מדוע התורה מצווה להקריב בהמות לקורבן?

"מדוע היו מקריבים קורבנות בעבר, האם אלוקים צריך קורבנות? האם זה לא מזכיר את עבודת האלילים שהיו מקריבים להם זבחים ?"
 

"אולי תוכל להסביר עניין קרבנות במקדש, הרי לעבוד את ה' זה עניין עבודה בלב, תפילה ותשובה, ללמוד תורה, למה לשחוט בהמות ולשורפם על המזבח?"

* * *

שלום וברכה,
היהדות מלמדת אותנו שהראשונים להקריב קורבנות היו בניו של האדם הראשון - קין והבל. גם נח הקריב קורבנות והוא היה אבי כל האנושות כולה. עובדי האלילים הם בעצם תרבויות שאיבדו את המקור האלוקי למעשה הקרבת הקורבנות, ושכחו למי עליהם להתפלל, וממי יש לבקש מחילה וישועה.

בימינו הקורבנות מזוהים מיידית עם עבודת אלילים ו"פולחנים פרימיטיביים". אך מי שחושב על כך ברצינות, ישים לב כי מבחינה טכנית - קורבנות אינם שונים משחיטה, שבה אוכלים את בשר הבהמה. כבשים נאכלים בין כה וכה על ידי בני אדם, וגם בטבע על ידי בעלי חיים אחרים (רוב הקורבנות היו נאכלים, כך שהם אינם שונים כלל מהבשר שאנו אוכלים היום. כל ההבדל הוא שאיננו רואים את הבהמות נשחטות כיום). שחיטה והקרבת קורבנות הינן זהות: בשני המקרים שוחטים את הבהמה, צולים אותה על האש, ואוכלים אותה. הקרבת קורבן היא שחיטה כשרה של בהמה, רק שיש בה תכלית מיוחדת, אותה נבאר.

היהדות מלמדת אותנו כיצד לרומם גם את המעשים החומריים השפלים של העולם הזה, ולמצוא בהן כוונה ותכלית אלוקית. בעולם הזה אנו יצורים בעלי גוף, שצריכים לאכול ולשתות. וייחודיותה של היהדות משאר הדתות, הוא במצוות שמרוממות את האדם מתוך החומר ובאמצעות החומר, ולא על ידי ההתכחשות לו.
הערבים הפכו את התאוות לעיקר, ואת הרוחניות לטפל, בעוד הנוצרים והבוהיסטים התנזרו מהחומר, דבר שהביא לאפטיות ואף לחטא.
היהדות מציעה את דרך האמצע, את האופן הנכון שבו נשתמש בבריאה באופן מועיל ולא מזיק. ראה בבקשה פה את הדוגמה עם ראש הישיבה:
https://www.hidabroot.org/he/article/94819
כך לדוגמה, כאשר היהודי מברך על בשר בכוונה, ומתכוון להודות ליוצרו באמצעות סעודת מצווה, על ידי הכבוד שבסעודה זו, ובאמצעות ההודיה על ההנאה שניתנה לנו מאת בוראנו, יש בכך התרוממות רוח, והתקרבות אל השם יתברך. כך גם במצוות הקורבנות היתה התרוממות רוחנית מיוחדת.

מהי המטרה של מצוות הקורבנות?

תחילה חשוב להדגיש את המובן מאליו, שהקב"ה לא צריך את הקורבנות לעצמו, כי מי שחושב שהקורבן נועד לתת איזו "מתנה" לקב"ה, טועה טעות גדולה, שהרי הקב"ה הוא אינסופי וכל העולם שלו, ואין האדם יכול לתת לו דבר. בספר שמואל א´ (פרק טו) אומר הנביא לשאול המלך: "החפץ ל-ה´ בעולות וזבחים, כשמוע בקול ה´?! הנה שמוע מזבח טוב, להקשיב מחלב אילים". גם בספר ירמיה (ז-כב) אומר הנביא בשם ה´: "כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציאי אותם בארץ מצרים על דברי עולה וזבח כי אם את הדבר הזה צויתי אותם לאמר: שמעו בקולי".
הקב"ה אמנם קיבל מאתנו עולות וזבחים, אך הוא אינו זקוק להם חלילה. האדם הוא שזקוק להם .

הזבחים הם אמצעי להתקרב להשם, אך בראש ובראשונה רוצה ה´ בלבו הטוב של האדם, שהאדם יקיים את רצונו יתברך

הנביאים כמובן לא זילזלו בקורבנות חלילה. שמואל הנביא אמר "החפץ לה' בעולות ובזבחים" - בהקשר מסויים מאוד, שנוגע לחטאו של שאול שלא שמע בקול ה'. גם ישעיהו וירמיהו דיברו כנגד קבוצה ספציפית מאוד של עשירים בתקופתם אשר היו חוטאים ופושעים נגד אלמנות ויתומים, והיו חושבים שהכל יכופר להם בעולות ובזבחים. צריך לקרוא את הפרקים בהקשרם כדי להבין את כוונתם. התורה כידוע דורשת את הקורבנות בפירוש (עולות, שלמים, זבחים ועוד), וזו גם היתה מטרתו העיקרית של בית המקדש לכפר בעד העם ולקדשו באמצעות הקורבנות. הנביאים כמובן כיבדו מאוד את בית המקדש והכירו במעמדו, והם התבטאו רק נגד הרשעים שהיו משתמשים בקורבנות כתירוץ כדי להמשיך לחטוא.

