פרשת בלק
אשרינו שיש לנו רבי כזה...אברהם אבינו
שני בתי מדרש יש בעולם: זה של אברהם אבינו, וזה של בלעם הרשע. כדי להשתייך לבית המדרש הראשון, אין די בכך שאנו צאצאי אברהם
- הרב מנחם יעקבזון
- פורסם ט"ו תמוז התשע"ה
במסכת אבות פרק ה' נאמר: "כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו - מתלמידיו של אברהם אבינו ושלשה דברים אחרים - מתלמידיו של בלעם הרשע: עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו, עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע."
ובכן אברהם איננו רק 'אברהם אבינו', אלא אם נזכה הוא גם יהיה 'אברהם רבינו' - ואנו נהיה תלמידיו באורח החיים ובעיצוב האישיות.
עובדת היות אברהם אבי האומה איננה רק פרט היסטורי או גנאלוגי: היא מגדירה תכונות אופייניות לאומה העברית המתייחסת לאברהם. בתלמוד נאמר כי "כל המרחם על הבריות - בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו, וכל מי שאינו מרחם על הבריות - בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו" (מסכת ביצה דף ל"ב). הרחמנות, אם כן, היא חלק מהתורשה שקיבלנו מאברהם אבינו - תכונה מולדת בקרב צאצאי אברהם, בני העם היהודי. לעומת זאת, המידות המוזכרות במסכת אבות – עין טובה, רוח נמוכה, נפש שפלה – אינן מולדות. מי שמתברך בהן מוגדר 'תלמיד' של אברהם אבינו. בנידון זה, אברהם הוא רבינו. אנחנו יכולים ללמוד ממורשתו, אך תכונות אלה אינן תורשתיות.
מהי הפך דרכו של אברהם אבינו? דרכו של בלעם, עליו מספרת פרשת השבוע שלנו. בלעם היה נביא האומות והורה להם דרך שהתבססה על שלושה אלמנטים: עין רעה – צרות עין, רוח גבוהה – שחצנות וראוותנות, ונפש רחבה – חמדנות לנכסי חומר שלעולם אינה אומרת די.
(צילום: גרשון אלינסון / פלאש 90)
בפרמטרים אלה לא די להסתמך על היותנו בני אברהם. צריך לגלות אקטיביות, להיות 'תלמידיו', ללכת בדרכיו בפועל. אם לא נעשה כן, נמצא את עצמנו הולכים בדרך ההפוכה, דרכו של בלעם.
כיצד נראה עולם המאמץ את עקרונותיו של בלעם? בסדום ראינו את התגלמות צרות העין, שהופכת לשיטה ולדרך חיים. במידה מסוימת, קפיטליזם קיצוני מתקרב לדרכה של סדום הגורסת: 'שלי שלי ושלך שלך' – התרחקות מעין טובה השמחה בטובת הזולת. 'הרוח הגבוהה', יהירות ושחצנות עד בלי די, התגשמו בדמותם של הנאצים שראו צורך להכריז על עצמם כ'גזע עליון' נעלים על כל שאר הברואים. ובאשר ל'נפש רחבה' – הרי שהחמדנות והרדיפה אחרי נכסים חומריים הייתה ועודנה ליבת החיים בעולם המערבי .
התבונות בתרבות הישראלית העכשווית תובל אותנו למסקנה המצערת, לפי היא קרובה יותר לבית מדרשו של בלעם מאשר לבית מדרשו של אברהם אבינו. יהירות, חמדנות וצרות עין ניכרות מכל פינה. את מידת הרחמנות התורשתית אמנם בדרך כלל לא איבדנו, אך כשמדובר במורשת, ולא בתורשה, אנחנו מתרחקים מדרכו של אבי האומה.
אין ספק שרק חיבור למורשת אברהם אבינו, הכוללת את הנאמנות לתורת ה', יכול לספק רשת הגנה מפני המשך ההידרדרות הזו, והציבורים הנאמנים לתורה ומצוות יוכיחו. שם, גם אם השלמות עדיין רחוקה, עדיין ניתן לפגוש שם בתכיפות גבוהה דוגמאות של עין טובה לזולת, צניעות, והסתפקות במועט...
דרכו של אברהם אבינו היא לא רק מתכון לחיי העולם הבא, אלא גם סוד האושר בעולם הזה. כפי שמוסיפה ואומרת המשנה באבות "מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע: תלמידיו של אברהם אבינו אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא..." אכן, תלמידי אברהם אבינו יכולים להכריז: 'אשרינו שיש לנו רבי כזה'.
מעובד מדברי הרב מנחם יעקובזון, ראש ישיבת 'מאור יצחק' במושב חמד
הטור מתפרסם לעילוי נשמת מנחם ורחל שרעבי ע"ה.