הטיפ הסודי שיחסוך מתחים, כעסים ומריבות

ממה נגרמות מריבות? מדוע קשה לנו להתקרב חזרה? מה גורם לנו להיפגע האחד מהשני? ומדוע לוקח לנו זמן להתפייס?

התשובה פשוטה: איננו יודעים לבקש סליחה.

כל כך פשוט, אך מאוד חשוב. היכולת להתנצל. המילה "סליחה" מרככת, מפשירה אווירה ומקרבת לבבות. כשההתנצלות אינה מגיעה, ממלאות את מקומה פגיעות או כעסים גדולים יותר.

מדוע קשה לנו להתנצל?

אנשים חושבים בטעות כי אם הם מתנצלים בכך הם למעשה מודים באשמה. אך חשוב לזכור כי התנצלות אינה הודאה באשמה. התנצלות מעידה על אכפתיות ורגישות לזולת. כשאני דורך על רגל של מישהו בטעות, אני מבקש ממנו סליחה. האם העובדה שהתנצלתי מעידה על כך שאני אשם? שאני אדם רע? לחלוטין לא. ההתנצלות מוכיחה רק על רגישות, אנושיות ואכפתיות לרגשות הזולת.

היכולת לבקש סליחה, לא כי רציתי לפגוע ולא כי אני רעה, אלא רק מכיוון שבן הזוג שלי מצטער כרגע מדבר שקרה באמצעותי. אני מתנצל לא כי אני רע אלא כי אכפת לי ממנו ואני משתתף עם תחושותיו הכאובות.

עיקר הפגיעות שלנו האחד מהשני, נובעת מתוך התחושה- שלבן הזוג שלי לא אכפת ממני. אם נבדוק לעומק ניווכח שפעמים רבות, מעבר לכל הסיבות והרגשות שהתעוררו, טמונה תחושה שלבן הזוג "לא אכפת ממני". ההתנצלות, לעומת זאת, עושה בדיוק את ההפך. הסליחה מרככת כיוון שהיא מעניקה את ההרגשה- אכפת לי מרגשותיך, אכפת לי ממך!

וברמת היישום-

· הרגשת שעשית טעות? תתנצל מיד. עוד לפני שהכעס והמתח יגברו, תתנצל.

·  לא כדאי להסתפק ב"סליחה". כדאי להוסיף עוד מילה או שתיים ולהוכיח כי אתה מבין את הפגיעה.

· חשוב ביותר: בלי אבל. ההתנצלות היא לא הזמן המתאים להוסיף "אבל". מחר, מחרתיים, או אפילו עוד שעתיים, יהיה מתאים יותר לפתוח ולדבר גם על מה שהפריע לך.

האווירה בבית תשתפר לאין ערוך אם נוכיח אחד לשני כי הוא חשוב לנו ואכפת לנו מרגשותיו. כל כך קל לעשות זאת, על ידי התנצלות כנה, והרבה מריבות תמנענה ותסתיימנה עוד בטרם החלו.