סיפור לפני השינה: ריש לקיש והשודדים

מָה שְׁלוֹמְכֶם? (יְלָדִים - ) אֵיךְ אַתֶּם מַרְגִּישִׁים? (יְלָדִים - ) תַּגִּידוּ, הַאִם מִישֶׁהוּ פַּעַם לָקַח לָכֶם מִשְׂחָק אוֹ מַמְתָּק בְּכֹחַ מִבְּלִי שֶׁרְצִיתֶם? (לָתֵת לָהֶם לְסַפֵּר..) אֵיךְ הִרְגַּשְׁתֶּם בְּאוֹתוֹ רֶגַע? (יְלָדִים - ) הַאִם הֱיִיתֶם רוֹצִים שֶׁיָּבוֹא מִישֶׁהוּ חָזָק וְיַעֲזֹר לָכֶם לְקַבֵּל אֶת זֶה בַּחֲזָרָה? (יְלָדִים - ) יֹפִי, אָז בִּגְלַל שֶׁאַתֶּם הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ, אֲנַחְנוּ נְלַמֵּד אֶתְכֶם מָה צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁקּוֹרֶה מַשֶּׁהוּ כָּזֶה. אֵיךְ נְלַמֵּד אֶתְכֶם? (יְלָדִים - ) נָכוֹן, בְּעֶזְרַת הַסִּפּוּר הַיָּפֶה וְהַמְרַתֵּק שֶׁהֵכַנּוּ לָכֶם. שִׂימוּ רֹאשׁ יָפֶה עַל הַכָּרִית וְנַתְחִיל.

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, חַי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בָּחוּר צָעִיר שֶׁקָּרְאוּ לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. שִׁמְעוֹן הָיָה עָנִי גָדוֹל, וּכְדֵי לְהַשִּׂיג אֹכֶל, הוּא הִסְתּוֹבֵב עִם קְבוּצָה שֶׁל בַּחוּרִים שֶׁעָשׂוּ כָּל מִינֵי דְּבָרִים לֹא טוֹבִים וְהֵם אֲפִילוּ הָיוּ גוֹנְבִים וְשׁוֹדְדִים אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. כְּשֶׁרָאוּ הַבַּחוּרִים שֶׁשִּׁמְעוֹן הוּא גַם חָכָם וְגַם גִּבּוֹר, מִנּוּ אוֹתוֹ לִהְיוֹת רֹאשׁ הַקְּבוּצָה. יוֹם אֶחָד פָּגַשׁ רַבִּי יוֹחָנָן הַצַּדִּיק אֶת שִׁמְעוֹן וְשִׁכְנֵעַ אוֹתוֹ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה.

שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, הֶחְלִיט לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְלַעֲזֹב אֶת כָּל הַחֲבֵרִים הָרָעִים שֶׁהָיוּ לוֹ. זֶה לֹא הָיָה קַל בִּכְלָל, כִּי כֻּלָּם אָמְרוּ לוֹ: "הֵי, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? בֹּא תַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת אִתָּנוּ!.." אֲבָל הוּא עָזַב אוֹתָם וְנִהְיָה הַתַּלְמִיד הֲכִי טוֹב שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן. הֵם לָמְדוּ כָּל הַזְּמַן בְּיַחַד, וְמְאֹד אָהֲבוּ אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי, הֵם לָמְדוּ עוֹד וָעוֹד וָעוֹד עַד שֶׁשִּׁמְעוֹן נִהְיָה לְרַב גָּדוֹל וְקָרְאוּ לוֹ: "רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ". הוּא הִתְחַתֵּן עִם אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן וְכָךְ הֵם יָשְׁבוּ וְהִתְעַנְּגוּ עַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל יוֹם וָיוֹם. עַד שֶׁפַּעַם אַחַת, קָרָה מַשֶּׁהוּ לֹא כָּל כָּךְ נָעִים.. מָה קָרָה?

יוֹם אֶחָד, נָסַע רַבִּי יוֹחָנָן לִטְבֶרְיָה, שָׁם הָיָה בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁלּוֹ, בַּדֶּרֶךְ עָבַר בְּמָקוֹם בּוֹדֵד וְשׁוֹמֵם שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם אַף אֶחָד, וְהִנֵּה, פִּ-תְ-א-וֹ-ם קָפְצוּ עָלָיו קְבוּצָה שֶׁל שׁוֹדְדִים. הָיָה לָהֶם נֶשֶׁק בַּיָּד, רַבִּי יוֹחָנָן פָּחַד מֵהֶם נוֹרָא. הוּא לֹא יָכַל לַעֲשׂוֹת כְּלוּם, הֵם הִתְקָרְבוּ אֵלָיו וְלָקְחוּ לוֹ אֶת הָאַרְנָק עִם כָּל הַכֶּסֶף.. הִסְתּוֹבְבוּ וְהָלְכוּ.

