עדן הראל: "הגעתי למקום שבו אני עומדת ומספרת את הסיפור שלי, כשה’ בתוכו. זוהי זכות"

חיפוש בסיסי באמצעים הטכנולוגיים של ימינו יכול להעלות חיים שלמים של אדם, אבל ספק אם תצליחו למצוא מישהי בארצנו הקטנה שעברה גלגולים רבים כל כך, כמו עדן הראל. עבורי עדן מהווה סמל. סמל לדור שחיפש בקצוות של עולם, בין מנזרים בודהיסטים של הודו החמה, לחנויות יוקרה בשדרה הכי קרה של לונדון. כשעולות שאלות ומחפשים, במרץ, ביגיעה ובשקיקה - בסוף מוצאים את התשובה.

בחייה של עדן אין רגע דל. כיום היא מתגוררת ברמת השרון, רעיה לעודד מנשה ואם לחמישה ילדים. עסוקה ופעלתנית, בין היתר כמראיינת ומנחה בחסד עליון. על אף פעילותה המגוונת והתוססת, אין ספק שהתפקיד הציבורי החשוב ביותר שלה כרגע, קשור בבחירתה לצאת מארון הקודש, ולספר את סיפור חזרתה בתשובה ("קיבלתי את ברכתו של הרב שלי לעשות זאת"). אבל היא לא לבד. במהלך השנה האחרונה עובדים עדן ועודד במשותף על מופע זוגי חדש בשם "רואים עין בעין", שצפוי לעלות החודש. במופע, הזוג הכי מסקרן והכי ישראלי שיש, משתף את הקהל בסיפורים מהחיים על זוגיות, תשובה, ילדים ועבודה, באופן בו כל מי שחי בארץ הזו יכול להזדהות עימם, להתרגש ולצחוק. כל המופעים לחודש הקרוב כבר הוזמנו מראש, למקרה שתהיתם.

גל הסקרנות שגוררת איתה עדן לגבי החזרה בתשובה, הוא מהעוצמתיים שנראו במחוזותינו, ועדן מספקת את הסחורה בסבלנות ובאהבה, חדורת אמונה בדרך המאירה לה. בחודשים האחרונים הפכה עדן למרצה מבוקשת בתחום, ולאחרונה חברה ל"הידברות", תוך שהרצאותיה ממלאות אולמות שלמים בקהל סקרניות. הסיפור שתקראו כאן הוא רק קצה המזלג לסיפור המרתק אותו היא מספרת בכנסים, ובכל זאת, מבעד למילים ניתן לראות כיצד חוט שני עדין שוזר את כל חוויותיה לכדי שרשרת מפוארת של תהליך רוחני עמוק ומחזק.

אני שומעת את סיפור חייה, מביטה אל תוך עברה, ושמה לב לדבר מופלא שעולה מתוך מילותיה - כל סיפור על תקופה מסתיים באותו טון: מחוייך, מפוייס ומוקיר, כאילו מאז ומעולם היתה מודעת לזו אשר מלווה אותה לכל מקום - ההשגחה העליונה.

כשהייתה בת שנתיים אביה נטש לחו"ל, והיא גדלה עם אם חד הורית ושני אחים, שבעקבותיהם הגיעה בגיל 11 לפנימייה. כשאני שואלת אותה אם ספגה שם ערכים יהודיים, היא צוחקת. "לא. ממש לא". אבל היה מי שראה אותה, והם היו בקשר טוב ממה שחשבה. "בתור ילדה תמיד הייתי עושה התבודדות, מבלי לדעת שזה מה שזה. הייתי הולכת לשדות מאחורי הפנימייה ומדברת בקול עם השם, שואלת אותו שאלות. תמיד הרגשתי שדברים מסתדרים בשבילי, ואפילו כשאני מסתבכת, איכשהו בסוף - אני יוצאת מזה נקייה".

