הגבאי הכריז על מכירת ה’ברכות’ בעליית חמישי במקום בשישי

בשבת קודש פרשת 'תולדות' תשע"ה, התעוררה שאלה מעניינת בבית כנסת מסויים:

רבים מהמתפללים רצו לזכות בעליית הברכות של יצחק אבינו ליעקב, "ויתן לך". והנה, הגבאי החל במכירת העליות, וכשהגיע למכירת עליית חמישי הכריז: 'עליית חמישי, הברכות...'. לאחר מכירה ממושכת, כשכל אחד מעלה עוד ועוד במחיר, זכה בעלייה הנכספת הנדיב ראובן, שנדב עבורה סכום של אלף שקלים!

למרבה הפלא, לא היה ולו מתפלל אחד ששם לב לטעותו של הגבאי, שהברכות אינן מופיעות ב'חמישי', אלא בתחילת 'שישי'... וכך המשיך הגבאי ומכר את עליית שישי, בה זכה שמעון, תמורת 36 שקלים בלבד.

לאחר סיום המכירות, הבחין ראובן בטעות שנפלה כאן... קם וטען: 'איני עולה לעליית חמישי אלא לשישי, שכן אני הוא זה שזכה בברכות...'. לעומתו קם שמעון ואמר: 'אני קניתי שישי, ואתה חמישי, ומה פתאום שתעלה במקומי!'.

בית הכנסת נעשה כמרקחה, עד שקם אברך יקר, וניסה להרגיע את הרוחות: 'מורי ורבותי, אבקש רשות לומר לפניכם דבר תורה קצר בפרשת השבוע... הנה רבותינו מפרשי התורה שואלים, מדוע פותח יצחק אבינו את הברכות ב-וא"ו החיבור, 'ויתן לך האלוקים', כאילו יש כאן תוספת והמשך לנאמר קודם, לכאורה היה צריך יצחק לפתוח ב-יתן לך?

ומיישב האור החיים הקדוש: "טעם אומרו וא"ו בתחילת עניין, להיות שקדם ואמר (בפסוק הקודם, שהוא הפסוק האחרון בעליית חמישי) 'וירח את ריח בגדיו ויברכהו', הוסיף עוד לומר 'ויתן לך' ('ויתן לך' הוא המשך לברכות שכבר החל לברכו)... וברכוֹ יצחק ברכות רוחניות וגשמיות: כנגד הרוחניות אמר בהעלם 'ויברכהו', וכנגד הגשמיות אמר ויתן לך וגו', בתוספת וא"ו, לומר מלבד עולם העליון אשר בחר אברהם לבניו, שהוא עיקר תכלית זרע ישראל, עוד יתן לו ברכות בעולם הזה".

מבואר אפוא בדברי האור החיים, שעיקר הברכות נמצאות ב'ויברכהו' (הברכות הרוחניות שנכתבו בהעלם מפני שאינן לזה העולם), וממילא - סיים האברך - יתכן שאין כאן 'מקח טעות', כי ראובן אכן זכה בעליית הברכות'...

ונשאלת השאלה: היכי לדיינו דייני להאי דינא - האם תביעתו של ראובן מתקבלת, או שמא שמעון צודק בטענתו שכבר זכה בשישי, והאם צודקים דברי האברך?

בשבת קודש פרשת 'תולדות' תשע"ה, התעוררה שאלה מעניינת בבית כנסת מסויים:

רבים מהמתפללים רצו לזכות בעליית הברכות של יצחק אבינו ליעקב, "ויתן לך". והנה, הגבאי החל במכירת העליות, וכשהגיע למכירת עליית חמישי הכריז: 'עליית חמישי, הברכות...'. לאחר מכירה ממושכת, כשכל אחד מעלה עוד ועוד במחיר, זכה בעלייה הנכספת הנדיב ראובן, שנדב עבורה סכום של אלף שקלים!

למרבה הפלא, לא היה ולו מתפלל אחד ששם לב לטעותו של הגבאי, שהברכות אינן מופיעות ב'חמישי', אלא בתחילת 'שישי'... וכך המשיך הגבאי ומכר את עליית שישי, בה זכה שמעון, תמורת 36 שקלים בלבד.

