך?'

מתי מותר לצדיק לרמות וליטול דבר של אחרים?

בתחילת פרשת תולדות מספרת התורה על מכירת הבכורה של עשו ליעקב אחיו. ובפירוש בעלי התוספות ('דעת זקנים'), כתבו על הפסוק וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה (בראשית כ"ה, ל"ד): "פירוש, מכבר היה עשו מבזה אותה, ועל כן לקחה יעקב ממנו. ונמצא בספר רבינו יהודה החסיד: מכאן אתה לָמֵד, שאם יש ביד רשע ספר תורה או מצוה אחרת, שמותר לצדיק לרמותו וליטלו ממנו".

והיה מקום לטעון, שגם במקרה דנן, המזוזה היתה מוחזקת בידי הגוי שלא כדין, ולכן היה מותר ליטול אותה ממנו!

אולם, כשהצענו את הדברים לפני מו"ר שליט"א, אמר כי המגיה נהג שלא כדין, ועבר על איסור גניבת הגוי, שלדעת פוסקים רבים אסורה מן התורה! והראייה מדברי רבי יהודה החסיד אינה ראייה, משלוש סיבות:

א) בתחילת פירוש בעלי התוספות, מודגש כי עשו היה מבזה זה מכבר את הבכורה, ועל כן יעקב החליט ליטול אותה ממנו, דווקא בגלל ה'וַיִבֶז', אך במקרה דנן, כפי הנראה הנכרי אינו מבזה כלל את המזוזה, אלא אדרבה מחשיב אותה כקמיע, ועדיין לא שמענו שמותר לגנבה ממנו.

ב) לקיחת הבכורה מיד עשו, לא היתה בדרך גזילה, אלא בדרך מכירה, ולכן מן הסתם שגם ההיתר של רבינו יהודה החסיד לרמות וליטול מהרשע את הספר תורה הוא בדרך מכירה, ולא בדרך גניבה, כפי שנהג המגיה דנן.

ג) קיים חשש שבעתיד ילך הנכרי למגיה אחר, והלה יאמר לו שאין כאן מזוזה אלא קרטון, וכשיגלה הנכרי את דבר גניבת מזוזתו, יהיה כאן חילול השם נורא! ובתוספתא (ב"ק פ"י) נאמר: "הגוזל את הגוי, חייב להחזיר לגוי, וחמור גזל הגוי מגזל ישראל, מפני חילול השם". ובשו"ת חכם צבי (סי' כ"ו) כתב שבגזל עכו"ם במקום שיש חילול השם, עובר הגזלן משום 'לא תחללו את שם קדשי'. ובספר חסידים (סי' ת"ר) נאמר: "יש גזל של גוי שיביא לכמה רעות, יותר משהיה גוזל לישראל, לפי שאם יבוא ישראל אחֵר לשם יגזלוהו, וזהו חוטא אחד יאבד לשאר יהודים הרבה טובה". וב'פלא יועץ' (ערך גזל) כתב בשם המקובלים שיהודי שגוזל את הגוי, גורם שהשַׂר של הגוי יגזול שפע מהקדושה אל הקליפה.

מתי מזוזה מקרטון עדיפה?

וכעת יש לדון - כיצד ינהג עתה המגיה? – להחזיר את המזוזה לידי הנכרי, זו בעיה, שכן כאמור פסק הרמ"א, שאין למסור לנכרי מזוזה. והגם שהנכרי דנן מן הסתם מכבד ומייקר את המזוזה, בכל זאת מבואר במהרי"ל (החדשות סי' קכ"ג, שהוא מקור דברי הרמ"א), שאולי מקפיד לשמור ולכבד את המזוזה רק כל זמן שאינו ניזוק, אך אם יארע לו אסון, יאמר שהמזוזה לא שמרה עליו ויבוא לבעוט ולזלזל בה, ונמצא שם שמים מתחלל ח"ו. זאת ועוד: קיים חשש, שלאחר מותו, זרעו אחריו לא ישמרו על קדושת המזוזה.

ויעויין גם ברדב"ז (הל' מלכים י'-י') שכתב: "במצוות שצריכין קדושה וטהרה, כגון תפילין ס"ת ומזוזה, אני חוכך להחמיר שלא יניחו את הנכרים לעשותן". עוד יש לציין לדברי האור החיים הקדוש (ראשון לציון יו"ד סו"ס רצ"א): "המזוזה היא שמירה לבית, שהקב"ה יושב ומשמר אותנו מבחוץ, ולכן אין לזלזל ח"ו בכבודו יתברך, שיעשה כן לגוי".

אשר על כן, יש עתה לנהוג בתבונה, כדי למנוע חשש של חילול ה' ואיבה, ומאידך, יש למצוא עצה בכדי לשכנע את הגוי להעדיף את מזוזת הקרטון (בלי שמות ה').

ויעצנו למגיה, שיפנה אל הגוי, ויבקש לשלם לו את מלוא המחיר ששילם בעד מזוזתו הכשרה, ויסביר לו: המזוזה האחרת שהנחתי, אמנם עשויה מקרטון אך היא יותר טובה עבורך, ואיני דורש עבורה כסף... (וזו האמת, שעבור גוי בודאי שעדיפה המזוזה מקרטון ולא הכשרה).

לסיכום: המגיה לא נהג כפי דרכי תורתנו הקדושה, ואסור היה לו ליקח מהנכרי את המזוזה. וכעת עליו לנהוג בחכמה ולשלם לגוי עבור מזוזתו ולשכנעו שה'מזוזה' החדשה שמסר לו עדיפה עבורו. 

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.