בגיל 17 עדן הראל עוזבת את הפנימייה ומגיעה לתל אביב. היא עובדת בבר, וחיה את חיי העיר הגדולה על כל המשתמע מכך. "היו כמה רגעים שחוויתי חוויות לא נעימות. אני מעדיפה לא לפרט, אבל זו באמת השגחה פרטית שהצילה אותי ושמרה עליי", היא מספרת. כעבור שנה, כשהרגישה שגם העיר הגדולה כבר קטנה עליה, החלה לטפס מאודישן לאודישן, עד לפסגה, בה נבחרה למגישה הישראלית הראשונה בהיסטוריה של ערוץ המוסיקה האירופאי MTV. תוך זמן קצר, הילדה מהפנימייה הופכת לאחת הנשים המפורסמות בעולם, ולא נותר זכר לחיים הסגפנים שחוותה. כסף, תהילה, חברים מפורסמים, ומסיבות לצד האנשים המשפיעים ביותר בעולם, הפכו לשגרת חייה. חצר המשחקים הזו, אמנם הייתה גדולה יותר מהחצר שהציעה הפנימייה, אבל גם שם היא לא מצאה את השקט. היא החלה מסע לחיפוש אחר רוח, כשבשיאו החליטה לעבור לגור במנזר בודהיסטי בצפון הודו.

איך הגעת לבודהיזם?

"אז, בזמנו, חייתי באנגליה, ורציתי קצת שקט בתוך הבלגאן, אז התאמנתי הרבה ביוגה ובמדיטציות. יום אחד, חברה סיפרה לי על מנזר בודהיסטי בלונדון. הסתקרנתי והלכתי לביקור. בהרצאה הסבירו לנו שהם שלוחה קטנה של מנזר גדול בסקוטלנד. החלטתי לנסוע לשם לראות מה זה. נסענו והתאהבתי בפשטות: אורח חיים קהילתי, משהו מאוד מאוחד, כולם חיפשו שקט פנימי ואני מאוד התחברתי. הייתי מגיעה לשם הרבה. חיפשתי רוח בעולם החומרי בו חייתי, עד שלבסוף החלטתי לעזוב את  MTV" .

באחד מראיונותיה היא מספרת: "כשאת מתחילה להרגיש עצבות מהדבר שאת עושה – זה סימן שמיצית. ואני הייתי בעצבות. הוזמנתי למסיבה, שמעצבת העל, דונטלה ורסצ'ה, עשתה לזמרת מדונה באיטליה. אני לא אשכח את זה. הייתי בת 21. זה היה משהו מאוד מצומצם וקטן, ואני הוזמנתי. היו שם רק מפורסמים, רק זמרים, רק כוכבים ענקיים. אני זוכרת את עצמי נכנסת לשירותים הכי מפוארים, הכי מדהימים, מסתכלת על עצמי במראה ואומרת: את אמורה להתרגש עכשיו, אבל אני לא... זה לא עניין אותי, לא סחף אותי. עוד ערב בחיים שלי, זה מה שזה היה. שם, בשירותים אצלה, הבנתי שאני מוכנה לדבר הבא".

כך עזבה את אנגליה ואת חיי התהילה, ארזה את העולם המערבי לתוך מוצ'ילה, ונסעה לשנה במזרח הרחוק. "החלטתי לנסוע לטרק בנפאל עם כל החבר'ה. גייסנו שם כספים לילדי טיבט. אחר כך חייתי במשך שנה במנזר בודהיסטי, הפעם בהודו. קרו לי בטיול הזה דברים מדהימים. עברתי שם הרבה חוויות רוחניות, ורק היום אני מבינה ויודעת שזה הכול היה בהשגחה".

מה היית אומרת לבחורה בת 22 שהייתה אומרת לך שהיא רוצה להיכנס למנזר בודהיסטי?

