הילד מוכן לאכול רק שניצל וצ'יפס, מה לעשות?

הילד שלכם מסובב את הראש כשאתם מנסים לתת לו פירות וירקות? הילדה בוכה כשמגישים לה מזונות חדשים? התזונה שלהם מסתכמת רק בשניצל ובצ'יפס? כנראה גם הם סיגלו לעצמם "אכילה בררנית" - תופעה נפוצה שמדאיגה הרבה מאוד הורים.

- למה זה קורה?

הנטייה להימנע ממזונות חדשים מתחילה בדרך כלל בשנה הראשונה לחיים ומגיעה לשיאה בין גיל שנתיים לגיל שש. התופעה הולכת ונעלמת בדרך כלל כשהילד מתבגר.

יש כמה סיבות לאכלנות בררנית: גורמים סביבתיים וגנטיים, טיב הקשר בין ההורים לילד, סגנונות האכלה וגורמים אישיים.

האם גם ההורים אשמים?

במשפחות עם אכלנים בררנים טקס ההאכלה (או ניסיון ההאכלה) מלוּוה בדרך כלל בוויכוחים קשים ובמריבות. במקרים רבים ההורים לא מאפשרים לילד לאכול מה שהוא רוצה ולוחצים עליו לאכול רק מזון שבעיניהם מזין ובריא. סביבת אכילה כזאת יוצרת התנגדות אצל הילד, והיא עלולה להחריף את הנטייה לאכלנות בררנית.

כאשר הורים אוסרים על ילדיהם לאכול מזונות מסוימים, נוטים הילדים "לעשות דווקא" ולאכול (או לרצות) אותם יותר.

- איך מתמודדים עם ילד שמנמן?

בניסוי שנערך הוצגו לילדים שני חטיפים, האחד מותר וחופשי והאחר אסור. במהלך הניסוי ביקשו הילדים יותר את החטיף האסור ועשו מאמצים רבים כדי להשיג אותו. ממחקר אחר עולה כי הורים שרויים בלחץ בכל הנוגע להאכלת ילדיהם כשמשקלם של אלה נמוך מהממוצע.

הורים ששרויים בלחץ בכל מה שקשור לאכילה עלולים ליצור אווירה שלילית ולפגוע בהנאה מהאכילה. ממחקר שנערך ב־2010 עולה שלחץ של הורה קשור לשלושה ממדים של אכילה בררנית: שיעור גבוה יותר של בררנות בקרב הילדים, תחושת שובע אחרי אכילה של מעט מזון ואכילה איטית.

גם אם הנושא הזה מטריד את מנוחתכם, נסו לשדר רוגע מול הילדים - אחרת תשיגו את התוצאה ההפוכה.

- אכלנות בררנית היא תופעה נפוצה?

ממחקרים שונים עולה כי השכיחות של אכילה בררנית בקרב ילדים ופעוטות נעה בין 10% ל־30%.

- זה עלול להשפיע על הבריאות של הילד שלי?

אכלנים בררנים נוטים לאכול פחות ירקות ופירות טריים ופחות מזונות שעשירים בחלבון ובסיבים תזונתיים. לכן הם נמצאים בסיכון לחסרים תזונתיים ולעלייה בלתי מספקת במשקל.

- איך אדע אם הילד שלי הוא אכלן בררני?

אלה הם הסימנים: 1. אם הילד שלכם מסרב לאכול סוג מסוים של מזון במשך חודש אחד לפחות. 2. אם הילד שלכם אוכל מגוון מצומצם של מאכלים במשך שנתיים לפחות. 3. אם הילד שלכם מסרב לטעום מזונות חדשים. 4. אם הילד שלכם אוכל מעט מזונות חדשים, אבל אוכל הרבה ממספר קטן של מאכלים.

צעדים שישפרו את הרגלי האכילה של הילדים

חשיפה קבועה למזון חדש: חשיפה למגוון רחב של מזונות בילדות עשויה להקטין את שכיחות התופעה ולעודד הנאה מאכילת מזונות חדשים. המשיכו כל הזמן להניח על השולחן מזונות חדשים. אם הילד אינו רוצה לנסות אותם - אל תכעסו. במקום להביע אכזבה או כעס כדאי לומר: "לא נורא, אנחנו מאמינים שתטעם את זה בפעם אחרת".

צאו עם הילדים לקניות: בקשו מהילדים שיעזרו לכם לבחור פירות וירקות, גבינות שונות או כל סוג מזון שהייתם מעוניינים שיטעמו. שיתוף הילדים בחוויית הבחירה והקנייה מגדיל את המעורבות שלהם - מה שעשוי לשפר את ההיענות שלהם לנסות מזונות חדשים.

בשלו ביחד: שתפו את הילדים בהכנת הארוחות. אפשר לקנות לילדים סינר וכובע של שף ולהפוך את הכנת האוכל לחווייתית יותר. אם תישאר אצל הילדים חוויה חיובית מהעיסוק באוכל - זה יגדיל את הסיכוי שיאכלו ממה שהכינו.

תהיו יצירתיים: הפכו את המנות לאטרקטיביות ומזמינות יותר לילדים. אפשר להכין כריכים מקושטים או ליצור פרצוף באמצעות פירות וירקות חתוכים. ילדים, בדומה למבוגרים, נהנים יותר לאכול מזון שמוגש בצורה אטרקטיבית בצלחת.

המשיכו לעודד: גם אם הילד הסכים לטעום רק מעט, עודדו ושבחו אותו על כך. נדרשת חשיפה ממושכת ועקבית לאותו סוג מזון כדי שהילד יאכל אותו באופן קבוע.