מי מפחד מחיידקים?

נמצאים אנו בפתחו של החורף המביא איתו את מחלות החורף – שפעת, דלקות שונות וכדומה. לרבים נראה שזהו מחויב המציאות שאנשים יהיו חולים בחורף קר וגשום. אנשים אומרים: "הקור מביא עלינו את השפעת". השאלה היא: האם מחלות בחורף הן באמת מציאות הכרחית? יתר על כן, כמעט בכל שנה אנחנו שומעים על נגיף חדש שמפתחים חיסון להגנה מפניו,  ובשנה הבאה יש לפתח חיסון לנגיף חדש, ובתוך כל זה אנו מוצאים את עצמנו במעין מעגל שלא יוצאים ממנו. אותו הרעיון נוגע גם לחיידקים. הטענה הנפוצה היא שהחיידק גורם לדלקת, והמסקנה היא שיש להילחם בו. האומנם?

 

במאמר מוסגר אומר, שאין בכוונתי לטעון שכשיש דלקת אין לטפל בחיידק עצמו. כוונתי בעיקר לציין שזה אינו מרכז הטיפול. אבל וודאי כשיש דלקת זיהומית כלשהי - יש לעיתים גם לטפל במזהם. אולם באופן כללי, אני מבקש להציע גישה שונה מהגישה הרווחת. ברצוני להציע את גישתה של "הרפואה הטבעית". רבים שואלים: בסביבה שבה אנו חיים מצויים חיידקים שונים, וירוסים שונים וכדומה. מהו אפוא ההסבר לכך שישנם אנשים הנפגעים מהחיידקים וישנם כאלה שלא?

 

ידועים דבריו של רבי חנינא בן דוסא לתלמידיו: "לא הערוד [הנחש] ממית אלא החטא ממית". דבריו של רבי חנינא מכוונים אמנם לעניין רוחני, אך אפשר להקיש מהם גם לעניין הגוף. לא החיידק ממית אלא החולשה הגופנית שמזמינה את אותו חיידק – היא הממיתה. זוהי גישת הרפואה הטבעית. ומכאן שתי מסקנות חשובות הלכה למעשה: א. רצוי ללכת למטפל כדי שינחה כיצד לחזק את הגוף והנפש לפני שמתחילים להופיע סימפטומים של מחלה. ב. גם כשאדם כבר אינו חש בטוב, עיקר ההשקעה בטיפול צריכה להיות בחיזוק האדם בגופו ובנפשו כדי לצאת מהמצב בו הוא נמצא. ועל כך נרחיב בשבוע הבא.