חנן לדרמן: "אם חיזקנו ילד אחד – זה שכרנו": מאחורי הקלעים של "חדשות בזמן"

לפרק הראשון של "חדשות בזמן" כנסו.

החדר עמוס לעייפה בציוד. אביזרי תאורה, מצלמות בכל הגדלים והצורות, תפאורה מפוארת, כולל רהיטים שונים – והכל בחדר אחד. חלק אחד של החדר נותר ריק, ירוק כולו. למי שלא מבין בתחום, הדבר בוודאי עשוי להיראות תמוה, אבל אל דאגה, עוד מעט תבינו. תכונה מסביב: שחקנים, צלמים, מפיקות ועוד אנשים שלא ממש ידעתי את הגדרת תפקידם. רעש, צחקוקים והרבה שמח. פתאום נשמעות צעקות מאחת הפינות בחדר, ושקט משתרר. כולם חוזרים למקומות, הבימאית מבקשת להתחיל לצלם.

הצד השני של החדשות

התכנית "חדשות בזמן" היא פלטפורמה חדשנית - שמבקשת להציג את סיפורי אבותינו כתכנית ילדים עכשווית. בשונה מתוכניות אחרות, היא משולבת ביכולות טכנולוגיות ובדמויות מצוירות, בשילוב שחקנים אנושיים. השחקנים בסדרה כוללים את חנן לדרמן, הכוכב המיתולוגי של הסדרה "פלטפוס" בערוץ 2, בעל תשובה שכיכב בהידברות, בסדרות כדוגמת "ילדים מספרים על עצמם"; רביב ז'ק שכבר שיחק בעבר בתפקיד ראשי בסדרה ב"אפ אפ שמריהו" בהידברות; גיל קפטן המוכשר, המוכר לכולנו מ"צור משלנו"; חיים אלקובי, שחקן תיאטרון ומורה למשחק; וגם השחקן הנהדר, אלחנן אבן חן.

"התכנית מנסה להביא את סיפורי אבותינו בצורה עכשווית", מסבירה חיה הרמתי, בימאית התוכנית. "במקום לנסות להחזיר את עצמנו לפעם – פשוט נביא את פעם להיום. כשבעצם 'הידיים ידי עשיו, והקול קול יעקב', כלומר, מדברים על העבר ביכולות הטכנולוגיות של היום. ערבבנו טכנולוגיה עם אותנטיות. הבסיס של הסדרה הוא מהדורת חדשות, שהמגיש שלה הוא בובה. במהלך המהדורה הבובה מדווחת על תעלומות שונות, והשחקנים יוצאים וחוקרים את הדמויות עד שהם מגיעים לפתרון הבעיה. בתכנית הזו יש מצד אחד מסר, ומצד שני הומור מכבד, כשלאורך כל הדרך אנחנו מחפשים להראות את הדברים צבעונית ואיכותית".

יש סיבה מיוחדת שבחרתם דווקא בבובה?

"ודאי. אנחנו רוצים משהו שיתחבר לילדים. עם מגיש אנושי למשל, זה יהיה רציני מדי. וגם כדי להצליח לשלב עבר עם הווה, שזה ניגוד, בחרנו בבובה שהיא חלק מהניגוד הזה. חוץ מזה שאנחנו רוצים קצת לצחוק על החדשות, קצת סאטירה".

מאפר מקצועי – לגברים בלבד

כאמור, לתכנית יש דמויות רבות המשתנות מפרק לפרק, ונבנו במיוחד עבור כל סיפור. לצורך כך היה צורך מיוחד באיפור ותלבושות איכותיות, שיציגו את הדמויות בצורה מרשימה ומושכת את העין. מי שמנצח בגאון על כל תחום איפור השחקנים, הוא שחר פורטל, מאפר הבית של הידברות. הוא עוסק בתחום כבר 14 שנה, ובהידברות הוא עובד כארבע שנים.

