סיפור לפני השינה: יונה מזהב

מָה שְׁלוֹמְכֶם? (יְלָדִים - ) אֵיךְ עָבַר עֲלֵיכֶם הַיּוֹם? (יְלָדִים - ) תַּגִּידוּ, הַאִם אֲכַלְתֶּם הַיּוֹם לֶחֶם? (יְלָדִים - ) עַכְשָׁו תְּנַסּוּ לְהִזָּכֵר, הַאִם נְטַלְתֶּם יָדַיִם לִפְנֵי הָאֲכִילָה? (לְחַכּוֹת שֶׁיִּזַכְרוּ - זֶה חָשׁוּב..) הַאִם שְׁפַכְתֶּם הַרְבֵּה מַיִם אוֹ מְעַט?.. יֹפִי, הַאִם בֵּרַכְתֶּם "הַמּוֹצִיא"? (לְהַמְתִּין שֶׁיִּזְכְּרוּ) וּשְׁאֵלָה אַחֲרוֹנָה: הַאִם בֵּרַכְתֶּם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן?.. כָּל הַכָּבוֹד.

אַתֶּם יוֹדְעִים אוּלַי אֵיפֹה נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ אַחֲרֵי סְעוּדָה עִם לֶחֶם? (לָתֵת לָהֶם לְנַסּוֹת..) כָּתוּב בַּפָּסוּק: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ.." נָכוֹן מְאֹד. לְצַעֲרֵנוּ, יֵשׁ יְלָדִים שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁכָּתוּב: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּ-בָ-רַ-חְ-תָּ.." וְאַחֲרֵי שֶׁמְּסַיְּמִים לֶאֱכוֹל - הֵם בּוֹרְחִים יָשָׁר לַמִּשְׂחָקִים.. וּבַסּוֹף הֵם שׁוֹכְחִים בִּכְלָל לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְזֶה לֹא טוֹב. וְלָכֵן, חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם הָיוּ בֶּאֱמֶת חֲכָמִים גְּדוֹלִים, קָבְעוּ וְאָמְרוּ, שֶׁכָּל מִי שֶׁאָכַל לֶחֶם, אָסוּר לוֹ לָצֵאת מֵהַמָּקוֹם עַד שֶׁיְּבָרֵךְ "בִּרְכַּת הַמָּזוֹן". וְרַק אַחַר כָּךְ הוּא יָכוֹל לָלֶכֶת.. אֲבָל מָה קוֹרֶה אִם אָדָם אָכַל וְשָׂבַע וְהָלָךְ לְמָקוֹם אַחֵר, וְפִּתְאוֹם הוּא נִזְכַּר: "הֵי! שָׁכַחְתִּי לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.." הַאִם הוּא חַיָּב לַחֲזֹר לְבָרֵךְ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהוּא אָכַל? אוֹ שֶׁהוּא יָכוֹל לְבָרֵךְ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר? אַתֶּם יוֹדְעִים אֶת הַתְּשׁוּבָה? (יְלָדִים - ) טוֹב, נְגַלֶּה לָכֶם, אִם הוּא יָכוֹל לַחֲזֹר בְּקַלּוּת לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהוּא אָכַל אָז כְּדַאי שֶׁיַּחֲזוֹר. אֲבָל אִם הוּא כְּבָר הִתְרַחֵק וְקָשֶׁה לוֹ לַחֲזֹר, יָכוֹל לְבָרֵךְ בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא נִמְצָא. וְכָעֵת, נְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר מְאֹד יָפֶה. שִׂימוּ רֹאשׁ יָפֶה עַל הַכָּרִית וְנַתְחִיל.