רַבִּי יוֹחָנָן, נִשְׁאַר בְּלִי כְּלוּם. הוּא הִגִּיעַ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ עָצוּב מְאֹד. שָׁם חִכָּה לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּדֵי לִלְמוֹד אִתּוֹ בְּיַחַד, רַבִּי שִׁמְעוֹן הִתְחִיל לִשְׁאוֹל אֶת רַבִּי יוֹחָנָן שְׁאֵלוֹת. בְּדֶרֶךְ כְּלָל, בְּכָל יוֹם כְּשֶׁרֵישׁ לָקִישׁ הָיָה שׁוֹאֵל אֶת רַבִּי יוֹחָנָן שְׁאֵלוֹת, הוּא הָיָה עוֹנֶה לוֹ בִּמְהִירוּת. אֲבָל עַכְשָׁו, רַבִּי יוֹחָנָן שָׁתַק וְלֹא עָנָה שׁוּם תְּשׁוּבָה.. רֵישׁ לָקִישׁ חָזַר עַל הַשְּׁאֵלָה, וְשׁוּב רַבִּי יוֹחָנָן שָׁתַק.. רֵישׁ לָקִישׁ שָׁאַל: "כְּבוֹד הָרַב, מָה קָרָה? לָמָּה אַתָּה לֹא עוֹנֶה לִי עַל הַשְּׁאֵלָה?" רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לוֹ: "אֲנִי מִצְטַעֵר, אֲבָל אֲנִי לֹא יָכוֹל עַכְשָׁו לַחֲשׁוֹב עַל הַתְּשׁוּבָה, כִּי הָרֹאשׁ שֶׁלִּי חוֹשֵׁב עַל מַשֶּׁהוּ שֶׁקָּרָה לִי וַאֲנִי מְאֹד עָצוּב.." "מָה קָרָה?" שָׁאַל רֵישׁ לָקִישׁ, "אוּלַי אֲנִי יָכוֹל לַעֲזֹר?" וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: "כְּשֶׁהָיִיתִי בַּדֶּרֶךְ לְכָאן, קָפְצוּ עָלַי קְבוּצָה גְדוֹלָה שֶׁל שׁוֹדְדִים, הָיָה לָהֶם נֶשֶׁק בַּיָּד וְהֵם לָקְחוּ אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁהָיָה לִי, וְעַכְשָׁו, אֲנִי לֹא אוּכַל לְהַמְשִׁיךְ לִלְמוֹד, כִּי אֲנִי אֶצְטָרֵךְ לַעֲבוֹד כְּדֵי לְהִתְפַּרְנֵס.."

מִיָּד נֶעֱמַד רֵישׁ לָקִישׁ, וְשָׁאַל: "לְאֵיזֶה כִּוּוּן הָלְכוּ הַשּׁוֹדְדִים?" רַבִּי יוֹחָנָן הִצְבִּיעַ לַכִּוּוּן שֶׁהַשּׁוֹדְדִים בָּרְחוּ, רֵישׁ לָקִישׁ הִתְחִיל לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם. לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם נֶשֶׁק בַּיָּדַיִם, אֲבָל הוּא לֹא פָּחַד בִּכְלָל מֵהֶם, כִּי הוּא בָּטַח בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הוּא הִגִּיעַ עַד אֵלֵיהֶם וְצָעַק: "עִצְרוּ מִיָּד! עִצְרוּ מִיָּד!"

הַשּׁוֹדְדִים לֹא הֵבִינוּ מִי מִתְחַצֵּף אֵלֵיהֶם וּמְבַקֵּשׁ מֵהֶם לַעֲצֹר, הֵם הִסְתּוֹבְבוּ וְרָאוּ אֶת רֵישׁ לָקִישׁ, אָדָם אֶחָד, בְּלִי נֶשֶׁק וְנִרְאָה תַלְמִיד חָכָם.. הֵם כִּמְעַט קָפְצוּ עָלָיו, אֲבָל בְּרֶגַע אֶחָד רֵישׁ לָקִישׁ הֵרִים אֶת קוֹלוֹ וְצָעַק (לַעֲשׂוֹת קוֹל חָזָק): "שׁוֹדְדִים שְׁפֵלִים!! אֵיךְ הֵעַזְתֶּם לִגְנֹב כֶּסֶף מֵהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל רַבִּי יוֹחָנָן?! אַתֶּם תְּקַבְּלוּ עַל כָּךְ עֹנֶשׁ גָּדוֹל מֵהַשָּׁמַיִם!!" הַשּׁוֹדְדִים רָאוּ אֵיךְ רֵישׁ לָקִישׁ הוּא אַמִּיץ וְלֹא מְפַחֵד מֵהֶם וְאָמְרוּ לוֹ: "מָה, בֶּאֱמֶת? לֹא יָדַעְנוּ.. אִם כָּךְ, נַחֲזִיר לוֹ חֲצִי מֵהַכֶּסֶף.." רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: "לֹא! לֹא וָלֹא! אַתֶּם תַּחֲזִירוּ לוֹ אֶת כָּל הַכֶּסֶף! שְׁמַעְתֶּם? שֶׁלֹּא תֶחְסַר אֲפִילוּ פְּרוּטָה אַחַת!!" בַּלֵּב שֶׁל הַשּׁוֹדְדִים נִכְנַס פַּחַד גָּדוֹל וְהֵם הֶחֱזִירוּ לוֹ אֶת כָּל הַכֶּסֶף..

