סיפור לפני השינה: רבי שמואל והמחצלת

מָה שְׁלוֹמְכֶם? (יְלָדִים - ) אֵיךְ עָבַר עֲלֵיכֶם הַיּוֹם? הִנֵּה אֲנַחְנוּ שׁוּב נִפְגָּשִׁים לְיַד הַמִּטָּה, אַתֶּם שׁוֹכְבִים יָפֶה וַאֲנַחְנוּ הַהוֹרִים יוֹשְׁבִים לְיָדְכֶם וְנֶהֱנִים בְּיַחַד. אַתֶּם בְּוַדַּאי יוֹדְעִים שֶׁה' נָתַן לָנוּ מִצְווֹת קְדוֹשׁוֹת. יֵשׁ מִצְווֹת מְיֻחָדוֹת לִילָדִים וְיֵשׁ מִצְווֹת מְיֻחָדוֹת לַהוֹרִים. אַחַת הַמִּצְווֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁיֵּשׁ לַהוֹרִים הִיא: לְחַנֵּךְ אֶת הַיְּלָדִים. וְאֵיךְ מְחַנְּכִים? עַל יְדֵי שֶׁלּוֹמְדִים תּוֹרָה בְּיַחַד. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ". וְזֶה מָה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים כָּל עֶרֶב, אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה בְּיַחַד. אֲבָל כְּדֵי שֶׁזֶּה יִהְיֶה מְעַנְיֵן ה' צִוָּה אוֹתָנוּ שֶׁזֶּה יִהְיֶה בְּצוּרָה שֶׁל סִפּוּר, כָּךְ אַתֶּם גַּם נֶהֱנִים וְגַם לוֹמְדִים תּוֹרָה.

מָחָר בָּעֶרֶב, יָחוּל יוֹם הַהִלּוּלָא שֶׁל שְׁנֵי צַדִּיקִים גְּדוֹלִים מְאֹד. אֶחָד מֵהֶם הוּא: הָרַמְבַּ"ם, רַבִּי מֹשֶׁה בֶּן מַיְמוֹן. וְהַשֵּׁנִי הוּא הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא. מִשְׁפַּחַת אַבּוּחֲצִירָא הִיא מִשְׁפָּחָה מְאֹד מְפֻרְסֶמֶת שֶׁל צַדִּיקִים. הַיּוֹם נְסַפֵּר לָכֶם אֶת הַסִּפּוּר שֶׁיַּסְבִּיר לָכֶם מָה פֵּרוּשׁ הַמִּילָה: "אַבּוּחֲצִירָא", וְלָמָּה קוֹרְאִים לַמִּשְׁפָּחָה הַזּוֹ כָּךְ? אֲבָל כַּמּוּבָן שֶׁלֹּא נַתְחִיל אֶת הַסִּפּוּר עַד שֶׁכֻּלָּם יַנִּיחוּ אֶת הָרֹאשׁ עַל הַכָּרִית וְיִהְיוּ בְּשֶׁקֶט..

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, חַי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל צַדִּיק גָּדוֹל שֶׁקָּרְאוּ לוֹ: רַבִּי שְׁמוּאֵל אֶלְבַּז. רַבִּי שְׁמוּאֵל הָיָה הוֹגֶה בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה. פַּעַם אַחַת, הָיָה צָרִיךְ רַבִּי שְׁמוּאֵל לִנְסֹעַ לְחוּץ לָאָרֶץ בִּשְׁבִיל מִצְוָה גְדוֹלָה. בַּזְּמַן הַהוּא עֲדַיִן לֹא הָיוּ מְטוֹסִים אֶלָּא רַק סְפִינוֹת שֶׁמַּפְלִיגוֹת בַּיָּם. רַבִּי שְׁמוּאֵל הֵכִין תִּיק עִם הַדְּבָרִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לַדָּרֶךְ: אֹכֶל, בְּגָדִים לְהַחְלָפָה וְכַמּוּבָן סִפְרֵי קֹדֶשׁ כְּדֵי לִלְמוֹד בַּדֶּרֶךְ. הוּא יָצָא לְכִוּוּן הָעִיר יָפוֹ שֶׁשָּׂם הָיָה הַנָּמָל. זְמַן רַב לָקַח לוֹ בִּכְדֵי לְהַגִּיעַ לְיָפוֹ כִּי לֹא הָיָה לוֹ כֶּסֶף לִנְסֹעַ בְּכִרְכָּרָה מְיֻחֶדֶת..

רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמְנָם הָיָה עָנִי מָרוּד בְּכֶסֶף, אוּלָם בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא יָדַע שֶׁה' נִמְצָא אִתּוֹ בְּכָל מָקוֹם וְלָכֵן לֹא פָּחַד מִשּׁוּם דָּבָר. תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהָלַךְ בַּנָּמֵל רָאָה סְפִינָה שֶׁעוֹמֶדֶת לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, הוּא הִסְתַּכֵּל לְתוֹךְ הַסְּפִינָה וְרָאָה שֶׁיֵּשׁ מַסְפִּיק מָקוֹם בַּסְּפִינָה גַם בִּשְׁבִילוֹ. הוּא נִגַּשׁ לְרַב הַחוֹבֵל וְאָמַר: "כְּבוֹד רַב הַחוֹבֵל, אֲנִי צָרִיךְ לְהַפְלִיג בַּסְּפִינָה לְצֹרֶךְ מִצְוָה, אֲבָל אֵין לִי כֶּסֶף. אוּלַי אַתָּה מוּכָן לְהַכְנִיס אוֹתִי בְּחִנָּם?" רַב הַחוֹבֵל הִתְפַּקֵּע מִצְּחוֹק: "חָה, חָה, חָה, מָה אָמַרְתָּ? בְּחִנָּם? מָה פִּתְאוֹם! אֵינֶנִּי לוֹקֵחַ אֲנָשִׁים בְּחִנָּם! מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲלוֹת לַסְּפִינָה צָרִיךְ לְשַׁלֵּם, וְאִם אֵין לְךָ - תִּשָּׁאֵר כָּאן!" רַבִּי שְׁמוּאֵל לֹא דָאַג כְּלָל, מָה עָשָׂה? הָיְתָה לוֹ מַחְצֶלֶת קְטַנָּה כְּמוֹ שָׁטִיחַ, הוּא פָּרַס אוֹתָהּ עַל הָרִצְפָּה, יָשַׁב עָלֶיהָ, פָּתַח אֶת אֶחָד הַסְּפָרִים שֶׁלּוֹ וְהִתְחִיל לִלְמוֹד..

רבי יעקב אבוחצירא

אַחֲרֵי שָׁעָה, נִשְׁמְעוּ שָׁלוֹשׁ צְפִירוֹת: "טוּוּוּוּ, טוּוּוּ, טוּוּוּוּ.." זֶה הָיָה הַסִּימָן שֶׁהַסְּפִינָה יוֹצֵאת לַדֶּרֶךְ.. כָּל הַנּוֹסְעִים עָמְדוּ עַל הַסִּפּוּן וְנוֹפְפוּ לְשָׁלוֹם לַקְּרוֹבִים שֶׁלָּהֶם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עַל הַחוֹף.. "שָׁלוֹם, נְסִיעָה טוֹבָה, הַפְלָגָה נְעִימָה.. תַּחְזְרוּ מַהֵר.." נִשְׁמְעוּ קְרִיאוֹת מִכָּל הַכִּוּוּנִים.. הַסְּפִינָה הִתְחִילָה לְהִתְרַחֵק מֵהַחוֹף אֶל תּוֹךְ הַיָּם הַגָּדוֹל. לְפֶתַע צָעַק מִישֶׁהוּ: "הֵי, תִּסְתַּכְּלוּ מָה יֵשׁ שָׁם.." כֻּלָּם הִסְתּוֹבְבוּ וְשָׁאֲלוּ: "מָה? אֵיפֹה? לְאָן לְהִסְתַּכֵּל?.." וְהָאִישׁ אָמַר: "תִּרְאוּ מִי מַפְלִיג מֵאֲחוֹרֵינוּ.. כֻּלָּם הִסְתַּכְּלוּ אֲחוֹרָה וּמָה הֵם רָאוּ? הֵם רָאוּ אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל אֶלְבַּז יוֹשֵׁב עַל הַמַּחְצֶלֶת שֶׁלּוֹ וְהַמַּחְצֶלֶת שָׁטָה עַל הַמַּיִם כְּאִלּוּ הִיא סִירָה.. "הֵי, מָה זֶה? אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא לֹא שׁוֹקֵעַ? זֶה מַמָּשׁ נֵס.." הֵם צָעֲקוּ לְרַב הַחוֹבֵל: "בֹּא, בֹּא מַהֵר, תִּרְאֶה אֵיזֶה נֵס קוֹרֶה כָּאן..." רַב הַחוֹבֵל רָץ מַהֵר וְרָאָה אֵיךְ רַבִּי שְׁמוּאֵל (שֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִפְנֵי כֵן לַעֲלוֹת בְּחִנָּם) יוֹשֵׁב עַל הַמַּחְצֶלֶת וְשָׁט בַּיָּם אַחֲרֵיהֶם.. הוּא הִתְחִיל לִצְעֹק לוֹ: "אֲדוֹנִי, אֲנִי מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה. לֹא יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה אִישׁ קָדוֹשׁ, בֹּא, בֹּא אֵלֵינוּ לַסְּפִינָה אֲנִי מוּכָן לָקַחַת אוֹתְךָ בְּלִי כֶּסֶף.."

