בצל ההסתה: שו"ת חרדים

שלום וברכה. סוד השנאה הנשפכת בתגובות באתרי החדשות נועד למטרה מסויימת. הנביאים ניבאו כי באחרית הימים ממש לפני הגאולה יתבצע בירור רציני בעם ישראל - סוג של כור זהב, שבו יצרפו נשמות עם ישראל לראות מי לה ומי אינו שייך לחלקו ולחבלו. 
הפנימיות שיש בלב פנימה תתגלה גם כלפי חוץ, כך שלא יהיה ספק לאלו שיבוררו כלא שייכים, למה הם לא שייכים. הדברים חייבים להיות ברורים לחלוטין. ולכן יש עניין בהצהרות הללו, מי שייך לאותם אלו נשמות בני ישראל מדור דור שעמדו למרגלות הר סיני, שהאמונה בהקב"ה ובתורתו חזקה בקרבם, אף שלנוכח הגלות הארוכה הם אינם מקיימים ושומרים עליה בשלימות. ועם זה יבורר מי שייך לאותם נשמות של ערב רב שהציקו במהלך הדורות לקדושת עם ישראל ולתורתו, ומיהם הכופרים באלוקי ישראל ואינם מאמינים בלב פנימה.

הבירור הזה מתבצע באופן ברור לחלוטין באותן הערות שנאה ובוז כלפי אלו השומרים על התורה כפי שניתנה ללא שינוי במהלך אלפי שנים. 
לשנאה הזאת אין הסבר, כמו שאין הסבר לאנטישמיות. בתלמוד במסכת שבת מבואר שלכן נקרא הר סיני בשם הר סיני, על שם שירדה שנאה עליו, לשנוא את אלו הנאמנים ליהדות סיני. גם חז"ל הצהירו על כך רבות ודברו על השנאה התהומית של עמי הארץ כלפי תופסי התורה ומחזיקים בבריתה.
ומי לנו גדול מרבי עקיבא, שבתחילת שנותיו היה עם הארץ, והעיד על השנאה התהומית של עמי הארץ (כינוי לאנשים שלא למדו מימיהם תורה, וכתוצאה מכך אמונתם בהקב"ה פגומה, ואינם מקיימים מצוות התורה) כלפי לומדי תורה ושומריה, כמפורש בתלמוד במסכת פסחים (מט עמוד ב): אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, כְּשֶׁהָיִיתִי עַם - הָאָרֶץ, אָמַרְתִּי, "מִי יִתֵּן לִי תַּלְמִיד חָכָם וַאֲנַשְּׁכֶנּוּ כַּחֲמוֹר". אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, רַבִּי, אֱמֹר, ,כְּכֶלֶב. אָמַר לָהֶם, זֶה [חמור] נוֹשֵׁךְ וְשׁוֹבֵר הָעֶצֶם, וְזֶה [כלב] נוֹשֵׁךְ וְאֵינוֹ שׁוֹבֵר הָעֶצֶם. גְדוֹלָה שִׂנְאָה, שֶׁשּוֹנְאִין עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת חֲכָמִים, יוֹתֵר מִשִּנְאָה שֶׁשּוֹנְאִין גוֹיִים אֶת יִשְׂרָאֵל. שָׁנָה וּפֵרֵשׁ [חוזרים בשאלה, שונאים] יוֹתֵר מִכֻּלָּם.

