מצא יומן שבו מגולל הכותב אודות שלום ביתו המעורער, האם יחזירו ליורשים?

מעשה ביורשים שהחליטו למכור את בית הוריהם. טרם המכירה בדקו היטב אם נותרו בבית חפצים השייכים להוריהם, והתנו עם הקונה, שאם במהלך הימים ימצא דבר מה השייך להוריהם, כסף מסמכים תמונות וכיוצא בזה, שיחזיר להם את הכל, כי כל חפץ שנותר מהוריהם היקרים, חשוב מאוד עבורם.

באחד הימים, הקונה הזיז ארון גדול (שהותירו היורשים בבית), ולפתע, נפלה שקית ובה יומנו האישי של אביהם של היורשים. הקונה פתח את היומן כדי לוודא שאכן שייך לבעל הבית, ולתדהמתו, מצא שביומן זה גולל האיש את מסכת חיי הנישואין הקשה שלו... האיש תיאר באופן מזעזע את מצב שלום ביתו המעורער במשך שנים ארוכות, ואת היסורים הקשים שמלפפים אותו ואת אשתו בגין חורבן ביתם...

שואל הקונה: מה אני אמור לעשות עם היומן, האם עלי להשיבו לידי היורשים או לא?

השיב הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:

אם יומן זה כולו הוא לשון הרע, ואין בו תועלת לשום אדם שבעולם, הרי שהיורשים לא זכו ביומן, ומותר לשורפו, וכמו שמצינו ב'חק יעקב' (סי' תל"ה סק"ב) שמי שמת בפסח, והיה ברשותו חמץ שלא ביטלו, יורשיו אינם יורשים את החמץ, כיון שלחמץ אין שוויות ממונית בפסח, אלא הוא רק איסור, ואין אדם מוריש איסור לבנו. גם בענייננו, ליומן הזה אין שוויות ממונית, כי יש איסור חמור לקֹראו, ואין אדם מוריש איסור לבניו.

יש להוסיף את המסופר במסכת סנהדרין (פ"ב.), שסבא של רבי פרידא מצא גולגולת של אדם המושלכת בשערי ירושלים, ועליה כתוב: 'זאת ועוד אחרת'. מיהר לקברה, אך היא עלתה מעל האדמה. חזר וקברה, ושוב עלתה מן האדמה. אמר: בוודאי זו גולגלתו של המלך יהויקים, שנאמר עליו (ירמיהו כ"ב, י"ט) 'קבורת חמור ייקבר'. אמר לעצמו, מכיוון שהוא מלך, אין זה מכובד שיתגלגל ברחוב. מה עשה? - כרך את הגולגולת בבגדי משי, והטמינה בארון בביתו.

אשתו שגילתה את הגולגולת בארון, תמהה מאוד, ושכנותיה אמרו לה, שבוודאי זו הגולגולת של אשתו הראשונה של בעלה, ובעלה הסתירה כאן, כיוון שאינו יכול לשכוח ממנה... קמה האשה ושרפה את הגולגולת בתנור. (אמר זקנו של רבי פרידא, כעת מובן מדוע היה כתוב על הגולגולת 'זאת ועוד אחרת', כי אכן יהויקים קיבל מחמת חטאיו שתי נקמות: 'זאת' היא זריקת הגולגולת בחוצות, 'ועוד אחרת' היא שריפתה. וב' עונשים אלו הם מדה כנגד מדה על חטאיו של יהויקים המפורטים בסנהדרין ק"ג:, א) הוא חקק על גופו שם של גידוף, ולכן האדמה לא קיבלה גוף זה לקבורה. ב) הוא טען כי את אורו של הקב"ה, שמאיר לנו את השמש, אפשר להחליף באור של בני אדם, ולכן גופו נשרף באוּר. מהרש"א).

ושאלתי את מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, איך שרפה האשה את הגולגולת, הרי איסור חמור הוא לשרוף עצמות מתים, וצריך היה לקברה? וכמדומה שהשיב, שרצתה למנוע את בעלה מן החטא, וחטאו היה בכך שציער את אשתו השנייה, שסבורה היתה שבעלה חושב עדיין על אשתו הראשונה. וסברה האשה, שניחא ליה לגולגולת שתישרף ולא יחטאו בה.

וכל שכן בענייננו שמותר לשרוף יומן שאין לו שום שוויות ממונית, וכולו רק איסור.

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.