משמעות יום ההולדת ביהדות

"היום יום הולדת שמח

היום זה יום כזה שבא לך לבכות משמחה

היום הוא יום בו המלאך לחש לך את שמך

איך עליך להנהיג כשתצא לדרך ויהיה מדאיג

היום גילו לך הכל

היום אתה תבין הכל

(עמיר בניון - "יום הולדת")

בכל שנה, כשמגיע יום ההולדת, אנו חשים שזהו יום מיוחד. אך האם יום ההולדת הוא באמת יום כל כך חשוב שאנו אמורים לציין אותו בשמחה, או שמא אין שום סיבה למסיבה, וזה מנהג הגויים שאינו שייך לנו? ואם יש סיבה לחגוג, כיצד ראוי לציין את יום ההולדת על פי היהדות?

יום ההולדת - על פי התאריך העברי, כמובן - נחשב כראש השנה הפרטי של האדם. זה היום בו הוא בא לעולם. האדם מציין את יום ההולדת שלו ומודה על ניסי ביאתו לעולם. ביום זה נעשו לבני האדם ניסי ניסים המוזכרים בתמוד הבבלי: העובר מונח בבטן אימו כפנקס, ובא מלאך ומלמדו את כל התורה. וכשהוא יוצא אז נפתח הסתום ונסתם הפתוח. בכל שנה ביום ההולדת חוזרת ומתעוררת אותה המשכה עליונה של מזל שהתחילה בשעת הלידה, וכתוב בירושלמי מסכת ר"ה פ"ג ה"ח: "ביום ההולדת של האדם מזלו שולט ועוזר לו".

המנהג לחגוג את יום ההולדת אינו עתיק כל כך. למעשה, במשך רוב ההיסטוריה לא היה מנהג יהודי לעשות כך. עם זאת, ציון יום ההולדת מוזכר בתורה בספר בראשית, פרשת וישב: "ויהי ביום השלישי, יום הולדת את פרעה, יעש משתה לעבדיו" (מ, כ). מכאן מגיעות דעות הנגד לציון יום ההולדת.

רבינו יוסף חיים, בספרו "בן איש חי", פרשת ראה, כותב: "ויש נוהגים לעשות בכל שנה את יום הלידה ליום טוב וסימן יפה הוא, וכן נוהגים בביתנו". בנוסף מציין הבן איש חי שיש לקרוא ביום הברית תפילה מיוחדת, ולוקח זאת מהאר"י הקדוש; גדולי ישראל נהגו לערוך סיום מסכת ביום הולדתם, וכך מסופר על החתם סופר ובנו הכתב סופר; יש כאלו מגדולי ישראל שלכבוד יום ההולדת שלהם היו מוציאים ספר לאור, כמו רבי דוד פרדו שסיים את הספר "שושנים לדוד" ביום הולדתו. החפץ חיים הוציא את הקונטרס "בית ישראל" בי"א שבט תרפ"ח, וערך סעודה לכבוד יום הולדתו וגם לכבוד ההוצאה של ספרו החדש.

לבירור נושא ימי ההולדת על פי היהדות ערכתי ראיון קצר עם הרב יצחק גבאי מערוץ הידברות.

מהיכן מגיעה המחלוקת בנוגע לציון יום ההולדת ומדוע?

"המחלוקת בנוגע ליום ההולדת מתחילה מסוגיה בגמרא", אומר הרב גבאי. "יש מחלוקת אם טוב לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, או שטוב לו לאדם שכן נברא. המסקנה היא שטוב לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, כלומר עדיף שאדם לא היה נברא בעולם, אך מכיוון שנברא - עליו לעסוק בתורה. וכיוון שכך, באו חכמים וטענו: אם טוב לו לאדם שלא נברא - אז אין מה לשמוח ביום הולדתו של האדם. אבל החולקים על כך טוענים שאחרי שנברא האדם, הוא צריך לשמוח על כל יום וכל שנה שניתנה לו".

ועל מה מסתמכים התומכים בציון יום ההולדת?