אך ודאי שהיתה חשיבות גדולה לקרבנות. קורבנות הרי היו מראשית הבריאה, אף לפני שהותר לאכול בשר: קין והבל הקריבו קורבנות כדי להתקרב לה', וגם נח הצטווה להקריב קורבנות.

אמנם יש המקשים מן הטעם שהציע הרמב"ם, שהקורבנות ביהדות נועדו להחליף את מנהג הקורבנות של עובדי האלילים, אך למעשה, הרמב"ם כתב שזהו לא הטעם העיקרי מאחורי עבודת הקורבנות, אלא רק אחד הטעמים לדבר (ראו מורה נבוכים חלק ג', פרק מו). במיוחד בנושא הקורבנות, כתב הרמב"ם שאינו יודע את הטעם האמיתי, מרוב עומקו. עוד כתב הרמב"ם שם: "כל עבודת המקדש והקרבנות נועדו להשפיע על נפשות האנשים ולעוררם לתשובה, שאנו עושים מעשים המסלמים השלכת והרחקת מעשינו הרעים, ומתחייבים שלא נשוב לעשותם, אנו משרישים בנפשנו את הצורך להישמר שלא נשוב לכסלנו עוד". ולפיכך תהיה חשיבות גדולה לקורבנות גם לאחר בניית המקדש השלישי (- מתוך הספר "מורה נבוכים להרמב"ם על התורה", בהוצאת מוסד הרב קוק, מאת הרב דוד מקובר).

כיצד הקרבן היה מקרב את האדם לה'?

לא מן הסתם נקרא הקרבן בשמו. קורבן נקרא כך מלשון "קירבה", כי באמצעות הקורבן מתקרב האדם להשם. כל המקריב קרבן, מרגיש כאילו שהוא עצמו היה אמור להיות הקרבן על חטאיו הפרטיים - וכך מתכפר חטאו.  האדם היה רואה עצמו בתור הקרבן, וחש באופן מוחשי כיצד הוא מקריב את גופו לפני ה' על המזבח. חוויה עוצמתית זו היתה עושה רושם עמוק מאוד בנפש, וגם היתה מגלה לאדם עד כמה חשובים וחמורים מעשיו לפני ה'. בכך היא מחברת את האדם לבוראו באופן עמוק ביותר, בדומה לברית המילה שסימנה "חרוט" על הגוף. אך מדובר בחוויה רוחנית שלא ניתן להמחיש לאדם בן ימינו, כי מאז בית המקדש נחרב, איבדנו את יכולתנו להבין את חשיבות הקרבן, ואת עוצמת החוויה שהיתה בה לנפש המקריב.

כמובן שאם האדם היה מקריב קרבן מתוך מחשבה מוטעית שה´ הוא שזקוק לקורבן, אז לא היה ערך לקורבנו והוא לא היה רצוי לפני הקב"ה. רק אדם המקריב קורבן מתוך כוונה להכניע את עצמו לפני הקב"ה ומתוך הכרה בכך שהאדם הוא שזקוק לקרבן כדי להתקרב באמצעותו לקב"ה, זהו הקרבן הרצוי - ועל ידו הוא היה מתקרב לבורא עולם. הקורבן הוא האמצעי הטוב ביותר להראות את אהבתנו לקב"ה, כי יש בו גם הקרבה פיזית וגם הקרבה נפשית.

מכיוון שבית המקדש חרב, לצערנו לא ניתן בימינו להתקרב לה' באמצעות קורבנות, ולכן אנו מצטערים ומבקשים שיבנה בית המקדש השלישי במהרה, כדי שנוכל להכות על חטא ולחזור לימי הטהרה והקירבה החשובה לבוראנו. מאז חורבן בית המקדש, התפילות מחליפות את הקורבנות, כי הן הדבר שהכי קרוב להן כדי להכיר במעמדנו לפני ה', ולכפר על חטאי עם ישראל. התפילה בימינו מקרבת את האדם לבוראו כמו הקורבן. אך אנו עדיין זקוקים לעבודה מעשית כדי להתקרב בכל רמ"ח אברינו ושס"ה גידנו להשם אלוקינו, לכן אנו מבקשים בתפילת שמונה עשרה: "והשב את העבודה לדביר ביתך" (כלומר החזר את עבודת הקורבנות לבית המקדש שיבנה במהרה בעז"ה).

ומהי התכלית הגדולה ביותר שיש בעולם הזה, אם לא להתקרב אל ה'?
בעלי החיים נבראו לתכלית האדם ומעשיו. ללא האדם, לא היו נבראים בעלי חיים בעולם.
את רוב הקורבנות שוחטים ואוכלים, כך שבשרם לא שונה מהבשר שאנו שוחטים כיום בין כה וכה, רק שבאמצעות הקורבן השחיטה הזו היתה מקבלת משמעות רוחנית גדולה ונעלה.
בבקשה קרא את הכתבה הזו בעיון לגבי הצורך והצער של בעלי חיים:
https://www.hidabroot.org/he/article/82824

לאחר שתסיים לקרוא את הכתבה לעיל, בבקשה חפש בקישור הבא את הכותרת "האם בעלי חיים סובלים כבני אדם?":

https://www.hidabroot.org/en/node/90810

שלך בברכה,
דניאל בלס