פורטל עובד מתוך ה"ממלכה" שלו. זו ממוקמת בצד האולפן, שם ישנו חדר תלבושות וחדר איפור קטן אבל מרשים, שממנו יוצאים "תוצרים" מעוררי התפעלות. כאן הוא מאפר את השחקנים, מדביק להם זקנים, חובש להם פאות וכובעים ומכין אותם לקראת התפקידים שלהם. אני מסתקרנת ולא מתאפקת מלשאול, מה למאפר חילוני ולמקום עבודה שכזה? "תראי", הוא עונה לי בחיוך. "אני אמנם חילוני היום, אבל מגיע מבית דתי עם מסורת, כך שיש לי המון כבוד והערכה לדת. אני חושב שהעם שלנו חייב את ה'גשר' הזה שהידברות מייצגת, ושקירוב לבבות זה דבר טוב, ובתקופה שלנו, אפילו חשוב מתמיד. בנוסף לכך, בחוויה שלי, לאנשים כאן יש ראש מאוד פתוח. מעולם לא חוויתי כאן שום דבר שאפילו דומה לכפייה דתית".

"מלבד זאת, אני חושב שלערוץ הידברות יש מטרה חשובה מאוד כערוץ טלוויזיה. היום, בניגוד לתקופת הילדות שלי למשל, יש יותר מדי טלוויזיה לילדים. אצלנו בערוץ מקפידים גם על התוכן, שיהיה ברמה גבוהה ויעביר איזשהו מסר חינוכי חשוב, וגם על הוויזואליות של הדברים, שיהיה מספיק צבעוני ומושך עבור הילדים. התכנית כוללת בסך הכל שלושה שחקנים, אולם הדמויות בתסריט הן רבות, ויש לנו כל הזמן את האתגר להפוך את אותם אנשים עם אותם תווי פנים, לדמויות אחרות, כדי להצליח להעביר את המסר בצורה מסקרנת, מעניינת ומעוררת מחשבה. היום הרף גבוה מתמיד בשל כל עולמות התוכן והמגוון הקיים".

"חילונים עם נשמה גדולה"

המקום בו הכל קורה הוא החדר הירוק. חדר זה, הוא החדר שבו עורכים את החזרות ומצלמים את כל הסצנות של הסדרה. החדר הירוק, כשמו כן הוא – ירוק כולו, מכוסה מהרצפה ועד התקרה בבריסטולים ירוקים – אותם הדביקו בעמל צוות התכנית על כל פיסת קיר חשופה. לאלו מכם שתהו עד כה, זה הזמן להסביר מה פשרו של החדר הירוק. "הרעיון הוא שהחדר נותן הרבה מרחב למשחק במחשב, כך שמה שאת רואה כאן על הסט זה אפילו לא קצה קצה של התוכנית", מסבירה לי הבימאית. "בטכניקה הזו יש משהו מדהים – הכל יכול להצטלם ולהופיע לי על המסך. בלחיצת עכבר הדמויות שלי נמצאות על חוף הים, בבית המשפט, או בכל מקום אחר שאני בוחרת. אמנם לשחקנים, וגם לנו, הצוות שמאחורי הקלעים, זה יותר קשה – אבל אין ספק שזו איכות אחרת של תכנית". על כך מוסיף גם השחקן רביב ז'ק: "ממני כשחקן זה מצריך יכולת משחק ודמיון טובים הרבה יותר, כי את הכל צריך לדמיין. רוב האפקטים מופעלים בכלל במחשב, ולא מול העיניים שלנו".

בחדר הסאונד, הקרוי בפי הצוות "חדר הקונטרול", ניכרת ביותר התכונה הרבה. כל הדברים החשובים שלא רואים על הסט נמצאים כאן, כולל המפיקה, במאי המצלמות והנתב, והשחקנים שאינם בזמן צילום, או כשהם באים לצפות במה שכבר שצולם. מלבד העובדה שהחדר הזה מאחד את העבודה של רוב הצוות – הצילום, הסאונד, המשחק – הוא מאחד גם במובן אחר לגמרי, כי מה שמתרחש כאן בחדר בין העובדים – הוא בעצם קירוב לבבות של ממש בין אנשים מכל המגזרים. קרן גומל, אחת ממפיקות התכנית, מחייכת ואומרת לי :"כל החילונים שעובדים פה – יש להם נשמה גדולה".

