"החזון שלנו – להיות מיותרים"

"פרויקט הדוסים הוקם בעקבות גל ההסתה האנטי-חרדי שפרץ לאחר פרשיית היריקה על נעמה מרגוליס בבית שמש – קמפיין מתוזמן של משרד יחסי הציבור Point of View, כפי שחשפנו לאחר מכן אצלנו באתר", מספר שמואל דרילמן, יוזם ומקים אתר "הדוסים".

שמואל דרילמן, 27, הוא יזם ובונה אתרים ברשת. אחרי שבנה את אתר "הדוס", העוסק בהסברה יהודית על כל גווניה, חש דרילמן כי יש צורך באתר שיתמקד בהדיפת התעמולה הדורסנית נגד שומרי התורה ויעשה סדר בעובדות. בין היתר, פנה ליאיר טיילור, אחד מכתבי אתר "הדוס", וביקש להקים יחד את פרויקט "הדוסים". לפני חצי שנה קם האתר, ומאז פועלים בו עשרות אנשים – כולם בהתנדבות מלאה. "העיסוק העיקרי שלי במשך היום הוא הלימוד בכולל", מספר טיילור. "למעשה, שמואל דרילמן הכיר אותי דרך חבר, עורך באתר הדוס. כתבתי שם מאמרים בנושאי יהדות. שמואל הגיע אלי והציע שנפתח את הדוסים, ונטפל בכתבות מגמתיות, בסילופים, בסיפור על מישהו שאולי ירק על ילדה וצובעים את כל הציבור בשחור, הניסיונות להציג את מאה שערים כהארלם השנייה וכן הלאה".

"בתור חרדי העובד עם המגזר הכללי וחשוף תדיר לתקשורת הישראלית – נחרדתי מאווירת ההסתה ומרצח האופי שבוצע כלפי המגזר החרדי כולו", מוסיף דרילמן. "החלטתי יחד עם עוד כמה צעירים מוכשרים בני המגזר, להקים פרויקט שינסה לשקף את תחושותינו. החלטנו למקד את הפעילות באינטרנט ובפייסבוק. בתוך זמן קצר קיבלנו תגובות נלהבות מבני המגזר החרדי בארץ ובעולם, שאמרו לנו כי זו הפעם הראשונה שהם רואים תגובה הולמת ומאורגנת. קיבלנו פידבקים מחילונים שהופתעו לגלות כי הולעטו בשקרים ובדמגוגיה וכי המציאות בפועל שונה לחלוטין מהכותרות המנופחות בתקשורת. אגב, חלקם הצטרפו לפעילות שלנו ונשארו בקשר הדוק גם בהמשך הדרך".

גילתה את בני ברק

"המציאות כואבת מאוד כי רבים מהציבור החילוני רואים אותנו באור שלילי, שוכחים שאנחנו אחים, והתוצאה היא שאנחנו מפסידים זה את זה", ממשיך טיילור. "המטרה שלנו היא לקרב, שיכירו אותנו באור נכון. למעשה, כותרות התעמולה השונות יוצרות פילוג וריחוק בחברה. הנה, היום אחת המפלגות רואה שאינה עוברת את אחוז החסימה, ולכן מנסה עכשיו לתקוף את החרדים ולגרוף כמה קולות. הוכחנו באתר שהם משקרים. חשוב לנו להראות לכל מי שנחשף לתעמולה הזאת – שהעובדות אינן כאלה. שידעו את האמת על חלוקת התקציב, ולא יקבלו את השקרים המובאים בתקשורת. שיבינו שלא קל להיות אברך, וזו למעשה מסירות נפש ותרומה עצומה לעם ישראל".

מהם ערוצי הפעילות העיקריים שלכם?
"בעיקר האינטרנט. הרשת היא הכלי הכי יעיל היום למטרות כאלו. יש שם חשיפה יפה מאוד למאמרים, מתקיימים דיונים ערים, ויש גם הרבה טוקבקים. דף הפייסבוק שלנו פופולרי מאוד, יש הרבה שיתופים. יש גם יחסי ציבור. אנחנו פונים לגופי תקשורת, ויש ראיונות וחשיפה באתרי תקשורת. היה ברשת משחק מחשב שבו הורגים חרדים, פשוטו כמשמעו, אנחנו העלינו את זה למודעות, והיתה על זה כתבה ברשת ב. בסוף פנה למשטרה חבר כנסת מתנועת ש"ס, והמשחק הורד מהרשת".
איך תגדיר את הקהל שמגיע אליכם? 

