הנזיר שמכר יותר מהפרארי שלו: ראיון עם הרב יצחק פנגר
הוא שתק חצי שנה במנזר של הדלאי לאמה והתמחה ברייקי, אבל לפני 12 שנים אירע המהפך של הרב יצחק פנגר. בראיון לרגל התוכנית החדשה שלו בערוץ הידברות הוא מדבר על המשפחה, שעות השינה, סדר יומו והיעדים הבאים שלו
- אוה אליאסוב
- פורסם כ' חשון התשע"ד
העונה החדשה של ערוץ הידברות נמצאת כבר באוויר, ומגוון רחב של תוכניות מרעננות עלו בתחילת חודש ינואר להנאת צופי הערוץ. בין התוכניות השונות תעלה בקרוב גם התוכנית "מול הרוח", בהנחיית האדם שכבש את כולנו בהרצאותיו המרתקות - הרב יצחק פנגר. בתוכנית הוא יושב מול ארבעה צעירים, וביחד הם מלבנים סוגיות במגוון נושאים מרתקים: החיים שאחרי המוות, קבלה, בחירה, אהבה, מיסטיקה ועוד. התוכנית אמורה לתת מענה לכל אלה החפצים בשיחה בגובה העיניים עם הרב האהוב עליהם, ולא ממש מצליחים להגיע אליו בזמן הרצאה, כנס או שידור.
בעקבות התוכנית החדשה ניצלנו את ההזדמנות, וקיימנו ראיון אישי ומיוחד עם הרב.
לפני הכל, אני בטוחה שהיהודים היושבים בציון מעוניינים לדעת איך נראה סדר היום שלך.
"אין לי כל כך יום ולילה מסודרים. זה יום אחד ארוך. אני ישן כשאני עייף. כיון שההרצאות שלי הן בעיקר בלילה החיים שלי מתחילים אחרי ההרצאה, בערך החל מ-23:00 בלילה, ואז יש לי זמן לשבת עם עצמי, לחשוב וללמוד. בדרך כלל זה מסתיים לקראת 3-4 לפנות בוקר. בבוקר יש תפילה, שיעור בישיבה בסביבות-9:00, אחרי זה אני הולך ללמוד עם עצמי. בסביבות הצהריים אני נמצא עם המשפחה והילדים. אחרי זה חוזר ללימוד עצמי, ובערב מתמסר להרצאות".
כמה הרצאות עומדות מאחוריך, להערכתך?
"אם יש בערך שתי הרצאות ביום, ויש 365 ימים בשנה - זה משהו כמו 700 הרצאות, להכפיל ב-7-8 שנים... זה בגדול, בלי לגלות את המספר האמיתי. אבל כמה שה' מזכה אותנו - ברוך השם".
לכל רב יש רב, לא משנה כמה גדול הוא. מי הרב שלך?
"יש שתי דמויות שמלוות אותי. הראשון הוא הרב סגל - אחד המשגיחים הרוחניים של הדור. אני מעריך אותו מבחינת העבודה האישית שהוא עשה בחיים. זו אישיות שקיבלתי ממנה המון מבחינת עבודת ה' שלי. הרב שאני מתייעץ איתו מבחינת הלכה והשקפה הוא הרב קרפ - דמות שהוקסמתי ממנה בשנים הראשונות כשהגעתי לקריית ספר, מקום מגוריי. הוא כמו האבא הרוחני שלי שעוזר לי להחליט החלטות כשקשה לי".
ידוע שבכל תקופה בחיים אדם צריך לעבוד על משהו אחר בעצמו. אז שאלה קצת אישית: על מה הרב עובד עכשיו?
"שאלה מאוד אישית (נבוך). אצלי בדרך כלל זה בתקופות של מבצעים. כל שבועיים יש לי משהו אחר שאני עובד עליו. זה תלוי בשיעורים שאני מעביר בישיבה, כלומר אני מנצל את הישיבה שבה אני מלמד כדי לעבוד על עצמי. אני מחליט לבחורים על מה הם צריכים לעבוד עכשיו (צוחק). בדרך כלל אנו צמודים לאחד מספרי המוסר. כעת אנחנו נמצאים במסילת ישרים, בפרק החסידות. אני תמיד לוקח לעצמי משהו מתוך השיעור שעליו אני חושב ועובד".
סיימת 12 שנות לימוד בבית ספר ו-12 שנות לימוד בישיבה. מהם ההבדלים, ואיפה כיף יותר?