אחד מאותם "חילונים עם נשמה גדולה", כהגדרת גומל, הוא ירון אורבך, במאי המצלמות, נתב, צלם ועורך של האולפן. במקביל הוא עובד כבמאי מצלמות גם בתכנית בערוץ 2, מה שלא מפריע לו להתפעל מהמקצועיות, וגם מהאווירה הטובה בהידברות. "מאז שנכנסתי לעבוד כאן אני מרגיש כמו משפחה. בהתחלה הסתכלתי עליהם והכל נראה לי מוזר, אבל איזשהו בסיס ביהדות כן קיבלתי בבית, ויש לי כבוד ליהדות", הוא מספר לי וחותם בסוד: "היום אני כבר כמעט ולא רואה טלוויזיה. אני חי את המציאות שלי טוב יותר בלעדיה".

עבור שירן פינדר, מפיקה בפועל של התכנית, העבודה בהידברות היא סגירת מעגל. "התחלתי להתחזק בזכות הערוץ, בזכות הרצאה של הרב יצחק פנגר", היא מספרת בחיוך רחב. "ואחרי שנתיים של התקרבות, רציתי מאוד לעבוד בהידברות ולהחזיר טובה על כל מה שקיבלתי. אז התנדבתי פה תקופה מסוימת, ומאוד רצו שאשאר. חלמתי כל הזמן להגיע להפקה, וסוף כל סוף החלום שלי מתגשם. זאת כבר ההפקה השנייה שלי כאן באולפן".

איזה בנאדם יהיה הילד שצופה בנו עכשיו

מגיע זמן ההפסקה. אחרי לא מעט שעות צילום מפרכות, כולם יושבים לנוח על הספות של חדר המנוחה. במרכזו מוצבת טלוויזיה גדולה, המשדרת את שידורי הערוץ בלבד. על המרקע דויד ד'אור, שר ומנגן בתוכנית אחרת, שגם היא צולמה כאן. כולם אוכלים, מדברים, מחזירים טלפונים, מנגנים וצוחקים. הם רגילים כבר לשעה הזו של סוף היום. כשהרוחות קצת נרגעות, אני שואלת אם הם לפעמים מרגישים שהם מנסים להתחרות עם התוכן של ערוצים מוכרים יותר בטלוויזיה. הרוב עונים שלא, ושהם פשוט מנסים ליצור אלטרנטיבה למדיה איכותית. ואז שחר, המאפר החילוני, מתערב בדיון ומוסיף בנימת גאווה: "אני לא חושב שזו הסתכלות נכונה. אתם כן ה'פרארי' של הערוצים בטלוויזיה! אתם איכות באופן כללי, ואיכות עבור ילדים בפרט. המסר שלכם בעיני הוא אדיר, ואסור לזלזל בו. אתם לא יכולים לתאר לעצמכם לאיזה בנאדם הילד שצופה בכל זה, עוד יהפוך להיות בזכות המסר".

נחבא אל הכלים, עומד לו מהצד שמואל שמעונוביץ' ומקשיב לדיון. כשאני מתעניינת בזהותו, אומרים לי שהוא ה"מלאך של הידברות". שמעונוביץ', חסיד ויז'ניץ מבטן ומלידה, עובד בהידברות כבר קרוב לשבע שנים. הוא אחראי על התפאורה, התאורה והצילום, אבל לא רק. בכל דבר שמישהו באולפן צריך – הוא יודע ששמעונוביץ' יעזור לו ברצון ועם כל הלב.

בתור חסיד ויז'ניץ, איך העבודה עם בעלי תשובה וחילונים שכה שונים ממך?

