דתיים שהתקלקלו - כיצד ייתכן?

איתן שואל: "שלום. רציתי להבין כיצד ייתכן ש'אחר' (אלישע בן אבויה) פרק עול, וזאת לאחר שראה את האמת שביהדות? וגם כיצד ישנם אנשים דתיים בדורנו שמושפעים לרעה, לאחר שראו את כל הטוב שיש ביהדות?"​

* * *

שלום וברכה איתן, ותודה על שאלותיך.

אלישע בן אבויה, שהיה גם רבו של רבי מאיר, נקרא בגמרא בשם 'אחר'. הגמרא במסכת חגיגה (דף יד, עמוד ב) מספרת לנו כי אלישע בן אבויה עסק בתורת הנסתר יחד עם בן-עזאי ובן-זומא ורבי עקיבא. ארבעתם עלו למרומים, ונשמותיהם חזו בעולמות עליונים ובמלאכים. חוויה רוחנית גבוהה זו היתה בה סכנה גדולה לנפשם. בן-זומא ראה בעולמות העליונים דברים שלא היה אמור לראות ומת (נשמתו לא חזרה לגופו). בן-זומא ראה גם הוא דברים מסוכנים שפגעו בו. אלישע בן אבויה חזה בשמים במעשים של מלאכים אשר בלבלו אותו, מאז חל בו שיבוש רוחני שבעקבותיו, יחד עם אירועים נוספים, נטש את יהדותו. רק רבי עקיבא לבדו חזר שלם ובריא ללא כל פגע.

אמרו חז"ל שכל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו (סוכה דף נב, א). אלישע ניצב בפני ניסיון קשה מאוד משמים, לאחר שהיה שומע בנות-קול האומרות לו שאינו יכול לשוב בתשובה ("שובו בנים שובבים חוץ מאחר"). למרות הכול, אלישע בן אבויה נפטר מתוך הרהור תשובה: הגמרא מספרת שבעת גסיסתו של אלישע, פנה אליו רבי מאיר וביקש שישוב בתשובה, ואלישע השיב לו: "ועד כאן מקבלים?" (כלומר, האם יקבלו תשובה של אדם כמוני), השיב לו רבי מאיר: "תשב אנוש עד דכא - עד דכדוכה של הנפש". התחיל אלישע לבכות, עד שמת בבכיו. אמר רבי מאיר: "דומה שמתוך תשובה נסתלק רבי". מאוחר יותר מסופר כיצד הצילו רבי מאיר מן הגיהנום (חגיגה דף טו, ב).

אין ביכולתנו אפשרות להבין את גודל ניסיונותיו של אדם בסדר גודל כזה, ועוד בדור קשה של הסתר פנים כשהרגו את עשרת הרוגי מלכות. הגמרא מספרת כיצד ראה אלישע את בזיונו של רבי חוצפית המתורגמן, והושפע מכך מאוד (מסכת חולין, דף קמב, א), מראות נוראים אלה היו מסוגלים להעביר כל אדם על דעתו.

עם זאת, אין ספק שמאחורי סיפורו של אלישע בן אבויה מסתתרים סודות ומוסר רב. ראיה למורכבות זו ניתן לראות בעובדה שמשניות שאמר בימי צדיקותו מופיעות בפרקי אבות (פרק ד, כ).

עד כאן התשובה לגבי "אחר", רבו של רבי מאיר. לגבי אנשים רגילים בדורנו, התשובה שונה מאוד.

המעטים ש"יוצאים בשאלה" בדורנו הנם לרוב בחורים צעירים, אשר נמצאים בשלב בו היצר עדיין מפעפע בהם. יצר לב האדם רע מנעוריו, וככל שהאדם מתבגר, הוא נהיה פחות ופחות אנוכי, מטבע הדברים מקים משפחה - דואג לאשתו ולילדיו, וכך חוזר להכיר בתובנה שהחיים אינם הפקר, וערכים רוחניים חשובים יותר מהנאות זמניות (מסיבה זו מוצאים בחורים צעירים שהתקלקלו בשנות העשרים, וחוזרים להתחזק בשנות השלושים לחייהם).

הסטטיסטיקה מראה כי חרדים בוגרים ומלומדים אינם נוהגים לצאת בשאלה - בנתון זו נמצא מענה לשאלתך. הסיבה העיקרית ליציאה בשאלה (פריקת עול), הוא הרצון לחופש-אישי בקרב בחורים צעירים, שטרם למדו את הכלל בחיים: "אדם לעמל יולד" (איוב ה, ז), "וכל הפורק ממנו עול תורה, נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ" (אבות ג, ה). כולם לבסוף מתבגרים ומזדקנים בעל-כורחם, ולומדים שהחיים לא נועדו כדי לרדוף הנאות.

ניתן לראות תהליך הפוך לחלוטין בין בעל התשובה לבין היוצא בשאלה:

- נמצא שבעל התשובה מתאמץ יותר לכבד את הוריו, חושב יותר על עם ישראל, מתגבר על יצריו האנוכיים (גאווה, קנאה, תאווה, כבוד), שומר יותר על צניעותו (ואם הוא נשוי - גם טורח יותר לכבד את אשתו ולשמחה), לומד תורה, מפתח את המידות ועוד.

- לעומתו נוכל למצוא כי היוצא בשאלה פונה לחיים אנוכיים שבהם יעסוק אך ורק בעצמו, וכל תכליתו תהיה מעתה לשרת את רצונותיו האישיים. מה שמתבטא בחיפוש נוחיות רבה יותר בחייו, השגת כסף, מעמד חברתי גבוה, כבוד, הנאות חומריות וכו', לרוב אף על חשבון הפגיעה בהוריו, באחיו ואחיותיו, וכל בני משפחתו הדואגים לו.

עם זאת, יש לציין כי ברוב מוחלט של המקרים ניתן לראות סיבות חברתיות ומשפחתיות שקדמו לקלקול הרוחני. לעתים חברים בעייתים או חינוך לקוי בביתם גרמו לכך, בעיקר חוסר אהבה מבני משפחתם ודמויות סמכותיות בחייהם שאיכזבו אותם, עד שפרקו עול מתוך רצון למרוד במסגרות. מתוך מטרה לחפש חופש-אישי בחייהם, צעירים אלו מורדים במקור מים חיים, ולאחר-מעשה מתרצים לעצמם תירוצים להצדיק את רצונם.

על חוסר המחשבה של "יוצאים בשאלה" - יעיד השם שבחרו לעצמם. כידוע, הביטוי היהודי המפורסם "לחזור בתשובה" אין פירושו למצוא תשובה לשאלה מיסתורית כלשהי; המילה "תשובה" היא מלשון "שיבה", כלומר לשוב אל ה': "שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעוונך" (הושע פרק יד, ב).

כל אותם צעירים ש"יצאו בשאלה" חשבו להמציא לעצמם מטבע-לשון הפוך למושג התשובה, ולכן כינו את עצמם בשם "יוצאים בשאלה / חוזרים בשאלה". בכך גילו על בורותם הגדולה במושגי יסוד ביהדות. איזו אירוניה מדהימה היא זו, שמשמים גרמו לאותם צעירים לבחור לעצמם כינוי שגוי כל כך על היהדות, אשר יעיד על מטרתם האמתית: היוצאים בשאלה אינם בוחנים את היהדות במבט מעמיק, אלא מחפשים תירוצים מהירים ומפוקפקים לפרוק את עול הדת. שמם יעיד על חוסר מחשבתם לגבי הצעד הגורלי ביותר בחייהם. מי ייתן וישובו אל ביתם בתשובה שלמה!

כידוע, הידברות פועלים רבות בישראל ובעולם במטרה לשנות את התדמית השלילית שמוציאים המסיתים ליהדותנו הקדושה. היהדות אין מטרתה יצירת עול הסוגר על האדם, כי אם הבאת אושר ואמונה אל חייו מתוך המסגרת הרוחנית של המצוות. התורה היא ספר הוראות היצרן לנשמות, בונה חוכמת חיים, ראייה חיובית ובריאות נפשית, משפחה יציבה, זוגיות טובה יותר, חינוך ילדים טוב יותר; מחקרים סטטיסטיים מעידים ששמירת היהדות מקדמת אריכות ימים, צלילות דעת ושמחת חיים. יעידו אינספור חוזרים בתשובה שחיו לפני כן בתחושת ריקנות, והפכו לאנשים מאושרים וטובים יותר בזכות השיבה ליהדותם.