סיפור לפני השינה: יוסל’ה קמצן קדוש

מָה שְׁלוֹמְכֶם? (יְלָדִים - ) אֵיךְ אַתֶּם מַרְגִּישִׁים? (יְלָדִים - ) תַּגִּידוּ, הַאִם יֵשׁ לָכֶם חֲבֵרִים? (יְלָדִים - ) וְעַכְשָׁו, אֲנַחְנוּ רוֹצִים שֶׁתַּגִּידוּ בִּמְהִירוּת שְׁנֵי שֵׁמוֹת שֶׁל חֲבֵרִים שֶׁלָּכֶם הֲכִי טוֹבִים.. (שִׂימוּ לֵב, בְּדֶרֶךְ כְּלָל מָה שֶׁהֵם 'שׁוֹלְפִים' אֵלֶּה הַחֲבֵרִים שֶׁאֲלֵיהֶם הֵם מִתְחַבְּרִים.. לַטּוֹב אוֹ לַמּוּטָב..)

יֹפִי, לִפְנֵי שֶׁנַּתְחִיל אֶת הַסִּפּוּר הַיָּפֶה שֶׁל הַיּוֹם, רָצִינוּ לָדַעַת הַאִם אַתֶּם מַכִּירִים יֶלֶד שֶׁהַחֲבֵרִים מְכַנִּים אוֹתוֹ בְּשֵׁם גְּנַאי? אַל תַּגִּידוּ לָנוּ אֶת הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ, אֶלָּא רַק רָצִינוּ לָדַעַת אִם יֵשׁ אֶחָד כָּזֶה?.. טוֹב, אָז צָרִיךְ שֶׁתֵּדְעוּ דָבָר מְאֹד חָשׁוּב, הַגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה אוֹמֶרֶת שֶׁמִּי שֶׁמְּכַנֶּה לַחֲבֵר שֶׁלּוֹ שֵׁם גְּנַאי - זוֹ עֲבֵרָה חֲמוּרָה מְאֹד, ה' מְאֹד כּוֹעֵס עַל זֶה וְאוֹתוֹ אָדָם שֶׁמְּכַנֶּה אֶת הַשֵּׁם גְּנַאי נֶעֱנַשׁ בְּעֹנֶשׁ גָּדוֹל מְאֹד. לָכֵן, אֲנַחְנוּ הַהוֹרִים שֶׁלָּכֶם מַזְהִירִים אֶתְכֶם מְאֹד, שֶׁאַף פַּעַם, אֲבָל אַ-ף פַּ-עַ-ם לֹא תִּקְרְאוּ לַחֲבֵר שֶׁלָּכֶם שֵׁם גְּנַאי, כְּמוֹ לְדֻגְמָא: "אָבִי הַשָּׁמֵן", אוֹ "דָּוִד הַנָּמוּךְ" אוֹ "יוֹסִי הַקַּמְצָן" הֵבַנְתֶּם לְמָה הַכַּוָּנָה? (יְלָדִים - ) יֹפִי, וְגַם אִם מִישֶׁהוּ אוֹמֵר לָכֶם שֵׁם גְּנַאי - אַל תַּחֲזִירוּ לוֹ, לָמָּה? כִּי מֵרֹב שֶׁזֶּה חֲמוּר, צָרִיךְ מְאֹד לְהִזָּהֵר בָּזֶה. וַאֲפִילוּ בִּצְחוֹק אַל תְּכַנּוּ שֵׁם לֶחָבֵר. הַיּוֹם, נְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר יָפֶה עַל מִישֶׁהוּ שֶׁכֻּלָּם קָרְאוּ לוֹ שֵׁם גְּנַאי וּמָה קָרָה אִתּוֹ בַּסּוֹף.. שִׁכְבוּ בְּשֶׁקֶט וְנַתְחִיל.