"הייתי מסבירה לה מה זה נשמה יהודית. תראי, מה שאני יודעת היום, לא ידעתי אז, אבל אני מאמינה שבסוף הכול לטובה. אנשים עושים את הבחירות שלהם וחווים את החוויות שלהם, אבל אין לי ספק שהייתי מנסה להניא אותה מזה, כי אני יודעת מה זה, הייתי בהודו. מעבר לזה שזה לא המקום הנכון שיכול לתת לך אושר אמיתי ולמלא את הנשמה, גם לא כל אחד יכול להכיל את מה שקורה שם. הרבה אנשים חוזרים משם לא בסדר".

כעבור שנה בהודו, ואחרי שבע שנות נכר, עדן אורזת את מטלטליה וחוזרת ארצה, היישר לחברתה במצפה רמון. אם כבר ישראל - אז שיהיה שקט שקט. במצפה היא מכירה את מי שעתיד להיות בעלה הראשון, מוסיקאי מקומי מוכשר, חוזר בתשובה בתחילת דרכו. על אף שעדן נמצאת במקום שונה מאוד ממנו מבחינה דתית, השניים מתחתנים, מביאים לעולם ילד, ומתגוררים במצפה רמון. אך, הקשר לא צולח.

על אף שחווית הגירושים קשה וכואבת, את חושבת שהתקופה הקצרה ההיא פתחה לך איזושהי דלת לעולם הזה?

"בטוח. אני בטוחה בזה בוודאות. זו הייתה פעם ראשונה שנחשפתי ליהדות ממקום יפה. גרנו במצפה רמון, ויש שם קהילה מקסימה של חוזרים בתשובה. כולם היו בתחילת הדרך, היה משהו נורא יפה ביחסים החמים ובמשפחתיות הזו. מה שמשך אותי הייתה התמיכה הקהילתית הזאת, החברות. כולם שם עושים מוסיקה וזה היה נורא מקסים בעיניי, למרות שלא החזקתי שם יותר מידי זמן מעמד. אחרי שלושה חודשים עזבנו את מצפה, ובהמשך הקשר הזוגי לא צלח, אבל זו הייתה תקופה מאוד מיוחדת, אין ספק".

אפשר לומר שתהליך ההתחזקות שלך התחיל שם?

"זה התחיל ולא התחיל, כי היה שם משהו שקצת סגר אותי. עוד לא מצאתי את העומק, ולא כל כך ידעתי איך למצוא אותו. זה היה נראה לי שטחי מדי. הייתי לבד, בלי יד מכוונת ומסבירה. בגלל זה, כשאני באה ועושה הרצאות להידברות, אני מתעניינת במסגרת בה נמצאות הבנות שמגיעות לכנסים ויושבות בקהל. נורא חשוב לי לדעת שיש להן את התמיכה הזו בתהליך אותו הן חוות, כי זה הליך מורכב אפילו ברמה הכי פשוטה. לדוגמא, לפני חמש שנים, כשעשיתי מטבח כשר, היו הרבה שאלות שצצו בכל רגע. הרי לא שייך להתחיל להתקשר לרב כל רגע ולשגע אותו, אז דווקא במקום הזה הקהילה היא משהו שמאוד עוזר. למזלי הייתה לי חברה טובה, ג'סיקה הלפרין, שהנחתה אותי בכל עניין הכשרויות, ואני מעריכה אותה מאוד על זה".  

לאחר הגירושים עדן חוזרת לתל אביב עם בנה הבכור, ומסתגרת בביתה. "עברתי תקופה לא פשוטה בכלל". בתכנית אותה היא מנחה, היא מראיינת את מי שעתיד להיות בעלה, מנחה ערוץ הילדים, עודד מנשה. הניצוץ ניצת, אך דרכיהן מתפצלות. כעבור מספר ימים, תוך שחברתה צופית (גרנט) משכנעת אותה לצאת מביתה לעולם הגדול, היא פוגשת בו באקראי כשמגיעה לאירוע, ומתבדחת עמו שהוא שוב נעלם בדיוק ברגע שהיא מגיעה. "תני לי את הטלפון שלך, ואני נשבע שלעולם לא אעלם לך יותר בחיים", הוא אומר. היא מספרת זאת וצוחקת, "אז הוא לא ידע שכשאדם נשבע, בשמיים רואים בו מחויב", והוא אכן התחייב. כעבור שנה הזוג מייסד יחסיהם לאחד הקשרים היפים והיציבים ביותר בעולם הבוהמה. על פניו הם נראים שונים מאוד, אך מקורבים אליהם מעידים שהם דומים יותר משנדמה. כיום, לאחר 8 שנות נישואין מוצלחות ומופע משותף, השאלה המתבקשת ביותר עולה.