לְאַחַר כַּמָּה זְמַן, הָיְתָה עוֹד קְבוּצָה שֶׁל שׁוֹדְדִים שֶׁהִתְנַפְּלוּ עַל קְבוּצָה שֶׁל אֲנָשִׁים, הֵם הִכּוּ אוֹתָם וְגַם לָקְחוּ אוֹתָם בַּשֶּׁבִי. אֶחָד מֵהָאֲנָשִׁים שָׁם הָיָה תַלְמִיד שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁקָּרְאוּ לוֹ: "רַבִּי אַמִי". כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת רֵישׁ לָקִישׁ, קָם מִיָּד וְרָדַף אַחֲרֵי הַשּׁוֹדְדִים, הוּא הָיָה מוּכָן לְהִלָּחֵם אִתָּם כְּדֵי לְשַׁחְרֵר אֶת רַבִּי אַמִי, אֲבָל ה' עָזַר לוֹ וְהַשּׁוֹדְדִים הִסְכִּימוּ לְשַׁחְרֵר אֶת רַבִּי אַמִי. וְאָז, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לָהֶם: "בּוֹאוּ אִתִּי וּתְקַבְּלוּ בְּרָכָה מֵרַבִּי יוֹחָנָן.." הַשּׁוֹדְדִים שָׂמְחוּ נוֹרָא, סוֹף סוֹף מִישֶׁהוּ יְבָרֵךְ אוֹתָם.. הֵם הִגִּיעוּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, רַבִּי יוֹחָנָן לֹא יָדַע מָה לְבָרֵךְ אוֹתָם? מָה אַתֶּם אוֹמְרִים יְלָדִים: הַאִם אֶפְשָׁר לְבָרֵךְ אוֹתָם שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם הַצְלָחָה בְּמָה שֶׁהֵם עוֹשִׂים? (יְלָדִים - ) נָכוֹן, אִי אֶפְשָׁר, כִּי הֵם שׁוֹדְדִים אֶת הָאֲנָשִׁים.. בּוֹאוּ תִשְׁמְעוּ מָה אָמַר לָהֶם רַבִּי יוֹחָנָן.

הוּא אָמַר לָהֶם: "אַתֶּם אֲנָשִׁים טוֹבִים, יְהִי רָצוֹן שֶׁכָּל מָה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים לַעֲשׂוֹת לַאֲחֵרִים - שֶׁיַּעֲשׂוּ לָכֶם.." וּבֶאֱמֶת, אֵיךְ שֶׁהֵם יָצְאוּ מֵרַבִּי יוֹחָנָן, בָּאוּ שׁוֹדְדִים אֲחֵרִים וְהָרְגוּ אוֹתָם.

יְלָדִים חֲבִיבִים, אִם מִישֶׁהוּ לוֹקֵחַ לָכֶם חֵפֶץ בְּכֹחַ - אַל תָּרִיבוּ אִתּוֹ, אֶלָּא תַעֲשׂוּ כְּמוֹ רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁלֹּא רָב עִם הַשּׁוֹדְדִים. וְאִם תַּעֲשׂוּ כָּךְ, ה' בְּוַדַּאי יַעֲזֹר לָכֶם, כְּמוֹ שֶׁעָזַר לְרַבִּי יוֹחָנָן שֶׁשָּׁלַח לוֹ אֶת רֵישׁ לָקִישׁ. וְגַם אִם לֹא יַחֲזִירוּ לָכֶם אֶת הַחֵפֶץ, לֹא נוֹרָא! יוֹתֵר חָשׁוּב לָנוּ שֶׁאַתֶּם בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים וְתָמִיד נוּכַל לִקְנוֹת לָכֶם חֵפֶץ אַחֵר.

שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם לַיְלָה טוֹב, וְכָעֵת נֹאמַר יָחַד: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל". (גִּיטִין מז')