איך אוכלים בריא?

חלוקת אבות המזון בתזונה מאוזנת למבוגרים באופן תאורטי היא:

60% פירות וירקות (חומרי ניקוי).

20% חלבונים.

20% פחמימות וסוכרים.

ולילדים: 50% פירות וירקות.

30% חלבונים.

20% פחמימות וסוכרים.

תאורטית יש להגיע לאחוז החלבונים היומי הרשום כאן. ומדוע זה רק באופן תאורתי?

כי עכשיו, משאתם יודעים את החלוקה, אפשר בעצם לשכוח אותה, משום שלא ניתן לנהל את החיים בחישובי אחוזים. ההוראות לארוחות בוקר, צהריים וערב, שיופיעו במאמר זה ובבאים אחריו, בנויות באיזון הנכון, ואין צורך "לשבור את הראש". כמו כן, ההתייחסות לאחוזים היא מטעה, כי חשיבות רבה בקביעת הערך התזונתי, נודעת גם למקורו הטבעי של המזון ולצורת הכנתו.

הכלל הראשון בתזונה מאוזנת הוא לגוון ככל האפשר את סוגי הפירות והירקות, כי כל אחד מהם עשיר בסוגי ויטמינים ומינרלים אחרים ובהרכבים שונים. פירות וירקות מכילים גם פיטו-כימיקאלים, שהם אלפי חומרים בעלי חשיבות עצומה לבריאות. הגיוון מבטיח שנקבל את כל צורכי הגוף. דיאטה חד-גונית מפרה את האיזון בגוף - אנו יוצרים עודף בחלק מן החומרים וחסר באחרים. העודף מעמיס על הכליות עבודת יתר של פינוי, והחסר פוגע ביכולת התפקוד של התאים.

לא רק הריפוי והניקוי של הגוף מרוויחים מהאיזון ומהגיוון של המזון, הם מאפשרים גם הכנת ארוחות טעימות יותר ומונעים תחושת רעב בגלל מחסור כלשהו, ואכילה מוגברת ובלתי מבוקרת בעקבותיו. גם כאשר יש צורך בניקוי נמרץ יותר, אין זה נבון לאכול רק סוג פרי אחד. צום כפוי, בייחוד אם הוא ארוך, הוא צורה קיצונית יותר של יצירת חסרים. עם זאת, לפעמים מודיע לנו הגוף, באמצעות הפחתה בתיאבון, שהוא זקוק למנוחה מאכילה לצורכי ניקוי, לפעמים עד כדי צום מוחלט. תהליך זה מלווה בדרך כלל כל מחלה ותופעת ניקוי, וזה הזמן להפסיק לאכול, או לאכול פחות, עד שהתיאבון חוזר.

צום כפוי, בייחוד צום ארוך, או דיאטה חד-גונית, הם רעיונות מקובלים משום שהם מבוססים על האמונה שניתן לתקן את הבריאות רק באמצעים קיצוניים וקשים לביצוע. מחשבה זו נובעת מהעדר סבלנות, שבגללה אחרים מעדיפים תרופות, ומחוסר הבנה שהגוף סולד, בדרך כלל, מפעולות קיצוניות. אין כל בסיס הגיוני למחשבה שבריאות ניתן להשיג רק באמצעים יוצאי דופן, ואולי חבוי כאן גם הצורך השגוי להעניש את עצמנו על מנת להבריא.

האמונה בטיפול "מיוחד", קיצוני או קשה, אינה הגיונית, בדיוק כמו השימוש המוגזם בתרופות, בדיאטות של אבקות, בתוספות של ויטמינים מרוכזים וכדומה - שיטות המנסות להשיג בתוקפנות, אך ללא הצלחה, שינוי בתהליכים טבעיים עדינים. הגישה הנבונה היא לספק לגוף מזון מאוזן ומגוון, ובאיכות הגבוהה ביותר האפשרית, על מנת לאפשר לו לבצע בעצמו את כל התהליכים הנחוצים לשמירה על הבריאות.

הארוחות

ארוחת הבוקר

בבוקר יש לאפשר לגוף לסיים את תהליך השיקום של התאים והרקמות, המתרחש בעיקר בלילה, ולתת למערכת העיכול שהות להתעורר לפעולה נמרצת. לכן, יש לאכול בבוקר מאוחר ככל שהרעב מאפשר, ורק מזון קל המספק אנרגיה מהירה ושאינו מכביד על העיכול.

המזון המומלץ הוא פירות עסיסיים.

חשוב לדעת שכל ירק או פרי גדל במקום פתוח וחשוף לחרקים זעירים שונים, היכולים להיטפל אליו מבחוץ וקשה להבחין בהם במבט רגיל. לכן, חשוב מאד לשטוף כל פרי וירק תחת זרם מים חזק, תוך כדי שפשוף באצבעות. יש לעשות זאת גם בירקות שפטורים מבדיקה (חוץ מבננות, אותן אין צורך לשטוף).

