סיפור לפני השינה: אסור להילחץ!

מָה שְׁלוֹמְכֶם? (יְלָדִים - ) הַיּוֹם הֵכַנּוּ לָכֶם סִפּוּר מְאֹד יָפֶה וּמְיֻחָד. אֲבָל לִפְנֵי שֶׁנַּתְחִיל אוֹתוֹ אַתֶּם צְרִיכִים לָדַעַת דָּבָר מְאֹד חָשׁוּב. מָה? אַתֶּם צְרִיכִים לָדַעַת, שֶׁה' אַף פַּעַם לֹא עוֹשֶׂה מַשֶּׁהוּ רַע. וְלָמָּה? כִּי ה' הוּא הֲכִי טוֹב בָּעוֹלָם, וּמִי שֶׁהוּא הֲכִי טוֹב - עוֹשֶׂה רַק דְּבָרִים טוֹבִים.. וְלָכֵן, גַּם אִם לִפְעָמִים קוֹרִים לָנוּ מִקְרִים לֹא נְעִימִים, אָסוּר לָנוּ לְהִתְלוֹנֵן, לִכְעוֹס אוֹ לְהִלָּחֵץ, אֶלָּא עָלֵינוּ לִהְיוֹת שְׁקֵטִים וּרְגוּעִים וְלִבְטֹחַ בַּה' שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה הַכֹּל לְטוֹבָה.. וְעַכְשָׁו, נַתְחִיל אֶת הַסִּפּוּר..

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, חַי בִּמְדִינַת רוּסְיָה יְהוּדִי עָשִׁיר שֶׁקָּרְאוּ לוֹ רַבִּי סֶנְדֶר. רַבִּי סֶנְדֶר הָיָה אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם, הוּא גַם לָמַד תּוֹרָה וְגַם נָתַן צְדָקָה, בִּמְיֻחָד כְּשֶׁרַבִּי סֶנְדֶר הָיָה רוֹאֶה בָּחוּר יְשִׁיבָה שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַתֵּן וְלֹא הָיָה לוֹ מַסְפִּיק כֶּסֶף, הוּא הָיָה נוֹתֵן לוֹ כֶּסֶף כְּדֵי לִקְנוֹת אֶת כָּל מָה שֶׁצָּרִיךְ לַחֲתֻנָּה: בְּגָדִים, נַעֲלַיִם, וְגַם רָהִיטִים.. לְרַבִּי סֶנְדֶר הָיָה עֶגְלוֹן גּוֹי שֶׁקָּרְאוּ לוֹ יוּבַן. יוּבַן הָיָה תָמִיד נוֹסֵעַ עִם רַבִּי סֶנְדֶר לְכָל מָקוֹם, גַּם אִם הַנְּסִיעָה הָיְתָה מְאֹד אֲרוּכָּה, הֵם הָיוּ נוֹסְעִים רַק שְׁנֵיהֶם בָּעֲגָלָה, וַאֲפִילוּ שֶׁצְּרִיכִים לְהִזָּהֵר לֹא לְהִשָּׁאֵר עִם גּוֹי לְבַד, כִּי הוּא יָכוֹל לְהַזִּיק וְלִפְגֹּעַ.. רַבִּי סֶנְדֶר סָמַךְ עָלָיו מְאֹד וְלֹא פָּחַד מִמֶּנּוּ כְּלָל.