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, חַי בְּבָּבֶל צַדִּיק גָּדוֹל שֶׁקָּרְאוּ לוֹ רַבָּה בַּר-בַּר-חַנָּה, סִפּוּרִים רַבִּים נִכְתְּבוּ בַּגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה עַל רַבָּה בַּר-בַּר-חַנָּה, הַיּוֹם נְסַפֵּר לָכֶם אֶחָד מֵהֶם. פַּעַם אַחַת, יָצָא רַבָּה בַּר-בַּר-חַנָּה לְדֶרֶךְ אֲרוּכָּה. הוּא כַּמּוּבָן לֹא נָסַע לְבַד, אֶלָּא עִם שַׁיָּרָה גְדוֹלָה שֶׁל סוֹחֲרִים. חֶלְקָם יְהוּדִים וְחֶלְקָם גּוֹיִים. הֵם הָלְכוּ דֶרֶךְ הַמִּדְבָּר, וְעַל מָה הֵם רָכְבוּ? עַל גְּמַלִּים. הַגְּמַלִּים יְכוֹלִים לָלֶכֶת בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ אֲרוּכָּה מְאֹד. הֵם הָיוּ מִשְׁתַּדְּלִים לָלֶכֶת דַּוְקָא בַּלַּיְלָה, כִּי בַּלַּיְלָה יֵשׁ אֲוִיר קַר וְנָעִים, וּבַיּוֹם יֵשׁ בַּמִדְבָּר שֶׁמֶשׁ חֲזָקָה מְאֹד, לִפְעָמִים הֵם הָיוּ מוֹצְאִים בַּדֶּרֶךְ עֵץ תְּמָרִים וְנָחִים תַחַת צִלּוֹ. רַבָּה בַּר-בַּר-חַנָּה גַּם הָיָה בַּשַּׁיָּרָה הַזּוֹ, וְהוּא הִשְׁתַּדֵּל לְהַקְפִּיד עַל כָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּדֶּרֶךְ. אַתֶּם יוֹדְעִים אֵיזֶה הֲלָכוֹת יֵשׁ בַּדֶּרֶךְ? (יְלָדִים - ) נָכוֹן, לִפְנֵי שֶׁיּוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ צָרִיךְ לוֹמַר "תְּפִילַת הַדֶּרֶךְ", וּכְדַאי מְאֹד לָתֵת צְדָקָה, כִּי זוֹ סְגוּלָה לִשְׁמִירָה בַּדְּרָכִים. צָרִיךְ גַּם לִלְמוֹד תּוֹרָה בַּדֶּרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: "וּבְלֶכְתְּךָ (לָתֵת לַיְּלָדִים לְהַמְשִׁיךְ..) בַּדֶּרֶךְ". וְאִם צְרִיכִים לֶאֱכוֹל בַּדֶּרֶךְ צָרִיךְ לְהַקְפִּיד לִטּוֹל יָדַיִם וּלְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. כִּי רַק אָדָם שֶׁאֵין לוֹ מַיִם בִּכְלָל וְהוּא בְּדֶרֶךְ אֲרוּכָּה מְאֹד, יָכוֹל לַעֲטֹף אֶת הַלֶּחֶם בְּשַׂקִּית וְלֶאֱכֹל בְּלִי נְטִילָה.

פַּעַם אַחַת, יָשַׁב רַבָּה בַּר-בַּר-חַנָּה לֶאֱכוֹל סְעוּדָה קְטַנָּה עִם לֶחֶם. אֵיךְ שֶׁסִּיֵּם אָמַר דְּבַר תּוֹרָה לִפְנֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אֲבָל פִּתְאוֹם הִגִּיעַ בַּעַל הַשַּׁיָּרָה וְאָמַר: "מַהֵר מַהֵר, קוּמוּ וְנֵצֵא לַדֶּרֶךְ, אִם נֵצֵא עַכְשָׁו נוּכַל לְהַגִּיעַ לִמְקוֹם יִשּׁוּב לִפְנֵי שֶׁיִּהְיֶה חַם מְאֹד.." כֻּלָּם הִזְדָּרְזוּ, אָרְזוּ אֶת הַחֲפָצִים שֶׁלָּהֶם וְעָלוּ עַל הַגְּמַלִּים. רַבָּה בַּר-בַּר-חַנָּה רָאָה אֵיךְ שֶׁכֻּלָּם מְמַהֲרִים וְהוּא פָּחַד שֶׁיִּסְּעוּ בִּלְעָדָיו, הוּא קָם מַהֵר וְעָלָה עַל הַגָּמָל וְהוּא שָׁכַח דָּבָר חָשׁוּב, מָה הוּא שָׁכַח? (יְלָדִים - ) נָכוֹן, לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. הַשַּׁיָּרָה יָצְאָה לַדֶּרֶךְ וְאָז, הוּא נִזְכַּר: "אוֹיְשׁ! שָׁכַחְתִּי לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.. מָה אֶעֱשֶׂה?" בֶּאֱמֶת יְלָדִים, הוּא יָכַל לְבָרֵךְ אֵיפֹה שֶׁהוּא נִזְכַּר, כִּי הַשַּׁיָּרָה הִתְרַחֲקָה מְאֹד, אֲבָל הוּא הָיָה צַדִּיק וְרָצָה לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת בַּצּוּרָה הֲכִי טוֹבָה. וְלָכֵן, הוּא רָצָה לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא אָכַל. אֲבָל אֵיךְ הוּא יַחֲזֹר? מָה, הוּא יֵלֵךְ לְבַד בְּלִי הַשַּׁיָּרָה? זֶה מְאֹד מְסֻכָּן לָלֶכֶת לְבַד בַּמִּדְבָּר.. וְאִם הוּא יְבַקֵּשׁ מֵאַנְשֵׁי הַשַּׁיָּרָה לְחַכּוֹת לוֹ כְּדֵי שֶׁיַחֲזוֹר לְבָרֵךְ, הֵם לֹא יִרְצוּ, כִּי הֵם בִּכְלָל לֹא יְהוּדִים.. וְגַם הַיְּהוּדִים יַגִּידוּ שֶׁאֶפְשָׁר לְבָרֵךְ בְּכָל מָקוֹם וְלֹא חַיָּבִים לַחֲזֹר.. מָה עוֹשִׂים? יְלָדִים, יֵשׁ לָכֶם רַעֲיוֹן מָה רַבָּה בַּר-בַּר-חַנָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת? (יְלָדִים - ) טוֹב, בּוֹאוּ תִשְׁמְעוּ מָה הוּא עָשָׂה..

הוּא פָּנָה לְאַנְשֵׁי הַשַּׁיָּרָה וְאָמַר לָהֶם: "אֶה.. סְלִיחָה.. אֲנִי חַיָּב לוֹמַר לָכֶם מַשֶּׁהוּ.." "כֵּן, מָה אַתָּה רוֹצֶה?" שָׁאֲלוּ כֻּלָּם, וְרַבָּה אָמַר: "אֲנִי שָׁכַחְתִּי דָּבָר מְאֹד יָקָר בַּמָּקוֹם שֶׁעָצַרְנוּ מִקֹּדֶם, וַאֲנִי חַיָּב לַחֲזֹר וְלָקַחַת אוֹתוֹ.." כֻּלָּם הִתְפַּלְּאוּ: "מַהוּ הַדָּבָר הַכֹּל כָּךְ יָקָר שֶׁשָּׁכַחְתָּ?" וְהוּא אָמַר: "שָׁכַחְתִּי יוֹנָה מִזָּהָב!! זֶה יָקָר מְאֹד.." "וּוּאַי! יוֹנָה מִזָּהָב?? זֶה בֶּאֱמֶת דָּבָר יָקָר.. טוֹב, מָה נַעֲשֶׂה? אֵין לָנוּ בְּרֵירָה, נְחַכֶּה לְךָ.."

יְלָדִים, אַתֶּם בְּוַדַּאי שׁוֹאֲלִים, אֵיךְ רַבָּה בַּר-בַּר-חַנָּה שִׁקֵּר? אָז נְגַלֶּה לָכֶם שֶׁהוּא לֹא שִׁקֵּר חַס וְשָׁלוֹם, הוּא אָמַר לָהֶם אֶת זֶה כְּמָשָׁל: כִּי עַם יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים יוֹנָה, וְהַמִּצְווֹת שֶׁאֲנַחְנוּ מְקַיְּמִים הֵם כְּמוֹ זָהָב, וְלָכֵן הוּא קָרָא לַמִּצְוָה שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן: יוֹנָה מִזָּהָב.. אֲבָל בּוֹאוּ תִשְׁמְעוּ מָה קָרָה בַּסּוֹף.. רַבָּה בַּר-בַּר-חַנָּה חָזַר לְאוֹתוֹ מָקוֹם, נָטַל מַיִם אַחֲרוֹנִים שֶׁזּוֹ מִצְוָה מְיֻחֶדֶת וְנִפְלָאָה לִפְנֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, הִתְיַשֵּׁב בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁאָכַל וּבֵרַךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּשִׂמְחָה, בְּקוֹל רָם וּבְכַוָּנָה.

לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם, חָשַׁב לְעַצְמוֹ: "רֶגַע, מָה יִקְרֶה אִם כָּל הָאֲנָשִׁים יַגִּידוּ לִי: "תַּרְאֶה לָנוּ אֶת הַיּוֹנָה מִזָּהָב? הֵם לֹא יָבִינוּ שֶׁדִּבַּרְתִּי עַל הַמִּצְווֹת.." אֵיךְ שֶׁהוּא חָשַׁב עַל זֶה, הוּא רָאָה מַשֶּׁהוּ נוֹצֵץ בְּתוֹךְ הַחוֹל.. הוּא הִתְכּוֹפֵף לִרְאוֹת מָה זֶה, וּמָה הוּא רוֹאֶה? (יְלָדִים - ) נָכוֹן מְאֹד, יוֹנָה מִזָּהָב!! "וּוּאַי, אֵיזֶה נֵס!" הוּא חָזַר לַשַּׁיָּרָה כְּשֶׁהוּא רוֹכֵב עַל הַגָּמָל וּבְיָדוֹ יוֹנָה מִזָּהָב.. כָּל הַנּוֹסְעִים רָאוּ אוֹתָהּ וְשָׂמְחוּ מְאֹד שֶׁהוּא מָצָא אֶת מָה שֶׁאִבֵּד..

יְלָדִים יְקָרִים, רְאִיתֶם אֵיךְ ה' עוֹזֵר לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה מִצְווֹת? דְּעוּ לָכֶם, שֶׁאִם גַּם אַתֶּם תַּקְפִּידוּ עַל הַמִּצְווֹת אָז ה' יַעֲשֶׂה גַם לָכֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת. הִקְשַׁבְתֶּם מְאֹד יָפֶה, וְכָעֵת נֹאמַר יַחַד: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל". (בְּרָכוֹת נג')