הַסִּפּוּר קָרָה בָּעִיר קְרָאקוֹב, רוֹב תּוֹשָׁבֵי הָעִיר הָיוּ עֲנִיִּים מְרוּדִים. אוּלָם גָּר שָׁם גַּם אָדָם עָשִׁיר מְאֹד שֶׁקָּרְאוּ לוֹ יוֹסָלֶ'ה. כֻּלָּם קָרְאוּ לוֹ: "יוֹסָלֶ'ה הַקַּמְצָן". לָמָּה? כִּי בְּכָל פַּעַם שֶׁמִּישֶׁהוּ הָיָה בָּא לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ צְדָקָה, הוּא הָיָה צוֹעֵק עָלָיו וְאוֹמֵר לוֹ: "תִּסְתַּלֵּק מִכָּאן, אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי לֹא תוֹרֵם כְּלוּם??". כֻּלָּם שָׂנְאוּ אוֹתוֹ בִּגְלַל זֶה, כְּשֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אַף אֶחָד לֹא הָיָה אוֹמֵר לוֹ שָׁלוֹם, גַם בְּשַׁבָּת כְּשֶׁכֻּלָּם לָחֲצוּ יָדַיִם וְאָמְרוּ אֶחָד לַשֵּׁנִי: "שַׁבָּת שָׁלוֹם" - אַף אֶחָד לֹא לָחַץ לְיוֹסָלֶ'ה אֶת הַיָּד.. וַאֲפִילוּ הַיְלָדִים בָּרְחוֹב הָיוּ צוֹחֲקִים עָלָיו..

עָבְרוּ הַרְבֵּה שָׁנִים וְיוֹסָלֶ'ה עָמַד לָמוּת. לַבַּיִת שֶׁלּוֹ הִגִּיעוּ "חֶבְרָא קַדִּישָׁא" (אֲנָשִׁים שֶׁמְּטַפְּלִים בְּמִי שֶׁמֵּת), וְאָמְרוּ לוֹ: "יוֹסָלֶ'ה, כָּל הַחַיִּים לֹא תָּרַמְתָּ כְּלוּם, לְפָחוֹת עַכְשָׁו לִפְנֵי שֶׁאַתָּה נִפְטַר, תִּתְרֹם סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל לַקְּהִלָּה. וְאִם לֹא תִתְרֹם, לֹא נִקְבֹּר אוֹתְךָ!" עָנָה לָהֶם יוֹסָלֶ'ה: "אֲנִי לֹא צָרִיךְ אֶת הַטּוֹבוֹת שֶׁלָּכֶם, כָּל הַחַיִּים הִסְתַּדַּרְתִּי לְבַד, גַם עַכְשָׁו אֶסְתַּדֵּר לְבַד.. בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא אֶתֵּן סְכוּם כֶּסֶף כָּזֶה גָדוֹל.." אַנְשֵׁי הַחֶבְרָא קַדִּישָׁא עָזְבוּ אוֹתוֹ וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם.

לְאַחַר כַּמָּה יָמִים יוֹסָלֶ'ה נִפְטַר. אַנְשֵׁי הַחֶבְרָא קַדִּישָׁא לֹא קָבְרוּ אוֹתוֹ אֶלָּא הִשְׁאִירוּ אוֹתוֹ בַּבַּיִת לְבַד, לְאַחַר שְׁלוֹשָׁה יָמִים בָּא אֶחָד הַשְּׁכֵנִים, לָקַח אוֹתוֹ וְקָבַר אוֹתוֹ בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה. וְאָז, הִגִּיעַ יוֹם חֲמִישִׁי בַּצָּהֳרַיִם. הָרַב שֶׁל קְרָאקוֹב יָשַׁב בְּבֵיתוֹ וּלְפֶתַע מְתַקְתְּקִים בַּדֶּלֶת. "מִי שָׁם?" שָׁאַל הָרַב, לְתוֹךְ הַבַּיִת נִכְנַס אֶחָד הָעֲנִיִּים שֶׁל הָעִיר וְאָמַר: "כְּבוֹד הָרַב, אֲנִי צָרִיךְ עֶזְרָה בַּקְּנִיּוֹת לְשַׁבָּת.. "אֵיךְ שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הָרַב נִכְנַס עוֹד עָנִי לַבַּיִת וְאָמַר: "כְּבוֹד הָרַב, גַּם אֲנִי צָרִיךְ עֶזְרָה בַּקְּנִיּוֹת לְשַׁבָּת.." פִּתְאוֹם נִכְנַס עָנִי שְׁלִישִׁי וְאָמַר: "כְּבוֹד הָרַב, גַּם אֲנִי צָרִיךְ עֶזְרָה.. "וְתוֹךְ כַּמָּה דַקּוֹת, כָּל הַבַּיִת שֶׁל הָרַב הִתְמַלֵּא עֲנִיִּים שֶׁמְּבַקְּשִׁים עֶזְרָה בַּקְּנִיּוֹת לְשַׁבָּת..

