אני עוזר לזולת - זה לא מספיק?

אלוקים רוצה שנהיה אנשים טובים, ומצד שני מבהיר שלהיות אדם טוב זה לא מספיק. ניקח לדוגמה אדם טוב לב שעוזר לזולת, מתנדב במד"א, מכבד את הוריו, ובקיצור - עושה הכל על מנת להיות איש חיובי ומועיל לסביבתו. הרי אם הוא לא שומר שבת ולא מניח תפילין, אותו אדם לא יישא חן בעיני אלוקים. רבים שואלים: מה הבעיה? למה לא מספיק שנהיה סתם אנשים טובים?

"אם נתבונן בעשרת הדיברות ובכלל במתן תורה, נראה שהמעמד הכי גדול בהיסטוריה, שכל היהודים נחשפו אליו, היה בעצם מתן של חוקים פשוטים למדי", מסביר הרב פנחס בדוש. "תתאר לך שיפרסמו עכשיו שהרב הכי גדול בארץ מגיע לאיזה מקום. כולם יבואו בהתלהבות, יסתקרנו על מה הוא רוצה לדבר, ופתאום יראו שהוא קורא פרקי תהילים. זה די מאכזב, לא? כך אפשר לומר גם על עשרת הדברות. ציפינו שיהיו שם דברים מאוד מיוחדים, אבל בסך הכל לא תרצח ולא תגנוב, למשל, הם ציוויים בסיסיים ושכליים. אז למה בעצם כל המעמד?".

למה בעצם?

"התורה אומרת בעצם אל תסמוך על המצפון האנושי שלך שיוביל אותך למקום הנכון, כי המצפון האנושי יכול לבגוד בך בקלות. לדוגמה, המתות חסד. יש אנשים שיכולים לעשות המתת חסד מתוך מצפון אנושי נטו, אבל מבחינת התורה זה רצח לכל דבר. הגמרא מספרת שפעם רבי עקיבא ראה גוי שלוקח את אבא שלו, קושר אותו ונותן לכלב שיאכל אותו. ר עקיבא הסביר לתלמידיו שהגוי לא עשה את זה מתוך רוע אלא מתוך מצפון. רק שזה היה מצפון כלפי הכלב, כי הוא היה במצב שהוא זקוק לאוכל יותר מאבא של אותו איש, שממילא זקן, חולה ועומד למות. קח את הנאצים, מאידך: הם פעלו מתוך מצפון מסוים ומעוות. הם חשבו שהם עושים טוב ומנקים את האנושות, אבל בפועל עשו זוועות שלא יאמנו. גם נושא ההפלות מטעה לפעמים - העובדת הסוציאלית הכי נחמדה בעולם יכולה לתת חוות דעת שצריכים להפיל ילד מסוים כי הוא יגדל בתנאים סוציו-אקונומים לא פשוטים. אבל זה כמו תינוק בתוך ארון. האם מותר לי לירות בארון שיש בתוכו תינוק ולהרוג אותו, רק בגלל שלא רואים אותו כרגע?".

יש התייחסויות נוספות בגמרא בכל מה שקשור למצפון אנושי מול מצפון התורה?

"ר עקיבא מביא מקרה בגמרא: אם שני אנשים הולכים במדבר, ולאחד מהם יש בקבוק מים שמספיק לאחד בלבד ולשני אין - צריכים לעשות דבר פשוט: חייך קודמים. כלומר רק בעל הבקבוק ישתה, כי אחרת שניהם ימותו. זה אותו ר עקיבא שאומר ואהבת לרעך כמוך. אמנם המצפון הפרטי שלי היה יכול להגיד לי: איך אתה יכול לראות את חברי מת מצמא? אבל התורה באה ומסבירה שעדיף שלפחות אחד מהאנשים יחיה. ישנו גם הכלל ההלכתי שאין פודין את השבויים יותרעל כדידמיהן. התורה אומרת שאם נשחרר שבויים במחיר מופקע - זה יעודד את החוטפים להמשיך לחטוף אנשים אחרים. לכן כך אולי נציל אחד - אבל רבים אחרים ייפגעו. כלומר, התורה מאזנת לנו את האיזון בין השכל לבין הרגש. זו הסיבה שהתורה אומרת אני אקבע מה המצפון הנכון - מהם חוקי העל שניצבים מעל החוקים שיצרו בני האדם".

או.קיי, אז התורה רוצה לקבוע כללי מצפון. אבל למה אדם חילוני שבסך הכל לא רצח ולא גנב, עדיין ייתן את הדין על כך שלא שמר מצוות?

"גם כבש לא רוצח ולא גונב, אבל הוא נשאר כבש. למעשה, מה עושה אותנו בני אדם? מערכת החוקים. יש אדם שבטבע שלו לתת ולהעניק, לכן זה פחות מרשים, כי את המצוות שבין אדם לחברו הוא ממילא מקיים בגלל המצפון שלו ולא בגלל ציווי האל. אבל אם אדם כזה עושה הכל לפי התורה, גם במצוות שממילא הן לפי המצפון שלו - הוא מקבל שכר גבוה יותר. למה? כי כך אתה מקיים מצוות שלא בהכרח קשורות אל המצפון האישי שלך, וזו האמונה האמיתית.