פַּעַם אַחַת, עָמַד לְהִתְקַיֵּם יָרִיד גָּדוֹל שֶׁשָּׁם עָמְדוּ לִמְכֹּר סְחוֹרָה בְּזוֹל מְאֹד וְהָיָה אֶפְשָׁר לִמְכֹּר אֶת אוֹתָהּ סְחוֹרָה בְּמָקוֹם אֵחַר בְּכֶּסֶף רַב וְלְהַרְוִיחַ טוֹב. רַבִּי סֶנְדֶר הֶחְלִיט לִמְכּוֹר אֶת כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְלָקַחַת אֶת כָּל הַכֶּסֶף לַיָּרִיד וְלִקְנוֹת בּוֹ סְחוֹרָה. הוּא מָכַר הַכֹּל וְיָצָא לוֹ: אַלְפַּיִם וְחָמֵשׁ מֵאוֹת רֻבָּל שֶׁזֶּה הָיָה סְכוּם גָּדוֹל מְאֹד. יוֹם שִׁישִׁי בַּבֹּקֶר, הוּא הֵכִין אֶת הַכֶּסֶף בַּמְּגֵרָה כְּדֵי לִנְסֹעַ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. הוּא אָמַר לְיוּבָן שֶׁמִּיָּד בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת יָבוֹא אֵלָיו הַבַּיִת. כָּל הַשַּׁבָּת נִזְהַר רַבִּי סֶנְדֶר לֹא לְדַבֵּר עַל הַנְּסִיעָה, כִּי הוּא יָדַע שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר בְּשַׁבָּת דִּבְרֵי חוֹל, וְאִם מְדַבְּרִים עַל מַשֶּׁהוּ בְּשַׁבָּת - בַּסּוֹף לֹא מַצְלִיחִים לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ. כֵּן יְלָדִים, גַּם אַתֶּם תִּזָּהֲרוּ לֹא לְדַבֵּר עַל דִּבְרֵי חוֹל בְּיוֹם שַׁבָּת...

הַשַּׁבָּת עָבְרָה, יוּבַן הִגִּיעַ לַבַּיִת וְחִכָּה. רַבִּי סֶנְדֶר הִתְפַּלֵּל עַרְבִית קְצָת מְאֻחָר, אַחַר כָּךְ עָשָׂה הַבְדָּלָה וְיוּבַן יָשַׁב וְהִתְפּוֹצֵץ.. הוּא אָמַר: "רַבִּי סֶנְדֶר, מְאֹד מְאֻחָר, בֹּא נֵצֵא כְּבָר.. חֲבָל שֶׁאֲנַחְנוּ מִתְעַכְּבִים.." וְרַבִּי סֶנְדֶר אָמַר: "רֶגַע, רֶגַע.. עֲדַיִן לֹא עָשִׂיתִי סְעוּדַת 'מְלַוֶּה מַלְכָּה'.." יוּבַן חִכָּה וְרַבִּי סֶנְדֶר סִיֵּם אֶת הַסְּעוּדָה, בֵּרַךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וְאָז, לָקַח אֶת הַמַּפְתֵּחַ כְּדֵי לִפְתֹּחַ אֶת הַמְּגֵרָה כְּדֵי לָקַחַת מִשָּׁם אֶת מָה? (יְלָדִים-) נָכוֹן, אֶת הַכֶּסֶף. הוּא פָּתַח אֶת הַמְּגֵרָה וּפִתְאוֹם צָעַק: "שְׁ-מַ-ע יִ-שְׂ-רָ-אֵ-ל!!!" "מָה קָרָה?" שָׁאֲלוּ כֻּלָּם, וְהוּא אָמַר: "אוֹי וַאֲבוֹי!! הַכֶּסֶף נֶעֱלַם!!" אֲפִילוּ פְּרוּטָה אַחַת לֹא הָיְתָה בַּמְּגֵרָה, נִהְיָה לוֹ חֹשֶׁךְ בָּעֵינַיִם, יוּבַן בַּחוּץ צוֹעֵק "כְּבָר מְאֻחָר" וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה צוֹעֲקִים עָלָיו: "מָה אַתָּה רוֹצֶה? לֵךְ מִכָּאן.. אִי אֶפְשָׁר לִנְסֹעַ!!" רַבִּי סֶנְדֶר הִתְחִיל לְהִשְׁתַּגֵּעַ מֵרֹב לַחַץ, הוּא הִתְחִיל לוֹמַר: "ה', מָה עָשִׂיתָ לִי? אַלְפַּיִם חָמֵשׁ מֵאוֹת רֻבָּל, לָמָּה לָקַחְתָּ לִי? הָיִיתָ לוֹקֵחַ אֶת נַפְשִׁי בִּמְקוֹם אֶת הַכֶּסֶף!! אֲנִי לֹא יָכוֹל לִחְיּוֹת כְּמוֹ עָנִי!!..." הוּא הִתְחִיל לָרוּץ לְכָל הַכִּוּוּנִים, הוּא לֹא יָדַע מָה לַעֲשׂוֹת.. הוּא הִמְשִׁיךְ לִצְעֹק: "אֲנִי הָיִיתִי נוֹתֵן צְדָקָה לַעֲנִיִּים, וְגַם לַחֲתָנִים בָּחוּרֵי יְשִׁיבוֹת.. לָמָּה ה'? לָמָּה לָקַחְתָּ לִי אֶת הַכֶּסֶף??.." וּמֵרֹב שֶׁהוּא הָיָה מְבֹהָל, הוּא הִתְחִיל לָרוּץ לְכִוּוּן הַיָּם, לָמָּה? כְּדֵי לִקְפֹּץ לַיָּם מֵרֹב צַעַר.. הוּא רָץ וְרָץ, וּבְאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ נִזְכַּר שֶׁיֵּשׁ מִשְׁטָרָה. הוּא חָשַׁב: "אוּלַי הַמִּשְׁטָרָה תוּכַל לִתְפֹּס אֶת הַגַּנָּב?.." הוּא הִסְתּוֹבֵב לְכִוּוּן הַמִּשְׁטָרָה וְהִתְחִיל לָרוּץ.. הוּא רָץ וְרָץ.. בַּדֶּרֶךְ, הוּא עָבַר לְיַד הַבַּיִת שֶׁל הָרַב, הוּא נִכְנַס לְתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁל הָרַב, וְאֵיךְ שֶׁהוּא נִכְנַס - הוּא נָפַל וְהִתְעַלֵּף..

