כמה שעות לפני הכנסת ספר התורה הזדעזע הסופר לגלות ש...

להלן שאלה מעניינת שהעלה סופר סת"ם:

ביום מן הימים הופיע בביתי עשיר מופלג, שעשה רושם כיהודי רחוק משמירת תורה ומצוות. האיש ביקש שאתחיל בכתיבת ספר תורה עבורו. שאלתי אותו אם הוא רוצה לראות דוגמא של כתב, והוא ענה "אני בקושי יודע לקרוא".

שאלתי באיזה סוג של ספר הוא מעוניין, במהודר או לא, ובאיזה סוג יריעות, והאיש קטע אותי ואמר "איני מבין כלל בעניין, תביא את הכי טוב שיש, העיקר שיהיה מוכן ביום פלוני (בעוד כשמונה חודשים), בו אני עומד להשיק עסק גדול חדש".

כשנקבתי בסכום הרב של הספר המהודר ביותר, האיש לא ניסה להתווכח ולא השתאה לרגע, "אני מיד משלם לך את מלוא הסכום, ותתחיל המלאכה".

הצלחתי לעמוד בזמנים בס"ד, והעשיר הגיע לביתי, אך לא על מנת להביט ולבחון את הספר שלו, אלא על מנת לתכנן את טקס הכנסת הספר תורה. "הזמנתי כאלף איש לאירוע - סיפר - חלקם אישי ציבור נכבדים ועשירים מפורסמים, וחשוב לי שהכול יסודר ויתוכנן על הצד היותר טוב ומושלם".

היום הגדול הגיע. קמתי בבוקר מלא התרגשות, טבלתי במקוה והתפללתי בדביקות. הלכתי ללמוד בכולל, וכששבתי לביתי לפני הצהרים, כדי להתכונן לנסיעה אל בית המזמין העשיר, נדהמתי לגלות, שדלת ביתי היתה פתוחה...

אילוסטרציה ( צילום: גרשון אלינסון / פלאש 90)

מיהרתי לעבר חדר הכתיבה שלי, הבטתי על המקום שבו אמור היה להיות ספר התורה המהודר, ונחרדתי.

ספר התורה נעלם!

הדם אזל מפניי, רגליי כשלו. חשתי אימה וחרדה, פחד ואי-נעימות נוראה! כמה דקות ארכו לי כדי להתאושש חלקית. מה אני עושה עכשיו? מה אומר לעשיר?

הטקס המלכותי עומד להיערך בעוד כמה שעות, עם המוזמנים הרבים, מנות האוכל מהקייטרינג, מנורות רמקולים וחופה, ורק חתן השמחה – ספר התורה – לא יהיה שם!

לא היה לי את הכוח והאומץ לספר למזמין את האמת, והחלטתי שאביא עמי ספר תורה אחר. ספר תורה מהודר לא היה שייך כלל להשיג עד לאירוע, והחלטתי שבלית ברירה, אביא עמי ספר תורה אחר שהיה ברשותי, ספר זה אינו מהודר אך כשר לקריאה.

הטקס נערך ברוב פאר והדר, לשביעות רצונו של העשיר.

בתום האירוע, פניתי אל המזמין, והתנצלתי על ש'טעיתי בהערכת המחיר, ונקבתי במחיר גבוה מדי', והשבתי לידיו סכום של עשר אלף דולר, (ההפרש בין הספר המהודר לכשר). וכך נפרדנו לשלום.

כעת ליבי נוקפי – מסיים הסופר – שמא עדיין מוטלת עלי החובה לכתוב ספר מהודר חדש, ולהחליף אותו בספר שמסרתי לעשיר; או שמא מכיון שמדובר בעם-הארץ, שאינו יודע מימינו ומשמאלו, ונראה שלא איכפת לו כלל אם הספר מהודר יותר או פחות (ורק מחמת עשירותו המופלגת בחר בהכי יקר), ממילא אני יכול להשאיר את המצב כמות שהוא, ואיני חייב לכתוב עבורו ספר תורה מהודר תחת הספר שקיבל (ושילם עליו את מחירו האמיתי, לאחר שהשבתי לו את העודף משווי המהודר)?...

השיב הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:

מזמין ספר התורה שילם טבין ותקילין, ורכש תמורתם ספר תורה מהודר, ובפועל, הסופר לא נתן לו את מה שקנה, אלא נתן לו ספר אחר.

ומה שטוען שהמזמין הוא עם הארץ ובשבילו ספר יותר או פחות מהודר זה היינו הך – טענה של הבל היא זו! וכי מותר לגנוב יהודי שהוא עם הארץ?! הגע עצמך – אדם שילם כסף עבור פרה, והמוכר נותן לו כבש, וכי יעלה על הדעת שיצא המוכר ידי חובתו בגלל שהקונה אינו יודע להבחין בין פרה לכבש... ולכן צריך הסופר לכתוב עבורו ספר מהודר חדש, תחת הספר הפחות מהודר שנתן לו, (ובאשר לעשר אלף דולר הנותרים, הסופר יחליט אם וכיצד לבקשם בחזרה מהעשיר, אך בכל מקרה חייב לספק לו את אשר רכש).

ובוודאי שאין לטעון שמה שהעשיר רצה את הכי יקר והכי יפה, אין זה בדווקא אלא משום שרצה להרשים את חביריו ולהתפאר בעשירותו וכו', כי עשיר זה יהודי הוא, ורצונו האמיתי הוא לעשות את רצון הבורא, כפי שכותב הרמב"ם (גירושין ב'-כ') שכל יהודי בפנימיותו רוצה לקיים את כל המצוות ולהתקרב לבוראו!

(יש להוסיף, שאף אם נאמר שהיריעות היו שייכות למזמין, מכל מקום דינו של הסופר הוא כ'שומר שכר', שחייב במקרה של גניבת הס"ת, כפי ששנינו במסכת בבא מציעא (פ':) 'כל האומנים שומרי שכר הם', כיון שנהנה האומן במה שמשתכר בחפץ זה, יעויין ב'פתחי חושן' פקדון פ"א ס"ג).

לסיכום: הסופר מחוייב לכתוב מחדש ספר מהודר, ולהחליפו בספר שמסר למזמין! 

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.