תדמור נכבשה על ידי דאעש, בית הכנסת עדיין לא נחרב

באחת מזירות הלחימה המאסיביות, הצליח בשבוע האחרון ארגון המדינה האסלמית - דאעש, לכבוש את העיר הסורית תדמור. מדובר בעיר משמעותית מבחינת שלטונו של בשאר אסד ועד לכיבושה בידי דאעש היו בה בית כלא נודע לשמצה ושדה תעופה קטן. לאחר כיבוש תדמור מחזיק דאעש כמחצית משטח סוריה.

העיר, השוכנת במרחק של 210 ק"מ מדמשק, הייתה עד למלחמת האזרחים יעד תיירות מוכר. סמוך אליה קיימת תדמור העתיקה, שרידי עיר בת למעלה מאלפיים שנה המוכרת כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו.

בסוף השבוע כבר הפיצו בדאעש תמונות של דגל הארגון המונף בראש מצודה בעיר הקדומה ושל מחבלי הארגון כביכול, אך במערב טוענים כי קשה לאמת את האוטנטיות של התמונות. למרות האיום של דאעש להשמיד את העתיקות, הם אומרים, הוא טרם ביצע זאת.

מאמון עבדול כרים, ראש המחלקה לעתיקות ומוזיאונים של ממשל אסד בדמשק, אמר כי אנשי דאעש נכנסו למוזיאון שנמצא במרכז תדמור, נעלו את הדלתות והשאירו לוחמים שיאבטחו את הכניסה. לדבריו, עד כה לא התקבלו דיווחים על נזק למיצגים או לעתיקות.

המוזיאון והמיצגים כבר ניזוקו ונבזזו במהלך מלחמת האזרחים הסורית. מומחים סבורים כי הארגון יבזוז את האתר וימכור את העתיקות בשוק השחור.

בני תדמוריין

כיבוש תדמור, לשם שינוי, מעורר הדים רבים ברחבי העולם החושש לגורל העתיקות. זו עיר שהוקמה בנווה מדבר ושימשה תחנה חשובה לשיירות סוחרים בנתיבות המסחר הבינלאומי לאורך השנים והאימפריות ששלטו באזור.

תדמור מוזכרת כבר בתקופה האשורית, כאשר שימשה כתחנה למסחר ושיירות בדרך שבין דמשק למסופוטאמיה. תדמור נזכרת בכתובת תגלת פלאסר הראשון כאחת מ-42 הארצות שכבש מלך אשור זה בראשית המאה ה-11 לפני הספירה, במלחמותיו במערב אסיה ובמסעותיו אל חוף הים התיכון.

בספר דברי הימים אף נאמר כי לאחר שהתגבר שלמה המלך על חמת צובה, כבש גם את תדמור ובנה אותה מחדש כאחת מערי המסכנות שבנה בחמת. בספר דברי הימים נאמר: "ויבן שלמה את גזר ואת בית חורון תחתון ואת בעלת ואת תמר במדבר בארץ", כאשר יש המזהים את 'תמר' עם תדמור, כיוון שלא נאמר בפסוק באיזו ארץ מדובר. עם זאת, אחרים גורסים כי הכוונה ב'תמר' העיר לעיר בדרום מערב ים המלח.

אולם תרגום יונתן וגדולי הקדמונים קיבלו את הפירוש 'תדמור', כאשר ראיה לכך קיימת גם בשם הלועזי של העיר (Palmyra) הנגזר מהשם 'תמר' (Palm) - כנראה על שם הדקלים הנטועים במקום. לכן לדעת הארכיאולוגים, העיר תדמור נבנתה על ידי שלמה המלך, וכך גם עולה מכתביו של יוסף בן מתתיהו.

בשנת 41 לפני הספירה, פשט מרקוס אנטוניוס על העיר בניסיון לבזוז את אוצרותיה. זמן קצר לאחר מכן נכנסה העיר רשמית לאזור ההשפעה הרומי. במאה הראשונה לספירה התחזקה ההשפעה הרומית בעיר תדמור. הקיסר אדריאנוס זכה דווקא לתהילת עולם במקורות התדמוריים והוכר על ידי התושבים כמייסדה השני של העיר.

היישוב היהודי בתדמור מתועד לראשונה במאה השלישית לספירה, למרות שכנראה היה כבר קודם לכן. מקורה של הקהילה היהודית בתדמור היה כנראה ביהודים מגלות בבל, אך יהודים רבים מכל האזור התיישבו בתדמור בימי פריחתה.

העיר תדמור אף הוזכרה בסיפור הידוע על הלל הזקן, כאשר השואל פנה אליו בערב שבת ותהה "מפני מה עיניהן של בני תדמוריין תרוטות" ועל כך השיב הלל הזקן: "מפני שדרין בין החולות".

בעיר העתיקה של העיר הקיימת עד היום נחשפו שרידים של בית הכנסת עליהם פסוקים מהתורה. ממצאים נוספים בעיר, דוגמת מערות קבורה, מטבעות ואלמנטים נוספים הזכירו את היישוב היהודי בה.

לקראת אמצע האלף הראשון התמודדה העיר עם קרבות קשים בין הצבא הרומי לצבאות ערב. "בתדמור כמה אלפי יהודים גיבורי מלחמה, הנלחמים עם בני אדום ועם ערב, שהם תחת ממשלת נור אל דין המלך, ועוזרים לשכניהם הישמעאלים", תיאר באותם ימים הנוסע היהודי רבי בנימין מטודלה.

בשנת 634 נכבשה תדמור - הלא היא 'פלמירה' הרומית-ביזנטית בידי צבאות ערב, ונושבה ערבים. הם החזירו לה את שמה המקראי, וקראו לה 'תדמר'. אבל העיר ירדה פלאים, ושמה לא נזכר אלף שנים. רק במאה ה-17 נגלו חורבותיה, ובמאה ה-18 נחקרו על ידי חוקרים צרפתים ואנגלים עד שהפכו לאתר מורשת עולמי - שכעת נמצא בסכנת הרס של דאעש.

הכתבה פורסמה לראשונה במגזין "בקהילה". למבצע מנויים מיוחד, עבור גולשי הידברות,הקליקו כאן.