"באופן כללי מדובר במעמד הביניים הצעיר והמשכיל. קראו להם בזמנו הרוב הדומם. בנוסף, אנחנו משתפים פעולה עם אנשי אקדמיה. באופן כללי – כל מי שלא שונא חרדים ממש נכלל גם הוא בקהל היעד. הציבור המסורתי בדרך כלל צריך אותנו פחות".

מהם הפידבקים שאתם מקבלים?

"יש פידבקים, והרבה. למשל שחף מזין – חילוני, מרצה לכלכלה, שְחרה לו העוול שנעשה לציבור החרדי, פנה אלינו והעלה את הנושא בטורים שלו באתר. לאחרונה כתבה אלינו אישה חילונית בשם גילי שלו, שעשתה סיור בבני ברק וחוותה חוויה שונה לגמרי ממה שהורגלה לחשוב עד אז. גם היא כתבה על זה טור באתר".

גם עיתונאי יכול לקבל

אני שואל את טיילור מדוע בחרו דווקא בשם "הדוסים" והוא מסביר: "הרעיון הוא מצד אחד לומר שאנחנו לא רואים בזה שם גנאי, לא מתביישים בזה. זה מוריד גם את העוקץ כשמישהו רוצה לכנות אותנו ככה. מצד שני, זה מראה גם את העובדה שלקחו ציבור שלם במדינה ועשו ממנו "דוסים" – שם גנאי, עשו אותנו קטנים. עצם הכינוי הזה מדביק תווית לציבור שלם. לכן השם כאן אומר הרבה מאוד על הסיבה שבגללה קם הפרויקט".

מהן השאיפות להמשך?

"יש כל הזמן תכניות להתקדם, לעבוד מול אנשים בצורה יסודית עם כלי התקשורת ועם הציבור הכללי. אנחנו עובדים עם ארגונים שונים בעד תקשורת הוגנת. הגשנו תביעות כשצריך. אבל החזון שלנו הוא להיות מיותרים, לרדת מהאוויר. זה יקרה רק כשאנשים יבינו לבד שצריך לסקר דברים בצורה מאוזנת. כשגבי גזית אומר שאנחנו עלוקות, אם הציבור עצמו יוקיע את דבריו - כבר לא יצטרכו אותנו והפעילות שלנו תהיה מיותרת. זה החזון שלנו".

מההתנסות שלכם בתחום, עד כמה קל לשנות דעות קדומות?

"תלוי מאוד מי הבן אדם. הרב אורי זוהר מסביר במשל שיש עורך דין ויש שופט. השופט משתכנע מדברי אחד מעורכי הדין, אבל לעולם לא נשמע על עורך דין שמשתכנע מעורך הדין השני. אם האדם מוכן להיות שופט, ולהיות פתוח בראש, לחשוב ולאתגר דעות קדומות – אפשר לשנות את הדעות שלו, וזה רוב הציבור. יש כאלה שהם עורכי דין ואין מה לעשות איתם. יצוין שלמרות הדעה הרווחת - גם דעות של עיתונאים אפשר לשנות. לפעמים הם רואים דברים מחדש, משתכנעים ומתקנים. אצל רוב האנשים – מספיק רק להראות להם נתונים נכונים, והם משתכנעים".

מה הציבור הדתי יכול לתקן בדרכי ההסברה?

"תמיד יש מה להתקדם. אבל אם אנחנו עומדים מול חילוני – לא צריך לצעוק ולהתלהם, ולא לזלזל. רק להגיד דברים בצורה נכונה ובדרכי נועם. יש כאלה שעושים זאת בצורה שגויה. צריך לדבר בצורה נכונה. לוותר על משפטים כמו אנחנו לא נתגייס ולא יעזור לכם שום דבר. צריך לדבר בשפה שלהם, במה שהם מבינים. לא לדבר בשפה קנאית שלא מתקבלת על לב השומעים".