כַּמָּה אֲנָשִׁים הֵעִירוּ אוֹתוֹ וְהָרַב שָׁאַל אוֹתוֹ: "מָה קָרָה?" הוּא אָמַר: "רַבִּי, רַבִּי, נִהְיֵיתִי עָנִי!! אֵין לִי חֵשֶׁק לִחְיּוֹת!!.." הָרַב הִתְחִיל לִצְעֹק עָלָיו: "רַבִּי סֶנְדֶר מָה קָרָה לְךָ? שָׁכַחְתָּ אֶת הַתּוֹרָה? הֲרֵי כָּתוּב בַּהֲלָכָה שֶׁאָדָם חַיָּב לְהוֹדוֹת לַה' גַּם עַל הַדְּבָרִים הָרָעִים!! תַּפְסִיק לְהִשְׁתַּגֵּעַ! יֵשׁ לָנוּ אֱמוּנָה בַּה', ה' הוּא טוֹב וְכָל מָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה זֶה טוֹב.." אֲבָל רַבִּי סֶנְדֶר אָמַר: "אֲנִי לֹא יָכוֹל לִסְבֹּל אֶת זֶה.. מָה אֶעֱשֶׂה?" הָרַב אָמַר: "תִּשְׁמַע לִי, אַל תֵּלֵךְ לְשׁוּם מִשְׁטָרָה. לֵךְ עַכְשָׁו הַבַּיְתָהּ, תֵּרָגַע, תָּנוּחַ טוֹב, וּבַבֹּקֶר תָּבוֹא וְנִרְאֶה מָה לַעֲשׂוֹת.." רַבִּי סֶנְדֶר אָמַר: "טוֹב, אִם זֶה מָה שֶׁהָרַב אוֹמֵר.. אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹאת.."