"אנו רואים מהגמרא שיש השפעה טובה ומיוחדת ביום ההולדת של משה רבנו. המן עשה את הפור על עם ישראל באדר כי חשב שזה חודש שמסמל כיליון, והוא לא ידע שזה החודש שבו נולד משה רבנו; בקונטרס דברי חלומות של רבי צדוק הכהן מלובלין כתוב כי היום שהאדם נולד בו, ואין לו ייראה משום דבר בכל דבר. יצחק אבינו נולד בט"ו בניסן, וכתוב בתנחומא שביום זה נגאלו עם ישראל. על חלוקת המשכן כתוב שהמשכן היה בנוי בכ"א כסלו, והמתינו לחנוכת המשכן עד א ניסן ,מכיוון שזה החודש שנולד בו יצחק".

האם נכונה האמירה שביום ההולדת מזלו של האדם גובר?

"כתוב שביום ההולדת המזל של האדם גובר. החיד"א כתב על הכתוב במשלי עת ללדת - והנה עת הלידה מזל בריא וחזק מאוד, וגם בנוגע לזה יש מחלוקת. בספר שו"ת דברי ישראל נכתב שאין שום השפעה מיוחדת לעם ישראל ביום ההולדת. זה שייך לגויים שנשלטים במזלות, ועם ישראל נמצא מעל המזל. אבל יש החולקים על כך. הרמב"ן, והרמחל בספר דרך השם, סוברים שיש מזל לישראל. כלומר, עם ישראל כן מושפע על ידי המזלות. אך המשמעות של אין מזל לישראל היא שאלוקים עושה לישראל ניסים מעל הטבע והמזל, מפני שעל ידי תפילה אפשר לשנות ולקרוע גזירות.

"ידוע שעמלק היה שולח למלחמה מול ישראל לא סתם חיילים, אלא חיילים ביום ההולדת שלהם, מפני שרצה שהם יינצחו את ישראל, מתוך תפיסה שהמזל שלהם גובר ביום הזה. וכתוב במדרש בירושלמי, שמשה רבנו היה משנה את המזלות כיביכול שלא ישפיעו על צבא עמלק, ומכאן רואים שביום הלידה המזל גובר. אבל אלה שחולקים אומרים שכל זה רק לפי הגויים שנשלטים על ידי מזלות, ולעם ישראל אין מזל, כך שאין שום השפעה".

וכיצד נהוג לציין את יום ההולדת ?

"נהוג לציין את יום ההולדת בשמחה על ידי סעודת הודיה, לברך שהחיינו על בגד חדש ולכוון על השנה. בנוסף יש לערוך חשבון נפש על השנה שחלפה ולהסתכל קדימה. מסופר על הכתב סופר שביום הולדתו ה-54 תלמידיו ראו אותו בוכה, וכשנשאל למה סיפר שעשה חשבון נפש. עוד יצוין כי יום ההולדת זה זמן גדול לתפילה, רשום בתהילים פרק ב, בני, היום ילדתיך. מומלץ לקרוא את הפרק ולבקש בקשות.

בחסידות נוהגים לציין את יום ההולדת של צדיקים מנהיגי ישראל בדרכים שונות. הבעל שם טוב הקדוש, מייסד החסידות, היה עורך סעודה מדי שנה ביום הולדתו (י"ח אלול), ואומר דברי תורה.

בחסידות חב"ד מתייחסים ליום ההולדת כראש-שנה אישי לאדם הפרטי. וכמו שבראש השנה תשובה, תפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה, כך ביום ההולדת נוהגים להתחזק במצוות הללו, כולל חשבון נפש; בחסידות ברסלב מקובל מפי הרב יצחק בנדר זצ"ל, שחסידי ברסלב ביום הולדתם היו נוהגים להיות ערים כל הלילה, כל אחד ביום הולדתו, לומר ליקוטי תפילות, לעסוק בתשובה ולקבל קבלות טובות על עצמו.

לבעל שם טוב הקדוש יש מסר ליום ההולדת: שום אדם שחי אי פעם עלי אדמות ויחיה בעתיד, לא יכול למלא את התפקיד המיוחד והספציפי שאותו נתן לך אלוקים. ולכן באת לעולם. בעל יום ההולדת צריך לדעת שלפני מספר שנים החליט אלוקים שהעולם לא יכול להתקיים בלעדיו ,לכן הוא ברא אותו עם תפקיד ייחודי שאף אחד לא יכול לעשות במקומו. בגלל זה אומרים חז"ל: "אין העולם נברא אלא בשבילי...".