פירות הדר (מלבד קלמנטינות בשלות), מותר לאכול רק אחד ביום, בגלל חומציותם. רק באביב משתפרת איכותם של פירות ההדר, וחומציותם יורדת. על פירות ההדר ישנן כנימות הנראות כנקודת לכלוך שדבק בפרי. ה"לכלוך" הוא יצור חי. כשחותכים תפוז יש להיזהר שהכנימות לא תחדורנה לפרי, וכן שלא תעבורנה מהיד לפרי וכדומה. לאחר הקילוף יש לשטוף היטב גם את הידיים וגם את הפרי, או לחילופין: להסתכל היטב גם בידיים וגם בפרי.

יש לדעת שגם על הקיווי יש כנימות בצבע הקליפה, לכן חייבים לשטוף אותו לאחר הקילוף. דרך אגב, קיווי מכיל ויטמין C פי כמה מאשר תפוז, אך יש לדעת שכאשר ויטמין C בא במגע עם האוויר, הוא מיד נגוז, כך שיש לאכול את הקיווי מיד לאחר הקילוף. יתכן כי זו הסיבה בגללה ברא ה´, בנפלאותיו, את פירות ההדר בצורת פלחים, על מנת שכל פלח ישמור בתוכו את הויטמין C עד לרגע אכילתו.

ככלל, כל פרי וירק צריכים להיות בשלים לגמרי על מנת שהחומציות שלהם תהיה מזערית. כמו שכתב הרמב"ם (דעות ד´, י"א): "אבל קודם שיתבשלו כל צרכן, הרי הן כחרבות לגוף, וכל הפירות החמוצין רעים ואין אוכלין מהן אלא מעט בימות החמה ובמקומות החמים".

כן כתב מוהר"ן: "צריך ליזהר מאוד שלא לאכול פרי קודם שנתבשל כל צרכו על האילן, כי יכול לאבד נפשו עי"ז, גם אסור לתלוש פרי קודם בישולו כמו שאסור לקוץ אילן קודם זמנו" (ליקו"ת פ"ח).

דרך אגב, גם אבטיח ומלון נחשבים כפירות.

לגבי אפרסק ונקטרינה - רצוי מאוד לקלף אותם, משום שלפעמים יש תולעים שחדרו לפרי על ידי זבוב הפירות, אשר עקצם והחדיר את ביציו לתוך הפרי (לא רואים שום נקודה על גבי קליפת הפרי). אם בקילוף אין רואים שום פגם או נקב, אין צורך לחתוך לחתיכות (מדובר בקילוף של שכבה דקה דווקא).

מתחילים לאכול רק כאשר מתעורר הרעב, בדרך כלל שעה עד שלוש שעות לאחר הקימה. תחושת הרעב היא הסימן הטוב ביותר שהקיבה מוכנה להתחיל בעיכול.

במשך הבוקר ניתן לאכול 2-4 פירות, לפי גודל הפרי ולפי תחושת הרעב והצמא. בקיץ עדיף להרבות יותר בפירות עסיסיים, ובחורף - בפירות יבשים. אם לאחר אכילת הפירות הרעב מציק, ניתן לאכול גזר או גבעול סלרי עם כמה פירות יבשים.

חשוב לדעת שלרוב האנשים הבננה אינה מתאימה בבוקר, משום שהיא עמילנית ויותר דומה ללחם.פירות יבשים חייבים להיות אורגניים, משום שנוסף לריסוס מוסיפים לפירות הרגילים חומר משמר בנדיבות. כמו כן, אין להגזים בפירות יבשים, כיוון שהם עשירים בסוכר. משמש מיובש עשיר במיוחד בברזל, אחריו באים בתור צימוקים, ולאחריהם תמרים ושזיפים יבשים.

אנשים בריאים, העובדים עבודה פיזית, וכן ילדים, יכולים להוסיף לאחר הפירות בננה ופירות יבשים. אפשר להוסיף גם לחם עם ממרח טבעי (אבוקדו/ גבינה/ חמאה וכדומה). את הלחם כדאי לאכול לפחות חצי שעה לאחר הפירות. אנשים מזיעים, יכולים, ואף צריכים, לאכול יותר פירות עסיסיים, או לשתות - הכל בהתאם לדרישה הטבעית של הגוף.

ניתן להשרות מבעוד יום מספר שזיפים יבשים (שזיפים ללא חומר משמר יש להחזיק במקרר), או כל פרי יבש אחר במעט מים, ולאוכלם עם המים כלפתן במשך הבוקר. רצוי מאוד להשיג את הפירות והירקות ממקור אורגני ללא ריסוס ודישון כימי.

למי שרגיל להתעורר בבוקר רק עם כוס קפה - מקלחת קרירה על הרגלים היא תחליף נפלא. מי שקשה לו להגמל מקפה, ינסה להפחית ברבע כפית כל חודש ולהשלים את הכמות עם מעט "צ´יקו", או עם מעט אבקת חרובים עם מולסה.

לתשומת לב, אנשים הסובלים מקנדידה או מפטריות אחרות, חייבים לצמצם מאוד צריכה של מתוק אף בפירות, עד שמתגברים על הבעיה. הסימנים האפשריים של פטריות הן: כאבי ראש שלא פוסקים, דיכאון, גירויים בעור ובעיות עיכול. כאן המקום לציין שמי שסובל מהבעיות הנ"ל, רצוי שיימנע גם ממוצרי חלב וכן משמרים (אפילו בלחם).

במאמרים הבאים, אי"ה, נפרט על ארוחת הצהריים והערב.