המחיר המר של הסוכר

בשבוע שעבר הבאנו את גישתו של הרמב"ם על אודות החשיבות של הרפואה המונעת. בהקשר לכך, נספר על מקרה שיהווה דוגמה לכך. לפני מספר ימים התקשר אלי אדם שהתלונן על גירודים בכל הגוף, והוא מרגיש חולשה ולאות בכל גופו כבר תקופה ארוכה.הוא הגיע לאבחון, ואמרתי לו שכפי הנראה התסמינים מייצגים מצב שבו יש בגוף פסולת רבה שמופרשת דרך העור, דבר הגורם לגירודים. הוספתי ואמרתי שככל הנראה התהליך של ההתמודדות של הגוף עם הפסולת גורם למאמץ רב לגוף, וזה פשר העייפות שלו.

הוא שאלני אם ניתן לבדוק מהם חומרי הפסולת. עניתי, שבשלב ראשון יש לבדוק האם התשובה לשאלה נמצאת במזון. אולי משהו במזון שלו גורם לתופעות שהוא מרגיש. אחד הכלים הפשוטים לזהות מה המזונות שאינם מתאימים לאדם הוא לבדוק איזה סוג מזון חוזר על עצמו בתפריט היומי שלו. הסתבר שהמזון החוזר על עצמו בצורות שונות לאורך שגרת יומו של המתלונן הוא סוכר. כל ארוחה הוא חותם בעוגה, בכל הזדמנות ששותה קפה הוא מצמיד לו קרואסון אחד לפחות או בורקס. אכילת פיצה היא דבר שבשגרה. אכילת שוקולד עם קולה הוא דבר שאהוב עליו מאוד... וכך הלאה.

הציר המרכזי העובר דרך כל המזונות שלו הוא הסוכר. גם כשנעשה לו אבחון דרך גלגלי העין נראה היה בבירור שלגופו יש קושי בהתמודדות עם סוכר. הצעתי לו להיפרד מהסוכרים השונים. לשמע דברי נפלו פניו: "מה, להיפרד מכל הדברים הטעימים שמביאים לי שמחה?". עניתי לו שרצוי שיעשה זאת, אם כי בהדרגה כדי שהמשבר לא יהיה גדול מדי. הוספתי ואמרתי, שכפי הנראה ברגע שיוריד את מינון המזונות המתוקים הוא ירגיש טוב יותר והגירודים יפחתו.

הוא אכן פעל כעצתי ובהדרגה הוריד מהמזונות המתוקים שהיה רגיל לאכול והתוצאה לא איחרה לבוא. תוך כמה ימים כבר הרגיש שגופו פחות מגרד והוא שם לב לדבר מעניין נוסף: פתאום ראשו אינו כואב. שאלתי אותו, מדוע לא סיפרת לי שאתה סובל מכאבי ראש? "לא חשבתי שהדברים קשורים", השיב.

בשבוע הבא נסקור בעז"ה את השפעות הסוכר על גופנו.

אליהו שכטר, אירידיולוג ומטפל ברפואה טבעית.