הָרַב הִתְפַּלֵּא וְאָמַר: "רֶגַע, רֶגַע, אֲנִי לֹא מֵבִין מָה קוֹרֶה כָּאן? הֲרֵי אֲנִי רַב שֶׁל קְרָאקוֹב כְּבָר עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְאֵיךְ זֶה שֶׁלֹּא בָּאתֶם אֵלַי עַד עַכְשָׁו? אֵיךְ הִסְתַּדַּרְתֶּם בְּכָל הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת?" וְהָעֲנִיִּים אָמְרוּ לָרַב: "פָּשׁוּט מְאֹד, בְּכָל שָׁבוּעַ הָיִינוּ מוֹצְאִים מִתַּחַת לַדֶּלֶת מַעֲטָפָה עִם כֶּסֶף וְזֶה הָיָה מַסְפִּיק לָנוּ לִקְנִיּוֹת לְשַׁבָּת וְלָכֵן לֹא בָּאנוּ, אֲבָל הַשָּׁבוּעַ הַזֶּה אֵין לָנוּ שׁוּם מַעֲטָפָה מִתַּחַת לַדֶּלֶת, וְלָכֵן בָּאנוּ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתַּעֲזֹר לָנוּ", הָרַב הִתְפַּלֵּא וְאָמַר: "מְעַנְיֵן מְאֹד, מִי הוּא זֶה שֶׁהָיָה שָׂם לָכֶם אֶת הַכֶּסֶף? לְאָן הוּא נֶעֱלַם?.. צָרִיךְ לִבְדּוֹק מִי נִפְטַר הַשָּׁבוּעַ.." אַחֲרֵי שֶׁבָּדְקוּ גִילוּ שֶׁיּוֹסָלֶ'ה הַקַּמְצָן נִפְטַר. וְאָז, כֻּלָּם הֵבִינוּ שֶׁיּוֹסָלֶ'ה הַזֶּה שֶׁכֻּלָּם בִּזּוּ אוֹתוֹ, וְלָעֲגוּ לוֹ וַאֲפִילוּ לֹא רָצוּ לִקְבּוֹר אוֹתוֹ, הוּא זֶה שֶׁפִּרְנֵס אֶת כָּל הָעֲנִיִּים בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנִים.. אוֹי וַאֲבוֹי! הוּא לֹא הָיָה קַמְצָן, הוּא הָיָה צַדִּיק.. הָרַב הוֹדִיעַ לְכֻלָּם לְהַגִּיעַ בְּיוֹם רִאשׁוֹן לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לָצוּם וּלְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מִיּוֹסָלֶ'ה עַל כָּל הַצַּעַר שֶׁהֵם גָּרְמוּ לוֹ..

