יורם ממן וחסדי החשמל: "לא עוצם עין, אם אני יודע שהיום חלף מבלי שעזרתי למישהו"

זה קרה ביום בהיר אחד, בשנת 88'. יורם ממן היה אז כפסיעה קלה לפני סיום קורס המ"כים, בצבא. בן למשפחה בת תשע נפשות, מקריית שמונה. ככל בני גילו, גם לממן היו חלומות גדולים אלא שרבים מהם נקטעו באיבם, כשקיבל את צלצול הטלפון ההוא. הייתה זו שעת צהריים רגילה בבסיס, כשאחד המפקדים קרא לו לחדרו ובפנים נפולות הודיע לו כי אסון נוראי קרה. "זה היה אבי. הוא עבר תאונה עם אופנוע הווספה עליו נהג במשך שנים, ולא הצליח לשרוד".

אביו ז"ל כיהן במשך שנים רבות כקצין כיבוי אש בתחנת קריית שמונה, ואחת השאיפות הגדולות שהיו לו בחיים הייתה - שאחד מבניו, ימשיך את המורשת הזו. מי שזכה לזה הוא אחיו, דוד. יורם לעומת זאת, פנה ללימודי הנדסת חשמל, מיד לאחר תום השירות הצבאי. ממן לוקח נשימה עמוקה וממשיך, "אבא ז"ל היה עמוד התווך של המשפחה, אדם עם מידה נדירה של אהבת הזולת ואהבת החסד, תמיד חיפש איפה אפשר לתת ולמי אפשר לעזור". האובדן שלו היה בגדר ניסיון קשה וכמעט בלתי אפשרי עבור תשעת האחים, שאף לא אחד מהם זכה שהאב ילווה אותו לחופתו. "ברמה היומיומית, ההתמודדות הייתה מאוד לא פשוטה, אבל לפחות אנחנו משתדלים לחיות את הערכים שהוא ואמי, שתיבדל לחיים ארוכים, הנחילו לנו". 

ועוד איזה ערכים. לא אדם כממן (47), הנדסאי חשמל בהכשרתו - יתרברב במעשיו ובתרומתו לקהילה, אבל רק כדי לסבר את האוזן נגלה לכם כי סדר יומו במשך ימות השבוע לא ממש סטנדרטי. השכם בבוקר ממן יוצא לעבודתו כחשמלאי בחברה המספקת שירותי חשמל בקיבוצים הסביבתיים, ומחמש אחה"צ לערך מתחילה המשמרת השנייה שלו: משמרת החסד, אם תרצו לקרוא לזה כך. ביומנו אוסף ממן רשימה שמית של אנשים הזקוקים לחשמלאי, אך ידם אינה משגת את סכום הכסף הנדרש לתיקון או התקנה - ועוזר לכולם בלי יוצא מן הכלל - חינם, אין כסף. 

יורם ממן בלשכתו

"כשאחי עבר דירה, יורם הגיע וסידר לו את החשמל, טיפ-טופ. אפילו התקין שני שעוני שבת. אבל כשזה הגיע לתשלום - ממש נלחם כדי לא לקחת שקל. אני לא מכיר הרבה אנשים כאלה, הוא ממש איש של חסד", אמר אחד מתושבי העיר. "איפה מוצאים היום אנשים כאלה, שכל רצונם הוא שיהיה למישהו אחר טוב, שמישהו אחר יחייך כשהוא יודע שעכשיו חסך הוצאה של 400 ש"ח? הלוואי ירבו כמותו בישראל", הצטרף תושב נוסף.

על השאלה מדוע, יש לו רק תשובה אחת להשיב: "זה הכיף שלי, לדעת שהצלחתי לשמח אחרים דרך המקצוע שלי. למרות העומס, אני משתדל להגיע לכל בית שצריכים אותי בו ולהיענות לכל קריאה. אם אני לא מספיק, יש לי צוות של קולגות נאמנים, שמכירים את העבודה ואת ההתנהלות, וממלאים מקום בשעת הצורך. העיקר שאני אהיה רגוע, ואדע שאנשים קיבלו את העזרה שהם הזדקקו לה. אחרת קשה לי לעצום עין בלילה", הוא מחייך. 

למה בעצם? 

"לא יודע להסביר את זה. זה משהו שטמוע בי כנראה", הוא אומר. 

אבל זה עוד לא הכל: למי שלא יודע נספר שממן הוא גם חבר מועצה בעיריית קריית שמונה, ונמנה עם חברי ועדה שמטפלת במשפחות נזקקות ומסייעת בידן להשיג הנחה בתשלום הארנונה. "יש הרבה אנשים מבוגרים, קשיי יום ואחרים, שלא מבינים מה צריך לעשות ולמי לפנות כדי לקבל את ההנחות שמגיעות להם כחוק. אני אחראי בין היתר על מילוי הטפסים הרלוונטיים בעבורם, על ליווי לעירייה אם צריך, על הגשת בקשות יוצאות דופן וכדומה. העשייה הזו  היא מחויבת המציאות, שכן ישנם הרבה אנשים שזקוקים לעזרה מההיבט הציבורי, ואני בעצם משמש להם כ'שופר' להשמעת הקול שלהם, שלא יכול לבוא לידי ביטוי בדרך אחרת".

על השאלה כיצד הוא מצליח לתמרן בין כל הכובעים שהוא אוחז בו זמנית, עונה ממן כי "זה אמנם לא קל, אבל ב"ה יש מי שמנהל הכל ונותן את הסיעתא דשמיא", או כמו שאומרים אצלנו, "בדרך שבה אדם רוצה לילך - בה מוליכין אותו".

מכירים אנשים טובים נוספים באמצע הדרך, שעוזרים לקהילה מכל הלב? כתבו לנו למייל shira@htv.co.il וצרפו פרטי יצירת קשר.