לאחר סיום המכירות, הבחין ראובן בטעות שנפלה כאן... קם וטען: 'איני עולה לעליית חמישי אלא לשישי, שכן אני הוא זה שזכה בברכות...'. לעומתו קם שמעון ואמר: 'אני קניתי שישי, ואתה חמישי, ומה פתאום שתעלה במקומי!'.

אילוסטרציה (צילום: יעקב נחומי / פלאש 90)

בית הכנסת נעשה כמרקחה, עד שקם אברך יקר, וניסה להרגיע את הרוחות: 'מורי ורבותי, אבקש רשות לומר לפניכם דבר תורה קצר בפרשת השבוע... הנה רבותינו מפרשי התורה שואלים, מדוע פותח יצחק אבינו את הברכות ב-וא"ו החיבור, 'ויתן לך האלוקים', כאילו יש כאן תוספת והמשך לנאמר קודם, לכאורה היה צריך יצחק לפתוח ב-יתן לך?

ומיישב האור החיים הקדוש: "טעם אומרו וא"ו בתחילת עניין, להיות שקדם ואמר (בפסוק הקודם, שהוא הפסוק האחרון בעליית חמישי) 'וירח את ריח בגדיו ויברכהו', הוסיף עוד לומר 'ויתן לך' ('ויתן לך' הוא המשך לברכות שכבר החל לברכו)... וברכוֹ יצחק ברכות רוחניות וגשמיות: כנגד הרוחניות אמר בהעלם 'ויברכהו', וכנגד הגשמיות אמר ויתן לך וגו', בתוספת וא"ו, לומר מלבד עולם העליון אשר בחר אברהם לבניו, שהוא עיקר תכלית זרע ישראל, עוד יתן לו ברכות בעולם הזה".

מבואר אפוא בדברי האור החיים, שעיקר הברכות נמצאות ב'ויברכהו' (הברכות הרוחניות שנכתבו בהעלם מפני שאינן לזה העולם), וממילא - סיים האברך - יתכן שאין כאן 'מקח טעות', כי ראובן אכן זכה בעליית הברכות'...

ונשאלת השאלה: היכי לדיינו דייני להאי דינא - האם תביעתו של ראובן מתקבלת, או שמא שמעון צודק בטענתו שכבר זכה בשישי, והאם צודקים דברי האברך?

בשבת קודש פרשת 'תולדות' תשע"ה, התעוררה שאלה מעניינת בבית כנסת מסויים:

רבים מהמתפללים רצו לזכות בעליית הברכות של יצחק אבינו ליעקב, "ויתן לך". והנה, הגבאי החל במכירת העליות, וכשהגיע למכירת עליית חמישי הכריז: 'עליית חמישי, הברכות...'. לאחר מכירה ממושכת, כשכל אחד מעלה עוד ועוד במחיר, זכה בעלייה הנכספת הנדיב ראובן, שנדב עבורה סכום של אלף שקלים!

למרבה הפלא, לא היה ולו מתפלל אחד ששם לב לטעותו של הגבאי, שהברכות אינן מופיעות ב'חמישי', אלא בתחילת 'שישי'... וכך המשיך הגבאי ומכר את עליית שישי, בה זכה שמעון, תמורת 36 שקלים בלבד.

לאחר סיום המכירות, הבחין ראובן בטעות שנפלה כאן... קם וטען: 'איני עולה לעליית חמישי אלא לשישי, שכן אני הוא זה שזכה בברכות...'. לעומתו קם שמעון ואמר: 'אני קניתי שישי, ואתה חמישי, ומה פתאום שתעלה במקומי!'.

בית הכנסת נעשה כמרקחה, עד שקם אברך יקר, וניסה להרגיע את הרוחות: 'מורי ורבותי, אבקש רשות לומר לפניכם דבר תורה קצר בפרשת השבוע... הנה רבותינו מפרשי התורה שואלים, מדוע פותח יצחק אבינו את הברכות ב-וא"ו החיבור, 'ויתן לך האלוקים', כאילו יש כאן תוספת והמשך לנאמר קודם, לכאורה היה צריך יצחק לפתוח ב-יתן לך?