אוּלָם, אֲפִילוּ שֶׁרַב הַחוֹבֵל צָעַק חָזָק, רַבִּי שְׁמוּאֵל לֹא שָׁמַע אוֹתוֹ וַאֲפִילוּ לֹא הֵרִים אֵת הָעֵינַיִם מֵהַסֵּפֶר. הוּא הִמְשִׁיךְ לִלְמוֹד בְּנַחַת עַל הַמַּחְצֶלֶת. הַסְּפִינָה שָׁטָה בֵּין הַגַּלִּים, וְאַחֲרֶיהָ הַמַּחְצֶלֶת, מַמָּשׁ כְּאִלּוּ הִיא קְשׁוּרָה אֵלֶיהָ בְּחֶבֶל.. וְכָךְ הָיָה עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַחוֹף. כְּשֶׁיָּרְדוּ מֵהַחוֹף נִגַּשׁ רַב הַחוֹבֵל לְרַבִּי שְׁמוּאֵל אֶלְבַּז וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה.. הוּא סִפֵּר לְכֻלָּם עַל הַנֵּס שֶׁקָּרָה, וְכֻלָּם כִּבְּדוּ אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל מְאֹד מְאֹד.

מֵאוֹתוֹ יוֹם בִּמְקוֹם רַבִּי שְׁמוּאֵל אֶלְבַּז, הִתְחִילוּ לִקְרֹא לוֹ רַבִּי שְׁמוּאֵל אַבּוּחֲצִירָא. לָמָּה? כִּי פֵּרוּשׁ הַמִּילָה "אַבּוּ" - זֶה אַבָּא, וְ"חֲצִירָא" - זֶה מַחְצֶלֶת, וְהַכַּוָּנָה הִיא: הָאַבָּא שֶׁל הַמַּחְצֶלֶת.. זֵכֶר לְסִּפּוּר הַמַּחְצֶלֶת שֶׁשָּׁטָה עַל הַמַּיִם.

לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים, הֻצְרְכוּ יְהוּדֵי יְרוּשָׁלַיִם לִשְׁלֹחַ שָׁלִיחַ לָעִיר קוּשְׁטָא כְּדֵי לֶאֱסוֹף כֶּסֶף לַעֲנִיֵּי יְרוּשָׁלַיִם. הַחֲכָמִים עָשׂוּ הַגְרָלָה וְיָצָא הַגּוֹרָל עַל רַבִּי שְׁמוּאֵל שֶׁיֵּלֵךְ. הוּא עָלָה לַסְּפִינָה, נִגַּשׁ לְרַב הַחוֹבֵל וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "תֹּאמַר לִי, מָתַי נַגִּיעַ הַיּוֹם לְקוּשְׁטָא?" רַב הַחוֹבֵל חָשַׁב שֶׁהוּא הִשְׁתַּגֵּע: "הַיּוֹם? לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת! קוּשְׁטָא נִמְצֵאת בְּטוּרְקְיָה וְהַהַפְלָגָה לְטוּרְקְיָה לוֹקַחַת כַּמָּה שָׁבוּעוֹת!?.." רַבִּי שְׁמוּאֵל יָשַׁב בַּפִּנָּה וְלָמַד תּוֹרָה, לְאַחַר כַּמָּה דַקּוֹת שׁוּב קָם וְשָׁאַל: "מָתַי אַתָּה רוֹצֶה לְהַגִּיעַ הַיּוֹם לְקוּשְׁטָא?" רַב הַחוֹבֵל צָחַק: "הָיִיתִי רוֹצֶה לְהַגִּיעַ בַּלַּיְלָה אֲבָל אִי אֶפְשָׁר.. תַּעֲזֹב אוֹתִי בְּשֶׁקֶט.." רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר: "בַּלַּיְלָה זֶה לֹא טוֹב, כְּדַאי שֶׁנַּגִּיעַ אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם.." רַב הַחוֹבֵל כְּבָר לֹא הִתְיַחֵס אֵלָיו, הוּא שָׂם אֶת הָרֹאשׁ לָנוּחַ מְעַט. פִּתְאוֹם, תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהוּא נָח.. הִתְחִילָה הַסְּפִינָה לָשׁוּט בִּמְהִירוּת אַדִּירָה, הִיא עָבְרָה נָמֵלִים וְחוֹפִים וְתוֹךְ כַּמָּה שָׁעוֹת עָצְרָה בַּנָּמֵל שֶׁל קוּשְׁטָא.. רַב הַחוֹבֵל הִתְעוֹרֵר, הִסְתַּכֵּל לַצְּדָדִים וְלֹא הֶאֱמִין.. "הֵי, אֵיפֹה אֲנַחְנוּ?.." אָמְרוּ לוֹ הַנּוֹסְעִים: "מָה, אֵינְךָ מַכִּיר אֶת הַנָּמֵל שֶׁל קוּשְׁטָא??" פִּתְאוֹם הוּא הֵבִין שֶׁרַבִּי שְׁמוּאֵל הוּא אִישׁ קָדוֹשׁ...

יְלָדִים יְקָרִים, יֵשׁ עוֹד הַרְבֵּה סִפּוּרִים עַל רַבִּי שְׁמוּאֵל, אֲבָל סִפַּרְנוּ לָכֶם רַק שְׁנַיִם כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ מִי הָיָה רֹאשׁ מִשְׁפַּחַת אַבּוּחֲצִירָא, מָחָר בְּעֶזְרַת ה', נְסַפֵּר לָכֶם עַל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא. שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם לַיְלָה טוֹב וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים תָּגֵן עֲלֵיכֶם. כָּעֵת, נֹאמַר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל". (אַבִּיר יַעֲקֹב)