5 דקות תורה ביום
5 דקות תורה ביום: תפילה ללא כוונה – כגוף בלא נשמה
דבר תורה יומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם שֵׁנִי ה' תַּמּוּז (22 בְּיוּנִי)
- הרב רונן חזיזה
- ל' סיון התשע"ה
א. אָמַר פַּעַם מִישֶׁהוּ שֶׁסְּגֻלָּה הֲכִי טוֹבָה לִמְצוֹא דָּבָר שֶׁאָבַד לְךָ הִיא לְהִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, כִּי בַּתְּפִילָה אַתָּה תָּמִיד נִזְכָּר בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם.. זֶה עָצוּב אֲבָל זוֹ מְצִיאוּת. אֶלָּא שֶׁאָסוּר לְהַשְׁלִים עִם זֶה, כֵּיוָן שֶׁ"תְּפִלָּה לְלֹא כַּוָּנָה - כְּגוּף בְּלִי נְשָׁמָה", כְּשֵׁם שֶׁגּוּף לְלֹא נְשָׁמָה לֹא יָכוֹל לָזוּז סַנְטִימֶטֶר, כָּךְ תְּפִלָּה לְלֹא כַּוָּנָה לֹא מְסֻגֶּלֶת לַעֲלוֹת לַשָּׁמַיִם. לָכֵן, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כָּל מַאֲמָץ לְרַכֵּז אֶת הַמַּחְשָׁבָה בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה.
ב. אֵין צֹרֶךְ לְחַפֵּשׂ כַּוָּנוֹת עֶלְיוֹנוֹת, אֶלָּא הַחִיּוּב הוּא לַחֲשׁוֹב בְּפַשְׁטוּת עַל מַשְׁמָעוּת הַמִּלִּים שֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו. כְּגוֹן: כְּשֶׁאוֹמֵר "רְפָאֵנוּ ה' וְנֵרָפֵא" - יְבַקֵּשׁ בְּפַשְׁטוּת שֶׁה' יְרַפֵּא אֶת כָּל חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְיִשְׁמֹר עַל בְּרִיאוּת גּוּפוֹ. וְכָךְ בְּכָל הַבְּרָכוֹת.
ג. הַחֵלֶק הָעִקָּרִי בִתְפִלַּת הָעֲמִידָה שֶׁבִּלְעָדָיו אֵין לַתְּפִלָּה כֹּחַ לַעֲלוֹת - הוּא "בִּרְכַּת אָבוֹת". כְּלוֹמַר, מִתְּחִלַּת הַתְּפִלָּה עַד "בָּרוּךְ אַתָּה ה' מָגֵן אַבְרָהָם". בְּחֵלֶק זֶה אָנוּ מַזְכִּירִים אֶת גְּדוּלַת ה' וְשִׁבְחוֹ, אֶת זְכוּתָם שֶׁל אֲבוֹת הָאֻמָּה וְאֶת הַגְּאוּלָה הָעֲתִידָה. ולָכֵן, צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהִתְרַכֵּז בְּכָל כֹּחוֹ בִּבְרָכָה זוֹ.
ד. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמְּכַוְּנִים רַק בַּבְּרָכוֹת שֶׁהֵם זְקוּקִים לָהֶם, כְּגוֹן "רְפָאֵנוּ" וְכַדּוֹמֶה, אוּלָם יֵשׁ לָדַעַת שֶׁמִּי שֶׁלֹּא מְכַוֵּן בְּבִרְכַּת אָבוֹת אֶלָּא רַק בַּבְּרָכוֹת הָאֲחֵרוֹת, דּוֹמֶה לְאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְכוֹנִית עִם מַרְאוֹת יָפוֹת, גַלְגַּלֵּי מַגְנֶזְיוּם וְכִסְאוֹת מְפֹאָרִים, אוּלָם מָנוֹעַ אֵין לוֹ! כִּי בִרְכַּת הָאָבוֹת הִיא הַמָּנוֹעַ שֶׁל הַתְּפִלָּה.
ה. כָּתוּב בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ: "הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן בְּכָל הַבְּרָכוֹת, וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן בְּכֻלָּם, יְכַוֵּן לְפָחוֹת בְּבִרְכַּת הָאָבוֹת. וְאִם לֹא כִּוֵּן בְּאָבוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁכִּוֵּן בְּכָל הַשְּׁאָר - יַחְזֹר וְיִתְפַּלֵּל!" אוּלָם, כָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים, שֶׁבְּדוֹרֵנוּ שֶׁיָּרְדוּ חֹסֶר רִכּוּז לָעוֹלָם וְיֵשׁ חָשָׁשׁ שֶׁגַּם כְּשֶׁיַּחְזֹר לְהִתְפַּלֵּל לֹא יְכַוֵּן. לָכֵן, לֹא יַחְזֹר שׁוּב. וּמִכָּאן נָבִין כַּמָּה הַכַּוָּנָה בִּבְרָכָה זוֹ חֲשׁוּבָה!
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם – אָמַר (מִשְׁלֵי, ו', ל'):
"לֹא יָבוּזוּ לַגַּנָּב כִּי יִגְנוֹב לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב"
שְׁלוֹשָׁה פֵּרוּשִׁים שׁוֹנִים לְפָסוּק זֶה וּשְׁלָשְׁתָּם נִפְלָאִים וּמַחְכִּימִים:
1. מִי שֶּׁגָּנַב כֶּסֶף מִכָּל סִבָּה שֶׁהִיא, עָשָׂה מַעֲשֵׂה חָמוּר בְּיוֹתֵר, אוּלָם אִם יִתְבָּרֵר, שֶׁהַסִּבָּה לַגְּנֵבָה הָיְתָה בִּגְלַל שֶׁהָיָה רָעֵב לַלֶּחֶם וִילָדָיו לֹא אָכְלוּ כַּמָּה יָמִים - לֹא יָבוּזוּ לְמַעֲשָׂיו, אֶלָּא יְרַחֲמוּ עָלָיו וִינַסּוּ לַעֲזֹר לוֹ.
2. אָדָם שֶׁרָעֵב לְדִבְרֵי תּוֹרָה וְרוֹצֶה לָלֶכֶת לְשִׁעוּר, אוּלָם חֲבֵרוֹ תּוֹפְסוֹ וּמְעַכֵּב אוֹתוֹ - מֻתָּר לוֹ לְשַׁקֵּר וְלוֹמַר שֶׁהוּא מְמַהֵר מְאֹד כִּי יֵשׁ לוֹ אוֹרְחִים חֲשׁוּבִים, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִסְקָה דְּחוּפָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא גּוֹנֵב בָּזֶה אֶת דַּעַת חֲבֵרוֹ - לֹא יָבוּזוּ לוֹ, כִּי מַטְּרָתוֹ לְמַלֵּא אֶת נַפְשׁוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר גַּם חֲבֵרוֹ יֶהֱנֶה מִתּוֹרָתוֹ. וְכָךְ אוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ: "הַמִּתְגַּנֵּב עַל חֲבֵרוֹ וְהוֹלֵךְ וְשׁוֹנֶה פִּרְקוֹ אַף עַל פִּי שֶׁנִּקְרָא גַנָּב, זוֹכֶה לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יָבוּזוּ לַגַּנָּב" וְגו', סוֹף שֶׁמִּתְמַנֶּה פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר וּמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, זוֹכֶה לְעַצְמוֹ וּמְשַׁלֵּם כָּל מַה שֶׁבְּיָדוֹ".
3. בַּדּוֹר שֶׁלָּנוּ רוֹאִים הַרְבֵּה אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ רְחוֹקִים מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת וּבְרֶגַע אֶחָד עָשׂוּ מַהְפָּךְ לְטוֹבָה וְהָלְכוּ לִלְמֹד תּוֹרָה בִּשְׁקִידָה וּבִמְסִירוּת נֶפֶשׁ, יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁאוֹמְרִים: אֶתְמוֹל הוּא הָיָה כָמוֹנִי מַה הוּא מַרְאֶה אֶת עַצְמוֹ צַדִּיק? מַה קָרָה לוֹ? הוּא לֹא יָכוֹל לְרַמּוֹת אוֹתִי... - אָסוּר לוֹמַר כָּךְ. מַדּוּעַ? כִּי הַנָּבִיא אָמַר: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאוּם ה' וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם... כִּי אִם לִשְׁמוֹעַ אֶת דִּבְרֵי ה'", אֵינְךָ יָכוֹל לְתָאֵר אֶת תְּחוּשַׁת הָרָעָב שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִדְבַר ה', וְזֶה מַה שֶׁהֵנִיא אוֹתוֹ לִלְמֹד וּלְהִשְׁתַּנּוֹת. וּבִלְשׁוֹן חֲזַ"ל: אִם רָאִיתָ עַם הָאָרֶץ שֶׁהִשְׁחִית עַצְמוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה אַל תְּבַזֵּהוּ, אַל תֹּאמַר לוֹ אֶתְמוֹל הָיִיתָ עַם הָאָרֶץ וְהַיּוֹם חָבֵר? לָמָּה? "לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעַב" - אֵין רָעָב אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לָמָיִם כִּי אִם לִשְׁמוֹעַ [אֶת] דִּבְרֵי ה'" (עָמוֹס ח יא).