"זו חוויה נחמדה. אני מרגיש באופן אישי שאני מתחזק מבעלי תשובה שאני פוגש כאן. בנוסף, מאז שאני עובד כאן, אני פתאום מתוודע מקרוב לכמה עבודה עוד יש בכל הקשור לקירוב בעם ישראל. מלבד זאת, בתור חסיד, אני מרגיש שאני עושה איזושהי הפרדה בין החיים האמיתיים שלי במקום שממנו אני בא – לבין העבודה שלי כאן, כי אלו בכל זאת שני דברים שונים לחלוטין".

בחסידות מקבלים את העובדה שאתה עובד כביכול בטלוויזיה?

"אי אפשר לומר שזה לא קצת מוזר להם, אבל הם יודעים שזה קשור לקירוב, והם מקבלים את זה. חלקם חושבים שזה אפילו נחמד".

מתחזק באולפן

השחקן חיים אלקובי משחק גם הוא בחדשות בזמן. בעבר שיחק ב"ילדים מספרים על עצמם", לצד חנן לדרמן. "זאת חוויה מדהימה. עשיתי המון דברים כשחקן, וכאן זה שונה. בעבר שיחקתי בתיאטרון הסמטה, בהצגה 'המספריים של אדוארד'. אני גם מלמד משחק ב'חינוך לפסגות' ברמלה, והתלמידים שלי מדהימים, ואני אוהב אותם. אבל כאן יש זרם של אנרגיה שאין במקומות אחרים. בנוסף, כאן גם יש ריבוי דמויות שרק שלושתנו משחקים – ובשביל שחקן זה ממש 'לחם'".

ספר לי עוד על חווית העבודה שלך בהידברות.

"עד עכשיו היו לי פה באולפן רק חמישה ימי צילום, וזה לא שעושים פה שיעורי תורה או משהו, אבל אני מוכרח לומר שאני מתחזק ממה שקורה פה – אפילו רק מהאווירה. אני משחק ומתחזק, בשבילי זו מתנה. אני מקפיד ללכת לשיעורי תורה, מברך לפני האוכל, אומר קריאת שמע לפני השינה. אני בטוח שכשנסיים את הצילומים של התכנית – כבר אקבל על עצמי משהו נוסף. אולי תפילין או מעשר? לא החלטתי עדיין. לא קשה לי להתחבר כאן לתכנים, או לנפשות הפועלות, כי אני בעצמי בתהליך התחזקות, וכל דבר חדש שאני מקיים – מרגיש לי טבעי. אני מברך בקול ליד חילונים בלי בעיה, מסתובב עם ציצית. זה מדהים".

ליד אלקובי, יושב רביב ז'ק, שהוא בעצמו סיפור מעניין: מדובר בשחקן פנומנאלי, שלא למד משחק או כתיבה מעולם, ובכל זאת יכולותיו מעידות שהוא תמיד מרגיש כמי שמשחק במגרש הביתי שלו. "התחלתי פה כמפיק בפועל, למדתי והתקדמתי צעד אחרי צעד. יותר כיף לי להיות שחקן מאשר מפיק, אבל הכי כיף לי לכתוב. לו יכולתי רק לכתוב – הייתי מאושר. משחק זה על הדרך".

"לא רוצה לעשות קולנוע שלא מרומם את האדם"

לחנן לדרמן, שחקן מוביל בסדרה, יש כאמור רקורד מרשים בתחום המשחק, בהידברות, בסדרות כמו "ילדים מספרים על עצמם", וגם במקומות אחרים, כמו התכנית "פלטפוס" בערוץ 2, עוד מהתקופה שלפני התשובה.

יש לו גם בדיחות טובות, מסתבר: "תשמעו בדיחה על פרארי: אחד מגיע לרב אורתודוקסי ואומר לו: 'כבוד הרב, יש לי פרארי, איפה שמים את המזוזה?' והרב שואל: 'מה זה פרארי?' הבנאדם מתעצבן ואומר לעצמו: 'הרב הזה לא מבין בדברים כאלה, אני אלך לרב רפורמי'. הוא פונה לרב רפורמי באותה שאלה, והרב הרפורמי עונה לו: 'מה זה מזוזה?'"

