לשמחתם של בני המשפחה לא היה גבול, ולפתע מתקשר עורך ההגרלה...

מעשה היה באחד המוסדות שערך הגרלה גדולה, שסכום הזכייה בה היה חצי מיליון שקל!

הזוכה המאושר היה ראובן, ושמעון, האחראי על ההגרלה, התקשר להודיע לו אודות זכייתו. לא ניתן לתאר במילים את השמחה העצומה שפרצה בבית ראובן עם קבלת הבשורה הטובה. ראובן הוזמן אחר כבוד אל שמעון, לקבל לידיו את הצ'ק הגדול.

כשהגיע עם הצ'ק לביתו, בירך בפני בני הבית בהתרגשות את ברכת "הטוב והמטיב" (כי יש בזה הנאה לו ולבני משפחתו). והנה פונה אליו אשתו בבקשה: 'כבר שנים רבות שלא ביקרנו אצל ההורים בחו"ל, מחמת חוסר תקציב, כעת שבס"ד הדבר מתאפשר, הבה ונרכוש כרטיסי טיסה, נזמין חדר בבית מלון, ונזכה לשמח את הורינו, שסוף סוף יזכו לראות את נכדיהם...'

ראובן מיהר לעשות כדבריה, אלא, שלמחרת מתקבלת שיחת טלפון בבית המשפחה המאושרת. על הקו היה שמעון, שהרבה להתנצל, והודיע לראובן, 'נפלה כאן טעות מרה. שמו של הזוכה אכן היה ראובן, אך מדובר בראובן אחֵר, כפי שנתברר על פי מספר תעודת הזהות של הזוכה... מחוסר שימת לב, התקשרתי אליך...' (הטעות אושרה ואומתה ע"י אחד מגדולי הרבנים ועורך הדין של המוסד, וראובן מאמין בלב שלם שהזכייה אינה שלו).

האכזבה והתסכול בבית המשפחה היו קשים. ראובן מיהר להתקשר לבטל את כרטיסי הטיסה ואת הזמנת החדר בבית המלון היוקרתי, וכאן נודע לו שיצטרך לשלם דמי ביטול...

פנה ראובן אל שמעון ואמר: 'איני תובע מאומה על עגמת הנפש שגרמתם לנו, כי הכל הגיע לנו משמים, אולם, ברצוני שניגש יחד לבית הדין, על מנת לברר האם תצטרכו לשלם לי עבור ביטול כרטיסי הטיסה ובית המלון, כי הוצאות אלו נגרמו לנו מחמת ממון הזכייה שמסרתם לידינו בטעות...'

האם אכן תביעתו של ראובן מתקבלת?

השיב הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:

כתב הרמב"ם (הל' זכיה ומתנה ו'-כ"ד): "הורו רבותי, שאם היה מנהג המדינה שיעשה כל אדם (לרגל אירוסיו) סעודה, ויאכיל לרֵיעיו או יחלק מעות לשמשים ולחזנים וכיוצא בהן, ועשה כדרך שעושים כל העם, וחזרה בה (-הכלה) - משלמת הכל (דהיינו את כל ההוצאות שהוציא הארוס), שהרי גרמה לו לאבד ממון, וכל הגורם לאבד ממון חבירו, משלם". (וכן נפסק בשו"ע אה"ע סי' נ' ס"ג).

סיבת חיוב הכלה בהוצאות החתן, נובעת מהיותה מזיקה ב'גרמי' (גרם נזק קרוב), שכן הוציא החתן את ההוצאות 'על פיה', והיתה לה ידיעה ברורה שכך הוא ינהג, כיון שמנהג כל אנשי המדינה היה להוציא את ההוצאות הללו, וכאשר התארסו הרי זה כאילו אמרה הכלה לחתנה: 'לֵך ותוציא הוצאות' (יעויין בב"ח שם).