מה הסוד של הזוגיות המיוחדת שלכם?

"טהרת המשפחה. בלי שום ספק. זכינו לשמור טהרת המשפחה מהיום הראשון. זה תמיד היה בינינו, וזה שומר על הקשר, על החיבור, על הגעגוע האחד לשנייה. אני רואה זוגות נשואים, ולא מבינה איך אפשר בלי זה".

חיפשת את הרוח בכל כך הרבה מקומות בעולם, ולבסוף כשהתחלת ללמוד יהדות, מצאת את מקומך. מה היה שונה בזה מכל מה שהכרת?

"הרבה דברים, אבל דבר אחד בטוח - אם לא הייתי מרגישה שהצמא מתמלא, לא הייתי נשארת. מניסיון, כשהצמא לא מתמלא - זה אומר שזו לא האמת. ואני חיפשתי אמת. בניגוד לדברים אחרים, ביהדות יש תשובות לכל. כל מה שאין לי תשובה עליו, זה לא משום שאין, אלא משום שלא מספיק חיפשתי ובדקתי. יש תשובות לכל, השאלה האם אני חקרתי ובדקתי בכל הספרים האפשריים".

את האמת הזאת שהביאה אותך להתחזקות, השגת דרך חקירת ספרי קודש?

"כן, אבל אני לא עושה את זה עם עצמי - פותחת ספרים ומפרשת אותם, ממש לא. להיפך אני חושבת שצריך להיזהר מהדברים האלה. אני הולכת לשיעורים של הרב יובל הכהן אשרוב ושומעת את השיעורים שלו כבר שמונה שנים באדיקות, באינטרנט ואיפה שאני יכולה. בלי יד מכוונת הולכים לאיבוד ואפשר לפרש את הספרים בצורה מאד מעוותת".

ההרצאות שלך מאוד מחזקות בנות. האמנת שתחזרי בתשובה ותשפיעי על בנות מתוך סיפורך האישי?

"ממש לא, הייתי די אנטי. לא אהבתי דתיים, אבל חזרה בתשובה זה תהליך אישי. החיפוש הוא אישי. מישהי יכולה לבוא ולשאול שאלות ואני יכולה לענות, אבל אני לא בעניין של להחזיר אף אחת בתשובה, כי אין דבר כזה 'מחזירים בתשובה'. יש 'חוזרים בתשובה'. כמובן שזה מאוד עוזר כשיש לך על מי להישען, על מי ליפול, ויש מי שמדריך, אבל העבודה הפנימית צריכה להיעשות לבד".

זה ודאי מאתגר לעשות עבודה פנימית רוחנית כשיש לכם ילדים שתלויים בכם.

"כן. החיים כל הזמן מזמנים לנו אתגרים כאלה ואחרים. חיים עם ילדים זה מאתגר. זה דורש תשומת לב וחוסן לעבור מהמורה כזו או אחרת. בגלל זה התהליך שלי הוא מאוד ארוך ואיטי. חשובה לי ההבנה מה זה אומר בעומק, ולא רק בפשט. מבחינה דתית, השבת מאוד כיפית לי. המשפחתיות ממלאת אותי בצורה מדהימה".

את מסתכלת על העבר שלך בחרטה?