"התורה ניתנה כמקשה אחת. התורה היא לא איזשהו תפריט של מסעדה שאתה יושב ומחליט מה נראה לך ומה לא. היהדות ניתנה לנו בעצם כדרך חיים. אם אתה מצמצם את כל היהדות לנושאים שבין אדם לחברו, אתה בעצם הופך את זה למן משהו טכני, כלומר משהו ששומר עלינו כדי שלא נשתולל. זו לא מטרת התורה. המטרה היא להפוך אותך לאדם יותר מיוחד, ולכן מי שברא את כל העולם אמר לך זה המתכון של המכונה הזו. אי אפשר להתעלם מהמתכון ולהשתמש רק במרכיבים שנראים לנו במשקפיים הפרטיות והמצומצמות שלנו. אם יש לי מכונית שנוסעת על סולר, אני אולי יכול להתווכח עם המתדלק למה סולר ולא דלק, ואני יכול שלא להבין את זה, אבל בסופו של דבר אתדלק בסולר, כי אם לא - אהיה בבעיה. כך גם התורה, שהיא בעצם הוראות הפעלה, הוראות יצרן. לבוא ולהגיד זה נראה לי - אבל הדבר ההוא לא זה בעצם לשפוט את התבונה האלוקית".

הרב בדוש מביא דוגמה מעניינת נוספת: ההבדל בין הגנב לגזלן. על פי הגמרא, העונש של הגנב חמור יותר מזה של הגזלן: הגזלן משלם "רק" כפליים ממה שהוא גנב, ואילו הגנב משלם פי ארבעה או חמישה. למה בדיוק? "בגמרא, במסכת בבא מציעא, מסבירים שהגנב בא בסתר, ואילו הגזלן - שודד בשפתנו - בא באור היום מבלי להתבייש. מה ההבדל ביניהם בעצם? גנב בא בלילה, מבלי שאף אחד יראה. גזלן בא ביום, לא רואה אף אחד ממטר. הגמרא אומרת שהגזלן לא מתחשב בקב"ה וגם לא באנשים שעלולים לראות אותו לאור היום. אבל הגנב אומר אני כן מתחשב בבני אדם - עובדה שאני בא בלילה כדי שלא יראו אותי. אבל יש אחד שאני לא סופר למרות שגם הוא רואה אותי - הקב"ה. כך גם אדם שמתחשב בבני האדם שמסביבו, אבל מתעלם מהקב"ה, שלמעשה ברא אותו".

הרב יפתח סופר מעניק הסבר אישי משלו מדוע לב טוב לא מספיק. "לא מזמן הזמנתי שיפוצניק לכמה עבודות בבית שלי", הוא נותן דוגמה מחייו הפרטיים. "את רוב הכסף הוא כבר קיבל, אבל נשארו עוד כמה דברים לסיים. כשאני מתקשר אליו לשאול למה הוא לא בא, השיפוצניק עונה תשמע, אני מאוד אוהב אותך, אבל זה לא מסתדר לי. מה לעשות? תבין אותי. אז נכון, יש לו באמת לב טוב, אבל מה זה עוזר לי? יש לו תפקיד, והוא לא עושה אותו, גם אם הוא עושה דברים טובים אחרים בזמן אחר. אם נהג אוטובוס יצטרך לנסוע מקריית שמונה לתל אביב, ויחליט שאין לו כוח, ובמקום זה הוא הולך לים לדוג דגים, הרי נוסעים יתלוננו. הבוסים שלו יתפסו אותו על החוף, והוא יגיד מה אתם רוצים ממני? לא דרסתי אף אחד, לא עברתי באדום, לא נהגתי מהר. מה, אסור לשבת על חוף הים קצת? מה כבר עשיתי?. אומרים לו נכון מאוד, אבל יש לך תפקיד. בוודאי שהנהג הזה ישלם את המחיר על ההתבטלות שלו. ובהקבלה לנושא שלנו - חוץ מגמילות חסדים ועזרה לזולת, שזה כמה מצוות מהתרי"ג, יש עוד מעל 600 מצוות. מה איתן?

"בכלל, האדם צריך להבין שיש לו תפקיד בעולם הזה. יש לך לב טוב? אשריך. אבל יש ספר חוקים שמורה לך איך לחיות. אבל כל זה כשאדם מבין שיש לו נשמה ושיש לו תפקיד בעולם הזה, כי אם הוא לא מבין גם את זה - זו בעיה אחרת.

זהו, שיש כאלה שיענו "אני לא בטוח שאלוקים באמת רוצה ממני את שאר המצוות".

"איך אתה יכול לדעת, באמת? תפתח את הספר שהוא נתן לנו, התורה, ותבדוק מה בדיוק הוא רוצה ממך. זה פשוט הרבה יותר ממה שאפשר לחשוב".