עד כמה חז"ל צדקו בדיאגנוזה שלהם, אפשר להתרשם אכן מהתגובות בחדשות. כשלמגיבים האנונימיים אין פחד ואין בושה מלהצהיר על ההרגשה הפנימית, יוצאים רגשי השנאה ומקבלים את הביטוי המדוייק כמפורש בתלמוד. 
בפירוש הצביעו על כך שבאחרית הימים יראי חטא ימאסו. מישהו צריך לממש את חזונם, הבחירה ניתנת לכל אחד, אם להיות בין תופסי התורה ושומרי משמרתה או להיות מעמי הארץ שיפגינו שנאתם כלפי שומרי התורה גם בתגובותיהם בתקשורת וברחבי הרשת.
בתלמוד במסכת סוטה נאמר כך: בְּעִקְבוֹת הַמָּשִׁיחַ - חֻצְפָּא יִסְגֵי, וְהַיוֹקֶר יַאֲמִיר, הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן בְּיוֹקֶר, וְהַמַּלְכוּת תְּהֵא לְמִינוּת, וְאֵין תּוֹכַחַת. בֵּית הַוַּעַד יִהְיֶה לִזְנוּת, וְהַגָּלִיל יֵחָרֵב. וְאַנְשֵׁי הַגְּבוּל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְחוֹנְנוּ, וְחָכְמַת סוֹפְרִים תִּסְרַח, וְיִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֲסוּ, וְהָאֱמֶת תְּהֵא נֶעְדֶּרֶת, נְעָרִים יַלְבִּינוּ פְּנֵי זְקֵנִים, גְּדוֹלִים יַעַמְדוּ מִפְּנֵי הַקְּטַנִּים. בֵּן מְנַבֵּל אָב, בַּת קָמָה בְּאִמָּהּ, כַּלָּה בַּחֲמוֹתָהּ, אוֹיְבֵי אִישׁ - אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ, פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב, הַבֵּן לֹא יִתְבַּיֵּשׁ מֵאָבִיו. וְעַל מִי יֵשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן? עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם
אין ספק, עין למעלה רואה את כל התגובות, מתייגת אותם אחד לאחד, לקיים מה שניבא הנביא זכריה פרק יג: "וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף, וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב, הוּא יִקְרָא בִשְׁמִי וַאֲנִי אֶעֱנֶה אֹתוֹ, אָמַרְתִּי עַמִּי הוּא וְהוּא יֹאמַר ה אֱלֹהָי".

והנביא ישעיהו קורא בחיל [פרק סו]: "שִׁמְעוּ דְּבַר ה הַחֲרֵדִים אֶל דְּבָרוֹ, אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד ה וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם וְהֵם יֵבֹשׁוּ".

לא במקרה נזכרים כאן שומרי התורה בכינוי חרדים (המוזכר רק פעמיים בתנ"ך - כאן, ובמלחמה נגד ההתבוללות בספר עזרא פרק י], כינוי שנדבק לשומרי התורה ללא פשרות באחרית הימים.

ברור לחלוטין שאין הכוונה לרוב רובו של העם המאמין בלבו פנימה. הכוונה לראשי המסיתים הנמצאים בעמדות השפעה. הם המורים ומלמדים את דרך השנאה עד שהם מצליחים מידי פעם לסחוף איתם אחוזים מסוימים מהעם והנוער.

שלום וברכה. בדותא רווחת היא שהחרדים לא עובדים. דבר זה הוא שקר מוחלט, ואין לו כל שחר. רוב הגברים החרדיים עובדים לפרנסתם, זאת מלבד שהם קובעים עיתים לתורה, והעבודה היא לא עיקר מטרתם אלא חיי העולם הבא. עוסקים הם במלאכתם עראי ותורתם היא קבע, ואין הכוונה במספר השעות שמקציבים לתורה מול עבודה, אלא למה שהוא העיקר בחייהם לעומת הטפל בחייהם.
הממשלה לא מממנת את לומדי התורה בשום דרך, ואין כל דרך להתקיים ללא עבודה. 
ישנם יהודים אשר מוסרים את נפשם על התורה, ולמרות העוני והמחסור שהם מנת חלקם כתוצאה מהחלטה זו - הנם בוחרים לפרוש מכל חיי העולם הזה, ולוותר על כל המנעמים למען המטרה הנעלית של החיים. אך ראיתי בני עליה והם מועטים, ורוב העם נוהג כמאמר חכמים "טוב תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון".