פרשת שלח

מה באמת עומד מאחורי מעשינו? על אובייקטיביות ונגיעות אישיות

מעשה המרגלים מלמד אותנו להיות אנשי אמת: להיות מודעים לעצמנו, למניעים ולסיבת ההחלטות שלנו. לשים לב שאנו עושים את הדברים עם רצון כן ונקי, ולא מתוך הטיה של נגיעות אישיות. דבר תורה לפרשת שלח לך

אא

מעשה בקבוצת מנהלים בכירים, שמנהלת קבוצת פליטים גדולה. כל אחד מאותם מנהלים אחראי על תת קבוצה, בתוך קבוצה ענקית זו.

התנאים לא קלים, מפני שכל אותם פליטים נמצאים במשך עשרות שנים במדבר, לאחר שחוו עינויים קשים ומרים בארץ עוינת. אלא שבשלב מסוים מבינים אותם מנהלים, שהם עוזבים את המדבר, והם בטוחים שכאשר יגיעו ליעד המבוקש, הם יחזרו להיות אזרחים רגילים, מה שאומר... שמחזירים את הרכב הצמוד, ואת הלשכה,  נפרדים מהעוזרים ומהמאבטחים, מפסיקים לקבל את המשכורות המכובדות, ומעל לכל... המעמד שלהם יורד, כי סוף סוף הם כבר לא בתפקיד.

ואז צץ להם רעיון! ניצור מהלך יזום מראש של בדיקה "אובייקטיבית" של  היעד המבוקש,  כך שהנתונים "ידועים" מראש: יעד זה גרוע מכל הבחינות, גיאוגרפית, בוטנית, אורגנית, ביטחונית, דמוגרפית ועוד... אז למה להכניס ראש בריא למטה חולה – סליחה, לארץ "חולה"?

הפעולה הזו של מרבית המנהלים נעשית לכאורה מתוך דאגה לזולת, ורחמים עצומים כלפי אותו עם של פליטים. אבל אנו יודעים שמאחורי המהלך הנזכר עומד דחף אדיר של כבוד ומעמד, שאין ברצונם לוותר עליו. מוכר לכם? התשובה היא חיובית!

המרגלים שתרו את הארץ, נשיאי השבטים, הלא הם אנשים חשובים ורמים, כך מגלה לנו תורת ישראל, אלא שהם חששו להפסיד את מעלתם ומעמדם בעת הובלת בני ישראל במדבר.

אז מה הבעיה? עדיף לספר לעם שהארץ שאליה מוליכים אותנו מלאת חסרונות. זו אינה חוות דעת תמימה, שכן מאחוריה עומדת פרשנות הנובעת מעניין אחד – "חרדת נטישה" של מעמדם. כך מבאר הזוהר הקדוש על פרשתנו. בהמשך מלמד אותנו הזוהר שאדרבה, אם המרגלים לא היו רוקמים את המזימה הזו, הם היו זוכים להיכנס לארץ, וזוכים בה למעלה ומעמד גדולים יותר.

יסוד זה מלמד אותנו להיות אנשי אמת: להיות מודעים לעצמנו, למניעים ולסיבת ההחלטות שלנו. לשים לב שאנו עושים את הדברים עם רצון כן ונקי, ולא מתוך הטיה של נגיעות אישיות.

וכעת נמחיש את הדברים מזווית נוספת. מספרים על מפקד בצבא שאימן שניים מחייליו לירות למטרה. שני החיילים ירו למטרה אך שניהם החטיאו. לקח המפקד את הרובה מאחד החיילים ואמר לו: כעת אראה לכם איך יורים. הוא אחז וירה לכיוון המטרה – אך החטיא בגדול. אז אמר לו המפקד: "אתה רואה, ככה אתה יורה", לקח את הרובה מהחייל השני, ירה לכיוון ושוב החטיא, והוסיף לומר: "ככה גם אתה יורה". בפעם השלישית ירה ופגע במטרה, ואז אמר: "אתם רואים, ככה יורים!"

אמת ויושר פנימי הינם תנאים בסיסיים לאיכות חיינו.

בהצלחה!

תגיות:פרשת השבועפרשת שלח

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה