האם יש עניין להביא את הילדים לתפילת מוסף משום "פרסום הנס"?

רב בית כנסת מסויים, פנה אל מו"ר שליט"א בשאלה הבאה:

אחד המתפללים בבית הכנסת סיפר, כי בנו הקטן עדיין אינו מסוגל לשהות בבית הכנסת בשבת בבוקר במשך כל זמן תפילת שחרית קריאת התורה ומוסף, אלא רק כשעה אחת בלבד. האב פנה אלינו ושאל, מתי כדאי שהילד יבוא לבית הכנסת ומתי יצא? השבנו שיבוא בזמן קריאת שמע, ויצא לאחר קריאת התורה. (ויעויין ב'תורה תמימה' שמות פ"ל הע' כ"ב. ויצויין שברור הדבר שאין כאן הוראה לרבים, אלא יש לדון בנוגע לכל ילד וילד בפני עצמו).

לאחר כמה ימים - ממשיך רב בית הכנסת לספר - עיינתי ב'בית יוסף', באורח חיים סימן תכ"ג, ומצאתי דבר מעניין מאוד. כותב הבית יוסף: "מצאתי בתשובת הגאונים, לפי שבימי רב, גזר 'יוזגדר' מלך פרס (עי' בזבחים י"ט.), שלא יקראו קריאת שמע. מה עשו חכמים שבאותו הדור, תיקנו להבליעו בין הקדושות, רישא שמע ישראל, וסיפא אני ה' אלוקיכם. ולמה תקנו לומר בהבלעה כך, כדי שלא תשתכח קריאת שמע מפי התינוקות. וביקשו רחמים מן השמים, ובא תנין בחצי היום ובלע יוזגדר מלך פרס בבית משכבו, ובטלה הגזירה. אמרו חכמים שבאותו הדור, לא נבטל שלא לאמרה בקדושה כלל, כדי שיתפרסם הנס לדורות, אלא נקבע אותה בתפילת המוספין ובתפילת נעילה שאין שם קריאת שמע כלל".

למדנו אפוא שבקדושת כתר שבמוסף, קיים עניין של "פרסום הנס", ואם כן - שואל הרב - אולי ראוי שהילד ימתין עד לאחר קדושת מוסף (אפילו אם יצטרך להגיע לבית הכנסת מאוחר יותר), כפי שמצינו בשו"ע (סי' תרפ"ט ס"ו) שמנהג טוב להביא קטנים לבית הכנסת לשמוע מגילה, וביאר המשנ"ב: "כדי לחנכם במצוות פרסומי ניסא".

השיב הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:

אם באנו לדמות את הנס שאירע לנו עם מלך פרס, לנס בימי אסתר, היתה צריכה להיות הלכה שמבטלים תלמוד תורה לשמוע קדושת מוסף, כפי שמצינו בשו"ע (סי' תרפ"ז ס"ב) שמבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה. וגם היה צריך להיות כתוב, שמנהג טוב להביא קטנים לשמוע קדושת מוסף, כפי שמצינו בנוגע לקריאת מגילה.

שמע מינה, שחז"ל לא יזמו 'פרסום הנס' שכזה, ולא הקפידו במיוחד להביא את הילדים למוסף, ומשום כך לעת עתה עדיף להביא את הילד לקריאת שמע וקריאת התורה.

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.