לא תמיד צריך להיות נחמד! 7 כללים להתנהלות במקום עבודה מעורב. חלק א'

בדורות עברו הייתה חלוקה טבעית ברורה בין מקצועות גבריים לנשיים. לרוב היו נשים עקרות-בית ולא עבדו מחוץ לביתן, וממילא הייתה בדרך כלל הפרדה בין גברים לנשים במקומות העבודה. עם השינויים החברתיים בדור האחרון, יש לזכור את כללי ההנהגה הנכונה במקום משותף לגברים ונשים. 

לכתחילה ראוי שלא לעבוד במקום עבודה מעורב. בשעת הצורך יש לשאול רב מובהק על מקום העבודה הספציפי, על מנת לקבל תשובה מדויקת האם לפי תנאי המקום והמצב העבודה בו מותרת.

כאשר עובדים במקום מעורב יש להקפיד מאוד על כללי הצניעות. המושג צניעות נתפס אצל רבים כזהה לאורך השרוול והחצאית, אך הצניעות כוללת מרחב גדול של דרכי הנהגה ראויים לכל בן ובת ישראל, אשר ההלכות הקשורות ללבוש הן חלק ממנה.

להלן 7 כללים לשמירה על צניעות והרחקות בין עובדים ועובדות:

1. אין לשוחח על נושאים שאינם נוגעים ישירות לתפקידם (כגון חדשות, פוליטיקה וכדו'). יש להיזהר מלשוחח שיחות שאינם מענייני העבודה גם בפגישה אקראית ברחוב או בטלפון.

2. כאשר הדיבור נצרך לעבודה, עליו להתבצע בצרוה מאופקת, ללא כל סממן של קירוב הדעת ויחס אישי. אין לשלב בשיחה בדיחות, דברי ליצנות או קלות דעת.

3. מחוץ לשעות העבודה, יש להימנע מלנהל שיחות טלפון בין עובד לעובדת אפילו בענייני העבודה.

4. אין לפנות אחד לשני בשמות פרטיים או בכינויים, אלא רק בשם המשפחה, ורצוי בתוספת 'הרב' 'מר', 'הרבנית' או 'גברת'.

5. אמירת שלום בנוסח אישי, כגון: "שלום לך", להתראות" וכדו' אסורה. אפשר לומר בצורה כללית כגון: "בוקר טוב" ו"שלום" וכדו'. ויש להקפיד על סגנון רשמי ולא ידידותי ואישי, משום שהתייחסות אישית מביא לקירוב הדעת ביניהם וחלילה למכשולות חמורים.

6. כאשר מעסיק רוצה לשבח עובדת על מסירותה וכדו', הוא יכול לשבח את העבודה שנעשתה כראוי, אבל אסור לשבח את העובדת בתארים אישיים.

7. שמירת המרחק בין עובדים לעובדות מחייבת שלא ליצור קשר בין משפחות העובדים והעובדות, כגון: ביקורים משפחתיים ביניהם, טיולים מאורגנים משותפים, נופש משותף בבתי מלון וכדומה.

חלקו השני של המדריך יעסוק בהלכות נוספות הנוגעות לעובדים במקום מעורב.