דניאל מזרחי
קולי תשמע מתוך המיצר: שלושת השבועות שבנפש
לכל אחד יש ימים שמתאים לקרוא להם "ימי בין המיצרים", בהם אנחנו מרגישים כמו עלה נידף ברוח או כמו גל שמתנפץ על המזח. ואתם בטח שואלים: איך מביאים את השמחה? התשובות בטור האישי החדש של דניאל מזרחי
- דניאל מזרחי
- פורסם כ"ז תמוז התשע"ה
זה הילד הקטן שלא יודע כלום מעצמו,
מחכה לדלת שתפתח במפתח לתוך תכלת,
והענן שנראה כסימן מביט – ושוב,
הירח שמעל הגוזל נותן חיוך קטן.
זה הקול הפנימי שבוקע מנשמתי,
ורק לך, בוראי – אתן את כל כולי.
אליך אבא,
זועק מהנשמה ששוכנת בלב הסערה,
ולא נלחם על הכאב ולא על הלב.
הנשמה מתחננת להידבק אליך,
ולא להתרחק ממך.
אבא.
שופך את כל מה שיש במשפך
שנמצא בזרם המים שנראים רחוקים,
והם סוחפים את הגלים בדרך לחוף,
בטרם התוף יאמר בצעקה
שקורעת את האפלה.
ולאחר מספר רגעים,
מהדממה נשמעת שאגה של אריה –
שלא מוצא מזון,
ולא רוצה שום ביזיון,
שהתממש לאור השמש.
קולי תשמע –
מתוך המיצר,
שאני מתהלך על גבעול צר,
ויורד אל הגמר.
ושוב החלום נגמר.
לכל אחד יש ימים שמתאים לקרוא להם "ימי בין המיצרים", בהם אנחנו מרגישים כמו עלה
נידף ברוח או כמו גל שמתנפץ על המזח. בקיצור, ימים בלי תקווה.
בא לנו רק להירקב במיטה מזריחת החמה ועד צאת הנשמה... מדמיינים את עצמנו בתוך
כל מיני פנטזיות שונות ומשונות, לא יודעים מנוחת הנפש, ורק ממשיכים במרוץ של
האוטוסטרדה בחיינו. לא נותנים יחס אישי לנשמתנו התמימה שמשתוקקת למזון רוחני
אמיתי...
הבעיה שמביאה אותנו לכך היא העובדה שאנו לא יודעים מעצמנו כלום.
כן, ממש כך.
יש בתוכנו אויב שמשחק אותה חבר, אבל כזה חבר כסיל וזקן ומחוכם עוד לא נברא...
אנחנו צריכים להראות לאותו כסיל שאנחנו פי כמה יותר 'תחמנים' ממנו, וזה
על ידי התעוררות השמחה.
אתם בטח שואלים: איך מביאים את השמחה?
אז קודם כל, עוצרים לכמה דקות במרוץ החיים, ומרביצים חיוך של ילד קטן שלא יודע
מעצמו כלום, אפילו בלי סיבה...
כמו שאבא נותן לבניו מתנות בלי שום סיבה, כך אנו כלפי אבינו שבשמיים שברא
ומהווה אותנו בכל רגע ובכל שנייה. האם זו אינה מתנה נפלאה?!
כמה מתנות הקב"ה נותן לנו?... צריך להודות על כל פרט ועל כל שנייה בחיינו,
שאנחנו יכולים לנשום בכוחות עצמנו ושאנו יכולים לראות בעיניים. כל השאר – זה
בונוס...
פשוט לומר:
אבא!
תודה על שהבאת אותי לעולם כיהודי!
תודה שבראת אותי כמו שאני!
תודה ששמת בי ראש, עיניים, אוזניים, אף, פה, ידיים, רגליים, וכל האיברים
הפנימיים...
כשסומכים על הבורא יתברך ומוכיחים לו את זה על ידי שמחה, אזי אנו מודים להקב"ה על כל פרט ופרט בחיינו...
אשמח לקבל תגובות והערות, וכל שליבכם חפץ לשאול.
שלכם, דניאל מזרחי