ללמוד למבחן במתמטיקה מתוך אמונה

"היכן מצוי הבורא? בכל מקום שנותנים לו להיכנס" (רבי מנחם מנדל מקוצק).
שלום חברים,
היום אני רוצה לשתף אתכם במשהו שלכאורה נראה ברור ומובן מאליו, אך יחד עם זאת הוא לא הכי ברור. מי מאתנו שעשה תשובה, לא פעם ולא פעמיים עושה דברים שלא בהכרח קשורים לאמונה.

לדוגמה, האם פעם התכוננתם למבחן במתמטיקה או אולי עשיתם עבודה עם חבר? אני בטוח! וכמו שאתם בטח מתארים לעצמכם, זה לא ממש קשור לעבודת ה', ויש שיאמרו שזהו ממש בזבוז זמן לכאורה. הרי יכולנו ללמוד תורה, או לעשות משהו טוב יותר מאשר ללמוד מקצוע משעמם. ואני אומר: אולי זה דווקא זו טענה שגויה. הטענה שאנחנו יכולים לעשות משהו אחר וטוב יותר נכונה, אבל המעשים שלנו, שאמנם לא קשורים בעבודת ה', יכולים לעשות אושר גדול לאחרים ולזכות אותנו במצווה.

אם נתבונן בכך מקרוב, אולי הטעות היא לא הפעולה עצמה, אלא אופן החשיבה של הפעולה. נכון, אנחנו לא יכולים כל הזמן להימנע מלהתעסק עם דברי חולין. יש לכולנו מטלות, ומה לעשות, הן צריכות להיעשות גם כשלא מתאים לנו. אבל אף אחד לא אמר שאי אפשר להכניס בהן אמונה.

איפה נמצא ה'? בכל מקום שניתן לה' להיכנס אליו. בהתחלה נתנו דוגמה המוכרת לכולנו, והיא שיעורי בית. אבל כל זה יכול להשתנות אם נסתכל על זה בצורה אחרת ונשלב את האמונה בתוך. נגלה מיד שלעשייתנו יש משמעות גדולה, אם רק נדע איך לעשות את אותן פעולות.
אז רגע... מי אמר שאסור להכניס את ה' דווקא בשיעורי בית או במטלות?
אני עושה שיעורי בית לעצמי. אבל מספיק שאחשוב שאני עושה את זה בשביל כיבוד הורים, או בשביל לשמח את ההורים שלי - אני למעשה זוכה בשמחת ההורים וכיבודם, שהרי זה גורם להם נחת שהילד שלהם לומד ושוקד על הלימודים ומביא ציונים טובים. כך אני גם זוכה להתקרב לה' במקומות שבהם לא חשבתי שאפשר. אז אולי במשך עשיית השיעורים יהיה לנו קצת משעמם, אבל אין כמו לראות את ההורים שלנו מחויכים ושמחים אחרי יום עבודה כאשר הם רואים אותנו עושים שיעורים ומשננים את החומר.
וכמו שאתם בטח מבינים, זו רק דוגמא אחת מכל מה שבאמת אפשר לשלב בו אמונה. כמו שאנחנו יודעים, ה' מלווה אותנו בכל מקום שאנחנו הולכים ובכל מעשינו, וכשם שאנחנו צריכים לשלב את המעשים שלנו באמונה - כך צריך באמת לעשות. אם רק נעשה את מה שצריך בצורה מיוחדת שמשלבת אמונה, נוכל לא רק לשמוח אלא לשמח גם משהו אחר, ורובנו יודעים שלא מעט פעמים אנחנו עושים דברים שאנחנו לא חפצים בהם. אז אם כבר - למה לא לעשות אותם בחיוך ואמונה?
אז נכון, לא אמרתי שזה קל ובטח שצריך לעבוד על זה, אבל עם אמונה וביטחון בה' נצליח לעשות את הדברים הקטנים כמו מטלות בית או שיעורים, לדבר משמח עבורנו ועבור אחרים.
אז שתפו אותנו: איך אתם עושים את מעשיכם באמונה?

הכותב הוא בעל תשובה מגיל צעיר, עורך ומנהל לשעבר באתר ילדים, וכיום לומד בישיבה חרדית.