בנידוננו לעומת זאת, שמעון לא הורה כלל לראובן ללכת ולרכוש כרטיסי טיסה ולשכור חדר בבית מלון, וגם לא היתה לשמעון כלל ידיעה ברורה אודות הנזק, כי אין זה מוכרח שהזוכים בגורל ממהרים להזמין טיסות וחופשות, (שכן יהיו כאלו שיכניסו את הכסף לחשבונם בבנק וכדו').

שבר תכנית חסכון והמוכר חזר בו

והנה, בשו"ת 'סבא קדישא', לרבי שלמה אליעזר אלפנדרי זצ"ל (ח"ג חו"מ סי' ל"ז), נשאל אודות יהודה שסיכם עם שמואל שימכור לו קרקע, ושמואל ניגש אל הבנק, ושבר את תכנית החסכון שלו כדי לקבל את מעותיו ולקנות בהם את הקרקע. הבנקאי הודיע לשמואל, כי במידה וימשוך וישבור את תכנית החסכון, הרי שיאבד את כל החסכונות שצבר עד כה. אך שמואל החליט שיותר כדאי לו לרכוש את הקרקע, ולכן משך את מלוא הסכום.

ומה אירע לאחר מכן? - יהודה חזר בו ולא רצה למכור את הקרקע, ותבעו שמואל לשלם את הפסד החסכונות מחמת שבירת תכנית החסכון.

ונחלקו בשאלה זו חכמי טבריה - הרב אלחדיף פטר את יהודה, והרב מהר"י אבולעפיא סבר שיהודה חייב. והסבא קדישא הכריע לפטרו, ואפילו אם אמר יהודה לשמואל שיכין את המעות, הרי לא הכריחו שיוציא מעותיו מהבנק, והיה לו לקחת בחשבון את האפשרות שבעל הקרקע עלול לחזור בו; ולכן, היה הקונה צריך להמתין עד שידע בבירור שגמר בדעתו למכרו לו, ומשלא נהג כן, איהו דאפסיד אנפשיה בזה שמיהר ליקח מעותיו קודם גמר הקניין.

שמענו מדברי הסבא קדישא, שקיימת טענה על שובר החסכון – מדוע מיהרת לשבור את התכנית טרם גמר העסקה; כעין זה היה מקום לבוא בטענה על הזוכה בהגרלה, במקרה שהיה מבצע הזמנות בפזיזות, עוד בטרם הסכום היה מתקבל בידיו.

אולם, מאחר ולמעשה ראובן הזוכה כבר קיבל לידיו את הכסף, ונהג באופן נורמאלי ברכישות שביצע, ומן הסתם שכך היו נוהגים רבים בסכום הזכייה העצום שהגיע לידם, ממילא כעת שנאלץ לבטל הזמנות, עיקר הטענה אינה עליו, אלא על עורך ההגרלה שמעון, שפשע באופן חמור ביותר.

ולכן, אף שמדיני אדם לא ניתן לחייב את שמעון, כי לא גרם להפסד באופן ישיר (אין כאן 'ברי היזקא'), מכל מקום מסתבר שמדיני שמים צריך לפצות את ראובן ולשלם את דמי הביטולים.

לסיכום: מדיני אדם שמעון פטור מלשלם לראובן את הפסדיו מחמת הביטולים, אולם מסתבר שמדיני שמים צריך לשלם.

האם ברכת 'הטוב והמטיב' היתה לבטלה

לאחר שנודע לראובן שהוא אינו הזוכה, התעורר בשאלה נוספת – האם ברכת הטוב והמטיב שבירכתי בשם ומלכות נחשבת לברכה לבטלה?

ובכן, מצינו שכבר נשאל בזה בשו"ת התעוררות תשובה (הנד"מ, סי' ק'), והשיב: כיון שבירך ה"זוכה" על הנאת הזכייה, ובשעת מעשה, היתה לו הנאה ושמחה רבה, כי היה נדמה לו שהתעשר, אם כן אין זו ברכה לבטלה, כי באמת היתה לו שמחה לשעה. 

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.