אֵיךְ שֶׁהוּא הִתְקָרֵב לַבַּיִת, הוּא רָאָה אֶת אִשְׁתּוֹ עוֹמֶדֶת בֶּחָצֵר.. "בַּעֲלִי, בַּעֲלִי.. יֵשׁ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה.." "כֵּן? מָה? תַּגִּידִי כְּבָר.." וְהִיא אָמְרָה: "מָצָאנוּ אֶת הַכֶּסֶף!!" "מָה? מְצָאתֶם? אֵיפֹה?" וְהִיא אָמְרָה: "בְּתוֹךְ הַכִּיס שֶׁל הַמְּעִיל הָאָרֹךְ שֶׁהֵכַנְתָּ בְּיוֹם שִׁישִׁי לַנְּסִיעָה.." וְאָז הוּא נִזְכַּר.. "אָה.. כֵּן, אֲנִי נִזְכָּר עַכְשָׁו, יוֹם שִׁישִׁי הֵכַנְתִּי אֶת הַמְּעִיל וְשַׂמְתִּי שָׁם אֶת הַכֶּסֶף, וְשָׁכַחְתִּי.. אוֹי אֵיזוֹ בּוּשָׁה! אֵיךְ אֵלֵךְ מָחָר לָרַב?"..

בֵּינְתַיִם הִגִּיעוּ לַבַּיִת שׁוֹטְרִים. "אַתָּה רַבִּי סֶנְדֶר?" "כֵּן, מָה אַתֶּם רוֹצִים?" וְהַשּׁוֹטְרִים אָמְרוּ: "תֵּדַע שֶׁקָּרָה לְךָ נֵס!" "מָה הַנֵּס?" וְהַשּׁוֹטֵר אָמַר: "יוּבַן סִפֵּר לִשְׁנֵי שׁוֹדְדִים שֶׁאַתָּה אָמוּר לִנְסֹעַ עִם 2500 רֻבָּל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, הַשּׁוֹדְדִים חִכּוּ לְךָ בַּיַּעַר כְּדֵי לִשְׁדוֹד אוֹתְךָ וּלְהִתְחַלֵּק בַּכֶּסֶף עִם יוּבַן. אֲבָל יוּבַן הִגִּיעַ בְּלִי הַכֶּסֶף.. הֵם חָשְׁבוּ שֶׁהוּא לָקַח לְךָ אֶת הַכֶּסֶף וְהָרְגוּ אוֹתוֹ.. וְכָךְ אַתָּה נִצַּלְתָּ גַּם מֵהַשּׁוֹדְדִים וְגַם מִיּוּבָן".

רַבִּי סֶנְדֶר חָזַר לָרַב וְהָרַב אָמַר לוֹ: "שֵׁב כָּאן וְהַקְשֵׁב לִי טוֹב. אַתָּה צָרִיךְ לִלְמוֹד מִמָּה שֶׁקָּרָה לְךָ כַּמָּה דְבָרִים: דָּבָר רִאשׁוֹן: אַף פַּעַם אַל תִּלָּחֵץ כָּל כָּךְ, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה צָרִיךְ לִהְיוֹת רָגוּעַ תָּמִיד. דָּבָר שֵׁנִי: אָסוּר לְדַבֵּר עַל ה' דְּבָרִים לֹא טוֹבִים וְלוֹמַר: "לָמָּה עָשִׂיתָ לִי כָּךְ?" ה' יוֹתֵר חָכָם מִכָּל אָדָם בָּעוֹלָם, הוּא יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מָה הוּא עוֹשֶׂה, וְצָרִיךְ לִסְמֹךְ עָלָיו שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה."

זֶהוּ חֲמוּדִים, הִקְשַׁבְתֶּם מְאֹד יָפֶה, וְכָעֵת נֹאמַר יַחַד: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל". (אַהֲבַת חַיִּים, אֱמוֹר)