"לא חושב שיש מישהו שהיה לו כיף בבית הספר, אבל לימוד התורה הוא דבר אחר לגמרי. זה אפילו לא לימוד אחר - זה עולם אחר. לא סתם חז"ל אמרו שמי שלומד תורה הוא 'בן תורה'. אדם שלומד פסיכולוגיה או מתמטיקה לא נקרא 'בן מתמטיקה'. התורה רחבה מיני ים. הלוואי והייתי יכול לצלול לעולם התורה כל היום. זה חוויה שלא חווייתי אותה בשום מקום אחר בעולם".
מאחוריך אלפי הרצאות ברחבי הארץ והעולם, תוכניות בערוץ הידברות, דיסקים וספר. מהו היעד הבא?
"לנוח אולי? (צוחק). סתם. זה אחרי 120. אני לא אוהב לדבר על עצמי. אני מרגיש כמו טיפוליסט עכשיו, כמו בסשן עם הפסיכולוג, אבל בגדול אני מחלק את היום שלי לשני חלקים. חצי יום אני עובד על ספרים, כי מאוד הייתי רוצה להעלות על הכתב כל נושא שנגעתי בו. בחצי יום השני אני עובד על משהו חדש שנקרא 'השראה יומית'. הייתי רוצה לייצור מצב שתחת מטריה אחת 600,000 איש יקבלו מסר ברור, נקודה למחשבה, מן קואוצ'ינג יהודי קבלי - השראה יומית שתוכל לשנות לנו את כל היום".
איך מתחזקים בית, אישה, ילדים עם כל העומס הזה?
"אצלנו בבית אנחנו לא מרגישים שזו 'העבודה של אבא' אלא שזו שליחות של כל המשפחה. אולי זה ישמע קלישאה, אבל כל מה שיש לי - הכל שייך לאשתי. אני סתם אפס אפסים. אפילו לא מקל ביד היוצר. היא הנקודה למחשבה שלי. היא מבחינתי הכל. בלעדיה אין לי שום אפשרות להצליח. אנחנו מבלים בדרך כלל את הזמן שלנו בלילה, ואז יושבים עם היומן. היא קובעת את סדר היום, כמה הרצאות וכו'. היא יודעת את הגבולות. בגלל שאנחנו מרגישים שזו שליחות - כולם מחזקים את כולם. אני לומד עם הילדים בדרך כלל בבוקר אחרי התפילה או בשבתות. ככה מחזיקים את הבית. זה לא קל, אבל הקב"ה עוזר. זה מעין מידה כנגד מידה. אם אתה עוזר לילדים של הקב"ה - אז הקב"ה עוזר לך. אני רואה את זה על הבית. יש לנו בית מאוד חם, מאוד אוהב".
ועד כמה יש לך זמן לעזור בבית?
"אני מאוד משתדל לעזור לאשתי. הזמן שאני מקדיש לבית הוא בדרך כלל ימי שישי. מה שאשתי רוצה אני משתדל לעשות. אני באמת ילד טוב".
לקראת סיום, מה מניע אותך לקום כל בוקר מחדש, אחר שעות שינה קצרות, לעוד יום של עשייה ללא מנוחה?
"הזמן קצר והמלאכה מרובה. אהיה פתוח: אני מרגיש שהעולם עומד להסתיים, שעם ישראל עומד לפני שואה רוחנית, אם לא עובר אותה כבר עכשיו. ילדים של הקב"ה לא יודעים 'שמע ישראל'. זה כואב לי. זה לא פשוט. זו אחריות אדירה של כולנו לעשות משהו. אני רק חושב לעצמי לפעמים איזו שמחה נגרמת לאבא שהבן שלו חוזר הביתה. זה מה שמדרבן אותי לקום בבוקר".
הפתרון הוא עוד כנס, עוד הרצאה ועוד סמינר? עד מתי?
"עד שנדע כולנו ש'ה' אלוקינו, ה' אחד'. הלוואי והייתי יודע מה עוד אפשר לעשות".
רגע לפני סיום הראיון, אני מרשה לעצמי לבקש מהרב לשחק משחק אסוציאציות. "מה זה, פסיכומטרי?" מגחך הרב, אך מסכים בשמחה. להלן התוצאות.
שבת
"קדושה".
אישה
"בית"
בני ברק
"חרדים"
מצעד הגאווה
"ניסיון לצעקה"
כותל
"פנימיות"
זוגיות
"אהבה"
יצר הרע
"התמודדות"
עולם הבא
"רוחניות"
כדורגל
"בזבוז זמן"
בורא עולם
"אבאל'ה"
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>