תשעה באב - מבט על החורבן

עומדים אנו בפתחו של אחד המאורעות הקשים והכואבים שבאו על עם ישראל, חורבן בית המקדש בט' באב. רבותינו מספרים לנו על מעשיו של טיטוס הרשע ששיבר את חומות ירושלים, פרץ לבית המקדש, חילל וביזה את כבודו של מקום בעשיית מעשים מגונים ומתועבים בבית קודשי הקודשים ולאחר מכן הצית אש ושרפו. אם נשאל את העומד מנגד מי פרץ החריב ושרף את בית המקדש, בודאי יענה שטיטוס וצבאותיו.

אך חז''ל יענו אחרת, הנביא קורא ''קחי ריחים וטחני קמח'' כלומר כמו שאדם שטוחן קמח טחון בריחים אין בפעולתו כל תועלת שהרי הקמח כבר טחון, וכן נתאר לעצמנו אדם הצד אריה ופגע בו והרגו ולאחר מכן מגיע אדם אחר ונועץ חרב באריה המת וטוען שהוא הרגו, הרי שוטה הוא שכן אריה הרוג ''הרג''.

כך גם טיטוס מעשיו נעשו כבר במקום הרוס, הוא פרץ חומה פרוצה ושרף מקדש שרוף. (איכה רבתי א, מג) ומאמר חז''ל דרוש ביאור שהרי אין ספק שאם היינו עומדים מול בית המקדש וצופים במחזה הנורא היינו רואים בטיטוס המבעיר אש בחומת הבית וכיצד חז''ל מבארים שלמעשה אין טיטוס השורף אלא המקדש כבר היה ''שרוף''.

כדי לבאר ענין זה יש להתבונן בדברי חז''ל בתלמוד מסכת תענית (ה:) שם מבואר דיון בין שני חכמי התלמוד רב נחמן ורב יצחק, ורב יצחק כביכול יצא בטענה מופקעת ''יעקב אבינו לא מת'' כלומר יעקב עדין חי, שאלו רב נחמן והרי ידוע שחנטו אותו וקברו אותו וספדו אותו, א''כ כיצד רב יצחק טוען שיעקב עדין חי, עונה לו רב יצחק - מקרא אני דורש כלומר שמובן לו מפסוק שיעקב עדין חי (עיין שם) (אין כוונת המאמר הנ''ל לבאר את עומק דברי רבי יצחק מהי הגדרת חי, ויש להאריך ולבאר ענין זה אך אין כאן המקום) וקשה מהי טענתו שלומד הוא מפסוק שמופיע בכתובים שיעקב חי הרי אנו בזמננו יודעים שהוא קבור.

אלא עומק הדברים- חז''ל אומרים ''אסתכל באוריתא וברא עלמא'' והכונה שהקב''ה הסתכל בתורה וברא את העולם והתורה הינה המציאות האמיתית של העולם על פיה נקבעו חוקי הבריאה ונקבעים חוקי הטבע, כל מהלך הפועל בעולם שורשו ומקורו יוצא מן התורה אשר הינה רוחנית וממנה מושפע העולם הגשמי, וההסתכלות האמיתית והנכונה על העולם הינה מבעד למשקפי התורה, ואין עיננו הגשמיות רואות את המציאות האמיתית.

לדוגמא- אם נדליק שני נרות מול מראה גדולה, לעומד מרחוק יראה שישנם ארבעה נרות ורק כאשר יתקרב וימשש יבחין ויוכח שישנם רק שני נרות, כלומר ראיה גשמית יכולה להטעות ודוקא ע''י יכולת אבחנה אחרת מתבררת האמת, וכך גם במקדש. למעשה בשל עוונות ופשעים רבים נגזר שיחרב הבית ופרחה השכינה והקדושה- המעמיד הרוחני של המקדש וחומות ירושלים הסתלק למרום, פסקה ההשפעה. וכאשר פרצו טיטוס וצבאותיו את חומות ירושלים לא נותר להם אלא קמח טחון, אריה הרוג, וקול שאגת לוחמיו לשווא צהלה.