"לא. זה המסלול שזימן לי בורא עולם, וגדלתי ממנו. קיבלתי יכולת להבין הרבה אנשים בגלל כל הדברים שעברתי. תראי למשל את עודד, איך הוא גדל ואיך אני גדלתי. ההורים שלי גרושים, ההורים שלו ביחד וגרים עדיין באותה דירה. הוא למד בבית ספר אליאנס, אני בפנימייה, הוא היה בתיאטרון צה"ל, היה בערוץ הילדים 15 שנה, חיים מאד שפויים ומסודרים, הכול נורא שמור.  ואני... איפה... כולי ילדה שעברה מעיר לעיר כל שנה, לא נשארת בשום מקום, לא יציבה. אבל דווקא בגלל זה, כשהוא פוגש אנשים מסוימים, יכולת החיבור שלו שונה משלי. לי יותר קל. אני גם לא אוהבת את המקום הזה של לחזור בתשובה ואז לומר 'אוי, מזעזע מה שהיה'. הכול היה בהשגחה פרטית, מדויק ובאהבה מאוד גדולה. הכול היה בניית כלי להיכן שאני היום, שבזכותו אני יכולה להראות את השם בתוך כל הסיפור שלי ולקרב".

איך התגובות שאת מקבלת ברחוב היום?

"אנשים מרגישים יותר חופשי, יותר בנוח, כי יודעים שאם מישהו עושה עבודה פנימית, הוא בטח רגוע יותר. מצפים ממך גם ליותר סבלנות. מבחינתם את כרגע ראית את האור! יש גם כאלה שמרגישים נוח להתייעץ ולשאול שאלות שקשורות לדת".

גם מבין חבריכם המפורסמים?

"כן, היו כמה כאלה".

לאחרונה הפכת למרצה מבוקשת ואת מספרת את סיפורך בפתיחות וכנות עבור גורמים שונים, ביניהם הידברות. איך התחיל שיתוף הפעולה שלך עם הארגון?

"יום אחד נתבקשתי על ידי הרבנית בת שבע קוק (בתה של הרבנית קוק) לבוא לערב הפרשת חלה ולספר את הסיפור שלי, על מנת לחזק בנות. הוקסמתי מהפשטות ומהצניעות שלה, והסכמתי. זו הייתה הפעם הראשונה שעשיתי משהו כזה, ושם הוצע לי להצטרף לצוות המרצים של הידברות. בהמשך פגשתי את הרב זמיר. זו הייתה פגישה מדהימה. הוא אדם מקסים והתרגשתי מאוד".

איך הייתה ההתרשמות שלך מהכנסים?

"עד כה עשינו ארבעה כנסים מוצלחים. זה יפה, אני רואה את הבנות שמגיעות לכנסים, בנות מכל הסוגים: דתיות, חילוניות, מתחזקות, וזה מרגש שניתנת לי הבמה הזו לדבר, לספר, ואולי גם לקרב ולענות להן על שאלות".

הליך התשובה הוא מאוד אישי, ולהיות תחת זכוכית המגדלת כמפורסם, ללא כל פרטיות, זה עלול להעיק. כיצד את רואה את זה?

"אני רואה בפרסום מתנה מהשם. יש לי יכולת לדבר, לספר, אני בתחום שלי מגיל 18, היום אני בת 39, והגעתי למקום שבו אני עומדת ומספרת את הסיפור שלי, כשהשם בתוכו. זוהי זכות".

* * *

אני מסיימת את הריאיון עם עדן ומרגישה מחוזקת. הסיפור על ילדת הפנימייה, ששרדה כל מהמורה, שהגיעה לבדה ללונדון, וחיפשה משמעות במנזרים טיבטיים, שכמהה לבית אוהב וחם, ורצתה לענות על כל השאלות שהחיים הציבו לה, מחזק אותי.

כפי שפתחתי את דברי, עדן היא סמל עבורי. סמל לדור שמחפש, מתייגע, מתבלבל, קם ושוב נופל, אבל לא מוותר עד שהוא מוצא את התשובה - כי אולי בשיר המפורסם עודד אמר להרים ידיים, אבל עדן היא לא אחת שמוותרת.