הלקחים המופלאים שלמד הגר"א גנחובסקי מהסוס והפָּרָש

הגאון המופלא רבי אברהם גנחובסקי זצ"ל נסע פעם במונית, ובסמוך לאחד הצמתים שלמרגלות הר הזיתים, עצר לפתע הנהג, הצביע על הצומת וסיפר לרב: "כבוד הרב, זה המקום שהביא לי אושר בחיים"... הנהג המשיך והסביר: "עבדתי במשטרת ישראל, כפָּרָש נבחר, כאן, בצומת זו אירעה לי תאונה קשה, הסוס התהפך ומת, ואני שכבתי חמשה חודשים בבתי חולים עד שיצאתי מהכל. קיבלתי דמי פיטורין מהמשטרה, יצאתי לחיים נורמאלים, וגם הקמתי בית ומשפחה. מאז אני מקיים חיים ככל האדם".

רבי אברהם התעניין: "אלו תובנות היו לך מהתקופה שהיית על הסוס?"

האיש הרהר לעצמו תוך כדי נסיעה והשיב: "כדי להצליח במלאכה מורכבת זו, יש לדעת שלושה כללים: הכלל ראשון – אם אתה רוצה לסובב אותו (את הסוס), אל תעקם אותו בבת אחת, אלא לאט לאט, רק אז תצליח להגיע למטרה הסופית.

כלל שני – שהסוס לא ירגיש אף פעם שהרוכב מפחד ממנו, כי אם כן, הרוכב יפסיד את שליטתו, והסוס מרגיש זאת היטב. הכלל השלישי – לכל סוס יש שיגעונות, ואתה חייב לתת לו אותם בשקט, לדוגמא, לסוס שלי היה שיגעון שכאשר ראה ניילונים עפים באוויר היה נעצר. כשעצר להביט על ניילונים או ניירות עפים, ידעתי כי לא נוגעים בשיגעונות שלו. לא מפריעים, לא כדאי ולא שייך להפריע לו.

דרכו של הגר"א גנחובסקי היתה להפיק מוסר ולקח מכל דבר. כשיצא מהמונית והגיע לבית המדרש, דרש באוזני התלמידים שהתאספו סביבו את סיפורו של נהג המונית, וכה אמר להם:

למדתי מדבריו כלל ברזל איך לעסוק עם אנשים (שכן הטבע נמשל בכתובים לסוס, והאדם לפרש המוביל אותו – 'כסוס שוטף במלחמה', 'כסוס כפרד אין הבין', ועוד). ובכן, ראשית – לא 'מסובבים' אנשים בבת אחת, אלא לאט לאט. כמו כן, אם אתה מעוניין לנווט את פלוני לכל כיוון שתרצה, אסור לו להרגיש שאתה מפחד ממשהו וממישהו. ושלישית – עם הניווט, בבד בבד חובה להבין אותו עם השיגעונות שלו, אל תפריע לו, אל תציק לו בעת שיגעונותיו... (ישנם רגעים כאלו, של שיגעון, שיש לעמוד מן הצד לא להפריע ולא להשפיל, וגם לא להעניש אח"כ).

באחד השיעורים לבחורים לפני נישואיהם, סיפר רבי אברהם את 'מעשה הפרש' הנ"ל, והוסיף כי שאל עוד את הנהג: "מה היה הרקע לכך שהסוס שלך התהפך ומת?". האיש השיב: "הגעתי לצומת הדרכים, ולא החלטתי האם לפנות ימינה או שמאלה, ישר או אחורה, הייתי מאוד מסופק עם עצמי, וכך הסוס איבד שליטה על עצמו, היה נבוך ומבולבל והפך אותי על קרבי וכרעי".

אמר רבי אברהם לחתנים: לפעמים הבעל רואה נכחו כי חיי הבית רעועים, הפוכים, משתוללים, מתפרעים; שידע לו, כי לא אחת, הבעיה היא, כי הוא לא יודע בעצמו לאן הוא פונה בדרכו, לכאן או לשם, לרוחניות או לגשמיות, לרוגע או לזעם, ימינה או שמאלה, לנסוע או לא. ולכן, הבית וכרעיו מתהפכים ומתפרקים – מאבדים יציבות.

בפעם אחרת אמר רבי אברהם לאחד מתלמידיו המובהקים: דע לך יקירי, כלל בחיים: כאשר אתה נפגש עם אדם האומר לך דבר מעוות או משובש לחלוטין, לדוגמא, הוא אומר לך כי שתיים ועוד שתיים זה חמש, אל תאמר לו: "לא! לא! זה ארבע", אלא מה? – תאמר לו עשר פעמים: "אתה צודק", "אתה ממש מבין וצודק", ואחר כך תנסה להציע לפניו מחשבה חדשה, אולי בכל זאת ישנה סברה ודרך קלה יותר לומר ששתיים ועוד שתיים זה ארבע. כך אולי הוא יבין.

מה שברור, שאם לא תתנהל איתו בדרך זו, הפסדת אותו! ('ויאמר הנני').

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.