כל מה שאתם צריכים לדעת על ההסכם ההיסטורי עם איראן

1.מי נגד מי? או יותר נכון, מי חתם הסכם עם מי?

החברות הקבועות של מועצת הביטחון (ארה"ב, רוסיה, בריטניה, צרפת, סין) יחד עם גרמניה, קבוצה שזכתה לכינוי P5+1, (קיצור של 'חמש הקבועות ועוד אחת') חתמה על הסכם עם ממשלת איראן. הנושאים ונותנים הראשיים היו שר החוץ האמריקאי, ג'ון קרי, ושר החוץ האיראני, מוחמד ז'באד זאריף.

2.מה אומר ההסכם?

ההסכם הוא מסמך בן 60 עמודים, ובניגוד למקובל לגבי מסמכים כאלה, תהיו בטוחים שאנשים רבים בעולם יקראו בעיון כל פסיק שבו בימים הקרובים. מה שמעניין את רובנו, עם זאת, אלה עיקרי ההסכם: הסנקציות יוסרו מאיראן בהדרגה, היא תורשה לתחזק תכנית העשרה גרעינית לצרכי שלום, האמברגו על מכירת נשק קונבנציונלי לאיראן יוסר בעוד חמש שנים, ורשימה של ארגונים ואנשים איראניים, כולל מפקד יחידת העילית של משמרות המהפכה האירניות וחייל האוויר האיראני, יוסרו מרשימת הסנקציות.

3.מה כל כך רע בהסכם?

מתנגדי ההסכם מצביעים על שורה של כשלים אפשריים, למשל: המפקחים מטעם הסוכנות לאנרגיה אטומית יוכלו לבקר בכל אתר חשוד באיראן, אבל בין הבקשה לביקור באתר לביקור עצמנו עלולים לחלוף 24 ימים: זמן שבהחלט מאפשר להסתיר אי אלו צנטריפוגות. בנוסף, הסרת הסנקציות מאיראן לא מותנית בפירוש במילוי התחייבויותיה תחת ההסכם. דאגה נוספת היא מכך שגם אם איראן תפר את ההסכם, יקשה מאד על ארה"ב לגבש שוב קואליציה שתסכים להטיל עליה סנקציות: מדינות רבות להוטות מידי אחרי כסף איראני. ביקורת נמתחת גם על העובדה שההסכם לא כולל שום הצבת תנאים בנוגע לפעילות הטרור של איראן במדינות רבות בעולם, ועל כך שגופים כמו יחידת העלית 'כוח קודס' של משמרות המהפכה הוסרו מרשימת הסנקציות.

(צילום: עמוס בן גרשון / GPO)

4.מי בעד ומי נגד?

בגדול, חברות מועצת הביטחון תומכות בהסכם שהושג בלי סייגים, כשיוצאת הדופן היחידה היא ארצות הברית, אליה נגיע בהמשך. האיחוד האירופאי מקבל את ההסכם בשמחה: אירופה ששה לשוב ולעשות עסקים עם האיראנים. מי נגד? מדינות המפרץ הערביות כמו סעודיה וקטאר, מדינת ישראל, וחלק גדול מחברי הקונגרס האמריקאים.

5.אז אמריקה בעד או נגד ההסכם?

אמריקה היא השחקן המורכב ביותר בסיפור. אובמה הטיל את מלוא כובד משקלו מאחורי הניסיון להגיע להסכם עם איראן – והצליח. כעת, עם זאת, החוק מחייב אותו לקבל את אישור הקונגרס תוך 60 יום. אם מתנגדי ההסכם יצליחו לגייס רוב של שני שליש מחברי בית הנבחרים והסנאט כנגד ההסכם, ידיו של אובמה כבולות: רוב כזה מונע מהנשיא להטיל ווטו על החקיקה. בכל מקרה אחר, גם אם הקונגרס והסנאט מתנגדים, אובמה יכול להטיל ווטו על ההתנגדות וההסכם ייכנס לתוקף. שני התסריטים יכולים להתרחש, שכן כרגע לא רק הרפובליקנים מתנגדים להסכם אלא גם חלק גדול מהדמוקרטים.

ברק אובמה (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

6.איפה ישראל בסיפור?

ישראל התנגדה לכל אורך הדרך, כמעט בקול אחד, להסכם עם איראן. בנידון הזה לא תמצאו הבדלים רבים בין ימין ושמאל: נתניהו והרצוג כאחד חושבים שההסכם הוא רע. ייתכן בהחלט שהמתיחות עם ממשל אובמה תגיע לשיאים חדשים בשבועות הקרובים, כשישראל תפעיל את כל קשריה בוושינגטון כדי לנסות ולגרום לקונגרס האמריקאי לדחות את ההסכם ברוב שגובר על ווטו נשיאותי.