בְּיוֹם רִאשׁוֹן, כָּל תּוֹשָׁבֵי הָעִיר הִגִּיעוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. כֻּלָּם צָמוּ וְהִתְפַּלְלוּ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בְּסוֹף הַיּוֹם, הָרַב פָּתַח אֶת הַהֵיכָל וּבִקֵּשׁ בְּשֵׁם כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר סְלִיחָה מִיּוֹסָלֶ'ה, עַל זֶה שֶׁבִּזּוּ אוֹתוֹ וְקָרְאוּ לוֹ "יוֹסָלֶ'ה הַקַּמְצָן" וְעַל זֶה שֶׁלֹא קָבְרוּ אוֹתוֹ, וְלֹא אָמְרוּ לוֹ "שַׁבָּת שָׁלוֹם" וְשֶׁהַיְּלָדִים הָיוּ צוֹחֲקִים עָלָיו.. כְּשֶׁסִּיֵּם, אָמַר הָרַב שֶׁהוּא לֹא יוֹדֵעַ אִם יוֹסָלֶ'ה בֶּאֱמֶת סָלַח לָהֶם. לְפֶתַע הָרַב הִתְעַלֵּף.. בַּחֲלוֹם, הוּא רוֹאֶה אֶת יוֹסָלֶ'ה בָּא אֵלָיו וְאוֹמֵר לוֹ: "כְּבוֹד הָרַב, לָמָּה כֻּלָּם בָּאוּ לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה? הֲרֵי אֲנִי גָרַמְתִּי לְעַצְמִי אֶת זֶה, כִּי לֹא רָצִיתִי שֶׁיֵּדְעוּ עַל מַעֲשַׂי הַטּוֹבִים.. וְעַכְשָׁו, תַּגִּיד לְכֻלָּם שֶׁאֲנִי סוֹלֵחַ לָהֶם וְהַכֹּל בְּסֵדֶר.." הָרַב שָׁאַל אוֹתוֹ: "אֲבָל אֵיךְ הִסְתַּדַּרְתָּ כַּמָּה יָמִים בְּלִי שֶׁקָּבְרוּ אוֹתְךָ?" וְיוֹסָלֶ'ה אָמַר: "הִגִּיעוּ אֵלַי הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, עִם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, יוֹסֵף הַצַּדִּיק, דָּוִד הַמֶּלֶךְ וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְכֻלָּם לִוּוּ אוֹתִי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְגַן עֵדֶן.. אֲבָל דַּע לְךָ שֶׁאֲנִי מִתְגַּעֲגֵעַ רַק לְדָבָר אֶחָד.." הָרַב שָׁאַל אוֹתוֹ: "לְמָה?" וְהוּא אָמַר: "אֲנִי מִתְגַּעֲגֵעַ לַדְּלָתוֹת הַשְּׁבוּרוֹת שֶׁהָיִיתִי שָׂם מִתַּחְתָּן אֶת הַכֶּסֶף שֶׁל הַצְּדָקָה.. אוֹי, אֲנִי כָּל כָּךְ מִתְגַּעֲגֵעַ לַצְּדָקָה.." מֵאוֹתוֹ יוֹם קָרְאוּ לוֹ: "יוֹסָלֶ'ה קַמְצָן קָדוֹשׁ', וְכָךְ גַּם כָּתְבוּ עַל הַמַּצֵּבָה שֶׁלּוֹ..

יְלָדִים יְקָרִים, לָמַדְנוּ שֶׁאָסוּר אַף פַּעַם לִקְרֹא שֵׁם גְּנַאי לֶחָבֵר.. וְאִם תִּזָּהֲרוּ בָּזֶה כָּל הַחַיִּים שֶׁלָּכֶם, תִּזְכּוּ לְקַבֵּל שָׂכָר גָּדוֹל מֵה'. לַיְלָה טוֹב לָכֶם, שֶׁתִּזְכּוּ לַחֲלוֹם חֲלוֹמוֹת מְתוּקִים.. כֵּן, כֵּן, לֹא שָׁכַחְנוּ.. כַּמּוּבָן, נֹאמַר כָּעֵת יַחַד: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל". (וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים)