החופש הארוך: ההורים סובלים בגלל הסדר מלפני מאה שנה

בסוף השבוע ייצאו תלמידי התיכונים לחופשת הקיץ ובסוף החודש יצטרפו אליהם תלמידי בתי הספר היסודיים. החופש הגדול, חגם של התלמידים, הוא תקופה לא פשוטה עבור ההורים שמתחננים כבר שנים להתאים את החופש הגדול ללוח החופשות במקומות העבודה, או לקצרו. גם הורה ששמר את כל ימי החופשה במקום העבודה להם הוא זכאי בחוק נותר עם כשישה שבועות לפחות בהם יזדקק למסגרת תעסוקתית או למסגרת עבור ילדיו. שוב ושוב עולה השאלה: מדוע יש צורך בחופשת קיץ כה ארוכה?

מה טוענים המורים?

המורים, מצדם, טוענים כי התלמידים זקוקים לחופשה: "התלמידים צריכים חודשיים חופש כי למידה שאינה מאווררת לא שוקעת ולא מביאה לתוצאות. בשביל המורים כלל לא מדובר בחודשיים של חופש. המורים בודקים בחינות בגרות ומקיימים ישיבות לשנה הבאה. מ-15 ביולי הם חוזרים לבית הספר ומכינים את תכנית הלימודים שלהם".

המורים טוענים עוד, כי כיוון שהשחיקה במקצוע עצומה הם זקוקים לחידוש הכוחות: "אני מציעה לכל מי שמבקר את חופשת המורים ללמד שש שעות בבית הספר. אני רוצה לראות אם הוא לא זקוק לחופשה. הורים מתלוננים על שהות עם שני ילדים במשך חודשיים בבית בקיץ, ומורה מתמודד עם 40 ילדים יום יום. זאת עבודה קשה מאד וההורים צריכים לרצות שהמורים ינוחו מספיק כדי שיבואו רעננים לשנה הבאה".

משרד החינוך – מה הוא אומר?

שרי חינוך רבים נדרשו לסוגית קיצור החופש. גדעון סער אף נכנע ללחץ ההורים וקיצר את חופשת הקיץ בחמישה כך ששנת הלימודים ב-2012 החלה ב-27 באוגוסט. ימי עבודה אלו הוחזרו למורים במהלך שנת הלימודים על ידי הארכת חופשות חגים.

ב-2014, שנתיים בלבד אחרי אותה החלטה, ביטל שר החינוך שי פירון את ההחלטה והשיק את "בתי הספר של החופש הגדול", קייטנות קיץ מסובסדות שפעלו בשלושת השבועות הראשונים של יולי. התכנית פעלה בקיץ האחרון עבור תלמידי כיתות א'-ב' וכפיילוט לתלמידי כיתות ג' בכמה בתי ספר, והייתה אמורה להתרחב לכיתות הגבוהות יותר השנה. אך בשל נפילת הממשלה חזרו ההורים לנקודת האפס.

וההורים – מה הם אומרים?

יערה ישורון, ממקימי ארגון "הורים עובדים לשינוי", עומדת בחזית המאבק לקיצור חופשת הקיץ. היא מציגה נתונים לפיהם במדינת ישראל יש 36 ימי חופש במהלך שנת הלימודים; ישראל נמצאת במקום השני במדינות ה-OECD בכמות ימי החופשה. לעומת זאת, ימי חופש הניתנים להורים לפי חוק ממקום העבודה הינם 12 בלבד. כלומר: ישנם 76 ימי חופש לתלמידים שבמהלכם אין להורים חופש מסודר ממקום העבודה.

הארגון מקדם תכנית משופרת לקיצור ימי החופשה. "הצענו להתאים את שבוע הלימודים לשבוע העבודה. להוריד ימי שישי, ובתמורה לקצר את כל החופשות במהלך השנה וגם את החופש הגדול, שיתחיל לפי ההצעה ב-20 באוגוסט", אומרת ישורון. "כל יום חופשה זה המון כסף למשק. אופציה אחרת שהצענו בעבר היא שהחופשה תעבור מיולי-אוגוסט לאוגוסט-ספטמבר. זה הגיוני כשלוקחים בחשבון את החגים, אבל בפועל יש שם ימי לימוד נוספים ואז יוצא שהמורים צריכים עוד ימי חופש ומערכת החינוך תהיה חייבת להם. אפשר ללכת על מודל כזה אבל זה ידרוש תוספת תקציב".

איך, בעצם, נקבע לוח החופשות בישראל?

בעבר הוחלט על חופש בחודשי יולי – אוגוסט כי הילדים התקשו ללמוד בקיץ כי לא היו מזגנים בכיתות. "היום בכל כיתה יש מזגן", טוענת ישורון, "זה טיעון לא רלוונטי". הסיבה האמתית לחופש הארוך היא כי הוא נקבע בהסדר קיבוצי עוד לפני קום המדינה וכך זה התקבע.

בינתיים, הילדים מתבטלים, המורים חוגגים וההורים מתקשים להתמודד.