ככוכב מיתולוגי בערוץ 2, שרגיל לסטנדרטים שונים בעבודה, איך המעבר הזה עבורך?

"ברוך ה' שאנחנו יכולים לעשות דברים בקדושה ובטהרה – וגם לתת חומרים בצורה מהנה ואיכותית, ובניגוד ליותר מדי ערוצים – גם איכות חינוכית בלי פשרות. זאת מבחינתי עבודת ה' ממדרגה ראשונה. אני ברחתי מסטנדרטים – כי חיפשתי סטנדרטים רוחניים. לא רוצה לעשות קולנוע שלא מרומם את האדם! עדיף לי לחיות בפת חרבה ובשלווה, ולא לעשות דברים חסרי תוכן. כדי להמחיש מה אנחנו עושים כאן, אשתמש בדוגמא: לפני כל יום צילומים, חיה, הבימאית, מתחילה בדבר התעוררות כדי שנעצור רגע ונחשוב מה אנחנו עושים פה. מבחינתי, אפילו אם אחרי כל ההפקה הזאת חיזקנו ילד אחד – והיה זה שכרנו. בסוף היום, המבחן האמיתי הוא לא כמה יפה יצאתי או כמה טוב הצטלמתי, אלא כמה טוב העברנו את המסר. כמה באמת הצלחנו לתת לילדי ישראל, מעבר להנאה ולעניין, גם מנה טובה לנשמה, ולזה אנחנו מכוונים פה. משתדלים לפחות".

גיל קפטן בעוד יום צילום

וקצת על הנפשות הפועלות מאחורי הקלעים

היות והסדרה מצולמת בחדר ירוק למעשה, צריך לבנות את כל הסצנה אחרי הצילומים בשיטה מיוחדת של תלת מימד. ואת זה עושה במקצועיות שלומי שטרן. העבודה שלו דורשת סבלנות ודיוק, יחד עם עבודת צוות מושלמת. שלומי נוכח בכל הצילומים על מנת לבנות עם חיה הבימאית את הסצנה מבחינת אפשרויות הצילום והעריכה.

מוריה לוין היא המאיירת, והיא זו המבצעת את כל האנימציות שבתכנית. כך נוכל למצוא חיות מחייכות, יצורים דמיוניים מדברים ושלל דמויות צבעוניות המעשירות את המסך ואת עולמו של הילד.

ואיך אפשר לשחות בכל הפרטים הקטנים כאשר יש המון דמויות בכל פרק, תכנים מורכבים, שירים מוקלטים והכנת ימי צילומים מדי חודש בחודשו?... בשביל זה ישנה הילה ארציאל, בימאית בעצמה (אומן באמונה, כתבות ב"אורחות פלוס" ועוד), שקיבלה על עצמה את תפקיד עוזרת הבמאית. התפקיד אינו פשוט בכלל: עליה להיות מעורבת בכל התסריטים, לתאם מול השחקנים ימי צילום וימי אולפן, ובקיצור - לדעת מה קורה בכל רגע נתון. "הילה היא יד ימיני", מספרת חיה הבימאית. "היא עוזרת לי להתפקס בתוך ים העבודה, ולראות נכון את סדרי העדיפויות. אנחנו יושבות יחד ומנתחות כל פרק - מה המסר המרכזי שאנו רוצים להעביר לילדים? היכן לשים את הדגשים? למעשה, היא ממש הפרטנרית האולטימטיבית לעבודה כזו, גם מבחינה אישית, ובוודאי ברמה המקצועית".

השחקן אלחנן אבן חן

התכנית "חדשות בזמן" משודרת מדי יום חמישי בערוץ הידברות, 18:00 (ערוץ 97 בהוט ויס, וגם בשידור החי שבאתר הידברות), וגם בממיר הכשר צופיה.