איפה נמצא האושר? טור לנוער

"האושר לא במרחקים ולא מעבר לים כי אם בתוך ליבו של האדם פנימה" (הרמב"ם)
נשאל את עצמנו שאלה. מה זה בעצם אושר? ולא "עושר" מלשון עשירות וכסף, אלא "אושר" מלשון שמחה ורגשות העצמה. האושר הוא דבר לא מוגדר כי כל אחד וה"אושר" שלו. אחד מאושר עד דמעות כשהוא רואה שהצליח במבחן, והשני, הצליח לסיים מסע ארוך והגיע לסופו ברגשות שמחה והתייגעות.
עלינו לשאול את עצמנו, האם אנחנו מאושרים? האם אנחנו קמים כל יום בבוקר ושואלים את עצמנו לאחר התפילה: "האם אני מאושר?" והאם בכלל אפשר להשיג את האושר בכל יום?
כולנו נתקלנו במקרים דומים לזה: ילד אחד רואה בחלון הראווה את המשחק הכי מעניין ו"מגניב" שיש. הוא אומר לאמו: "אמא, אני רוצה את זה! " וברגע שאמא קונה לו את זה, במידת יכולתה, הוא מרגיש את האושר הגדול בעולם מבחינתו, שיש לו משהו שהוא כל כך חפץ ורוצה בו ויגרום לו הנאה. אבל נתאר סיטואציה אחרת: הילד אומר לאמא שלו, "אני רוצה את זה!" ואמא אומרת: "אני מצטערת, אני לא יכולה לקנות, אני מציעה שתחסוך עבור זה". והילד כולו בוכה וצועק עד השמיים, כי לא קנו לו באותו רגע את מה שהוא הכי רוצה, הוא בעצם לא מאושר.

לרובנו זה קרה וכנראה עוד יקרה במקרים דומים. ולמה בעצם הוא בוכה? כי הוא לא קיבל את מה שהוא כל כך רצה, הוא לא קיבל את הדבר הנוצץ הזה שהיה לו בעיניים והקסים אותו כל כך. וכך גם אנחנו. כולנו פעם הסתכלנו על משהו, ואמרנו לעצמנו "את זה אני רוצה". וכשלא הצלחנו להשיג אותו, הרגשנו הכי גרוע בעולם, כי לא השגנו את זה, וזה בכלל לא משנה מה יש לנו סביב.
וכאן בדיוק הבעיה: כאשר אנחנו לא רואים מה יש לנו מסביב.
אומר הרמב"ם: האושר לא במרחקים ולא מעבר לים. האושר, השמחה הגדולה שכולנו כל כך אוהבים, היא לא במרחקים, היא ממש כאן על ידינו והיא סובבת אותנו בכל רגע ורגע, עד כדי שאנחנו בכלל לא יכולים לשים לב לכל הדברים הקטנים אבל כל כך גדולים שצריכים לגרום לנו אושר, ומכאן שלפעמים אנחנו לא יודעים להעריך אותם.
האם כשלא השגנו את אותו דבר שרצינו, אומר שכל האושר שכל כך חיכינו לו נמוג, וששום דבר לא יכול לשמח אותנו? או שמא אנחנו פשוט לא יודעים להעריך את הדברים הכל כך חשובים שיש סביבנו, שאמורים לגרום לנו לאושר?
ומה הם אותם דברים? והאם לרובנו יש אותם? התשובה ברורה: כן!
כולנו יכולים להיות מאושרים אם רק נסתכל סביבנו: האם יש לנו גג מעל ראשנו? האם היום אנחנו בריאים ושלמים, ללכת לתפילה, ללימודים ולמשחקים? האם יש לנו אבא ואמא שמחכים לנו בבית ודואגים לנו לאוכל ולתמיכה? האם יש לנו חדר חם שאנחנו יכולים להיות בו? האם יש לנו מקרר שנוכל להוציא לחם ושאר מזון כדי לברך עליו? והכי חשוב: האם אנחנו זוכרים שבכל רגע נתון ה מתסכל עלינו ודואג לכל מה שיש סביבנו, וגם כשאנחנו נופלים, הוא תמיד איתנו?

אם עניתם על רוב השאלות האלו בתשובה חיובית, הרי לכם שאתם אמורים להיות מאושרים מאוד, כי יש אנשים שגם זה אין להם ועל האושר הזה אשר יש לנו אפשר לומר גם דבר אחר: שהאושר לא נובע מ"עושר",שאם אין לי את מה שאני רוצה, אני לא מאושר, אלא  מכל מה שסובב אותנו וכבר יש לנו, וכי עלינו לזכור כמה עלינו להודות לה' על כל מה שיש סביבנו, שאם היינו מעריכים אותו יותר היינו מבינים כמה אנחנו מאושרים ושמחים שיש לנו את זה. והכי חשוב, ששום דבר לא מובן מאליו, ושאם רק נלך לרגע לבית חולים נבין כמה אנחנו אנשים מאושרים, ולא רק מאושרים אלא גם עשירים, ושלא חסר לנו כלום, ברוך ה'.

אז בואו נזכור דבר אחד, כדי שתמיד נהיה מאושרים: האושר הוא לא בבילוי בקניון ובטח שלא בחוץ לארץ, אלא כאן ממש איתנו ברגעים אלו ממש, שאנחנו לומדים להעריך את כל האושר וכל מה שסביבנו ממש, ויש לנו כל כך הרבה על מה להודות לה'.

האושר שלנו נמצא ממש לידנו - כאן ועכשיו!

לתגובות: dan.poter.13@gmail.com