ומיישב האור החיים הקדוש: "טעם אומרו וא"ו בתחילת עניין, להיות שקדם ואמר (בפסוק הקודם, שהוא הפסוק האחרון בעליית חמישי) 'וירח את ריח בגדיו ויברכהו', הוסיף עוד לומר 'ויתן לך' ('ויתן לך' הוא המשך לברכות שכבר החל לברכו)... וברכוֹ יצחק ברכות רוחניות וגשמיות: כנגד הרוחניות אמר בהעלם 'ויברכהו', וכנגד הגשמיות אמר ויתן לך וגו', בתוספת וא"ו, לומר מלבד עולם העליון אשר בחר אברהם לבניו, שהוא עיקר תכלית זרע ישראל, עוד יתן לו ברכות בעולם הזה".

מבואר אפוא בדברי האור החיים, שעיקר הברכות נמצאות ב'ויברכהו' (הברכות הרוחניות שנכתבו בהעלם מפני שאינן לזה העולם), וממילא - סיים האברך - יתכן שאין כאן 'מקח טעות', כי ראובן אכן זכה בעליית הברכות'...

ונשאלת השאלה: היכי לדיינו דייני להאי דינא - האם תביעתו של ראובן מתקבלת, או שמא שמעון צודק בטענתו שכבר זכה בשישי, והאם צודקים דברי האברך?

השיב הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:

ברור הדבר לכולם, שכאשר מכר הגבאי את עליית חמישי, כוונת הקונים היתה ל'ויתן לך', ואף שהכריז 'חמישי', דבריו בטלים (שהרי לא שלחוהו להטעות, לתקוני שדרתיך ולא לעוותי), וגם ה'דמים מודיעים' (הממון הרב שנדב ראובן עבור העלייה), וממילא זכה ראובן בעליית שישי.

והרעיון הנפלא שהציע האברך, אינו מתקבל כאן, כי האנשים לא התכוונו אלא לברכות שב'ויתן לך', ואף אחד לא חשב לקנות ברכות על פי דברי קודשו של רבינו האור החיים... ומכיון שבמקח-וממכר הכלל הוא, שהולכים אחר כוונת הקונים, הרי ברור כשמש שראובן התכוון לעליית שישי.

אשר על כן יש להורות, שראובן יעלה לשישי, ושמעון יעלה לחמישי, ויזכה גם הוא לברכות העצומות, (כמו שאר העולים לתורה!).

ברור הדבר לכולם, שכאשר מכר הגבאי את עליית חמישי, כוונת הקונים היתה ל'ויתן לך', ואף שהכריז 'חמישי', דבריו בטלים (שהרי לא שלחוהו להטעות, לתקוני שדרתיך ולא לעוותי), וגם ה'דמים מודיעים' (הממון הרב שנדב ראובן עבור העלייה), וממילא זכה ראובן בעליית שישי.

והרעיון הנפלא שהציע האברך, אינו מתקבל כאן, כי האנשים לא התכוונו אלא לברכות שב'ויתן לך', ואף אחד לא חשב לקנות ברכות על פי דברי קודשו של רבינו האור החיים... ומכיון שבמקח-וממכר הכלל הוא, שהולכים אחר כוונת הקונים, הרי ברור כשמש שראובן התכוון לעליית שישי.

אשר על כן יש להורות, שראובן יעלה לשישי, ושמעון יעלה לחמישי, ויזכה גם הוא לברכות העצומות, (כמו שאר העולים לתורה!).

ברור הדבר לכולם, שכאשר מכר הגבאי את עליית חמישי, כוונת הקונים היתה ל'ויתן לך', ואף שהכריז 'חמישי', דבריו בטלים (שהרי לא שלחוהו להטעות, לתקוני שדרתיך ולא לעוותי), וגם ה'דמים מודיעים' (הממון הרב שנדב ראובן עבור העלייה), וממילא זכה ראובן בעליית שישי.

והרעיון הנפלא שהציע האברך, אינו מתקבל כאן, כי האנשים לא התכוונו אלא לברכות שב'ויתן לך', ואף אחד לא חשב לקנות ברכות על פי דברי קודשו של רבינו האור החיים... ומכיון שבמקח-וממכר הכלל הוא, שהולכים אחר כוונת הקונים, הרי ברור כשמש שראובן התכוון לעליית שישי.

אשר על כן יש להורות, שראובן יעלה לשישי, ושמעון יעלה לחמישי, ויזכה גם הוא לברכות העצומות, (כמו שאר העולים לתורה!).

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.