אמונה
זה נכון, התורה מותאמת לרגשות בני האדם
כיצד מצוות התורה מתחשבות ברגשות בני האדם? לפניכם מספר דוגמאות מעניינות
- הרב חגי צדוק
- פורסם כ"ד סיון התשע"ה |עודכן
הרבה נאמר, נכתב והוכח, בעניין השפעת המצוות עלינו כבני אדם. ובעיסוקי בנושא זה, אני כל פעם נפעם מכך מחדש.
במאמר קצר זה, הייתי רוצה לשתף אתכם בנקודה מדהימה. שמתי לב אליה תוך כדי קריאת חומר בנושא נפש האדם. כשאתה חש את השפעת המצוות הנפלאה עליך, ומרגיש את יפי המצוות, אוטומטית אתה שם לב לנקודה היפה הבאה. זה מה שקרה לי...
מערכת המצוות מכוונת להשפיע על האדם במובן החיובי, בכמה מישורים. נמקד את דברינו, על מצוות המשמרות ומפתחות בקרבנו רגשות חיוביים בחיינו, ומצוות המייצרות התמודדות נכונה עם רגשות צער.
מחקרים מראים שהשמחה שחשים אנשים למשל לאחר זכיה כספית גדולה יורדת לאחר כשנה[1], מעניין הדבר שהתורה מצווה, שכל אדם שעתה התחתן או בנה לו בית, או נטע כרם, פטור הוא מכל חוב המושת על הקהל, ואפילו למלחמה אסור לו ללכת, הוא צריך להתרכז בשמחתו, להשקיע בפיתוחה, ולהפיק את המרב לנפשו ולנפשות הקרובים לו מאותה שמחה שהוא מצוי בה, וזאת במשך שנה![2] "נקי יהיה לביתו שנה אחת ושימח את אשתו אשר לקח, לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר"[3]. המחקרים המדוברים, פשוט מאשרים את מה שהתורה ציוותה. ואגב, הרבה יש ללמוד ממצווה זו כיצד התורה מחשיבה את רגשות השמחה שיש לאדם, והחשיבות שיהיה אדם מאושר, ברורה.
בנוסף, מראים המחקרים שאנשים שנפגעו בתאונות חוזרים לשגרה מבחינה רגשית, כשנה לאחר האירוע[4], גם במצווה של אבל על הורה שנפטר אנו מוצאים שחז"ל חייבו את האדם להיות אבל במשך שנה! במשך השנה, מפחיתים בהדרגה את עוצמת האבל, מרגע הפטירה עד הקבורה "אין מנחמים לאדם בשעה שמתו מוטל לפניו" כי הוא עוד לא עיכל את האובדן. לאחר מכן, יש שלושה ימים שהאדם מתמקד יותר בבכי – עיכול האבדן, לאחר מכן עד שבעה ימים מהפטירה, הוא מקבל תנחומים, חשיבות רבה נתנו חכמים למצוות ניחום אבלים, ברור מדוע, יש כאן תרומה גדולה להכלת השבר. לאחר מכן שלושים יום של מנהגי אבלות קלים, הימנעות מתספורת, לאחר מכן שלב נוסף של הקלה באבלות שרק מתמקד בהימנעות משמחה גדולה מאוד. יש כאן תהליך הדרגתי של התמודדות נכונה והישמרות מהדחקה של השבר הגדול. ישנה חשיבות גדולה לאי הדחקה של תחושת שבר גדול, מכמה סיבות, בין השאר, אדם המדחיק רגש קשה, משקיע אנרגיות רבות בכך, דבר היכול לפגוע בפוריות היום יום שלו. הוא גם מנותק קצת מהרגש באופן כללי, כי בורח מהרגשה, ועוד. התורה דאגה שרגש כל כך קשה, לא יודחק ויפגע באדם. כמה דאגו התורה וחז"ל וכמה חשיבות נתנו, לרגשותינו ולבניין אדם מאוזן ומאושר!
יתן ה' שתמיד תמיד נעבדו בשמחה, ומתוך ידיעה כמה חשיבות יש למצוות.
[1] אינטליגנציה חברתית, דניאל גולמן, הו' ספרי עליית הגג, עמ' 242.
[2] הלכות מלכים, פ"ז הל' י, יא.
[3] דברים כד, ה.
[4] ר' הערה 1.